הצטרפנו לטנ"ץ דרומית בתרגול תחת אש ומבעד לעננים

פינוי למרחב מוגן, פציעות מרסיסים וחשש לירי הם איומים רגילים בנוף של הטנ"ץ (טיפול נמרץ צבאי) של חטיבה דרומית - הצטרפתי לתרגיל מוסק שלהם כפצועה כדי לראות באמת איך הם מטפלים תחת אש

27.06.22
אודם כץ, מערכת את"צ

״ירי פצמ״רים לעבר היישוב, שלושה פצועים במרחב החטיבה״, הקא״רית של חטיבה דרומית, סג״ם ליהי הגדיש, מתריעה בקשר, בקול תקיף אך בטוח. אני שוכבת על הרצפה, נושמת בכבדות, כשהדם המזויף זולג על הרצפה במהירות.

שני חובשים מגיעים ומתחילים לדקלם: ״פגיעה חמורה מרסיסים, מבנה לסת מפורק, מגיבה לכאב, בהכרה״, ואני פועלת על פי ההוראות. אחד מהם לוקח אותי בלי היסוס וסוחב אותי על גבו עד למרחב המוגן הקרוב. 

ברגע שהביאו אותי ואת שני הפצועים הנוספים למרחב המוגן, הטנ״צ (טיפול נמרץ צבאי) של חטיבה דרומית מתחיל לבצע בנו פרוצדורות רפואיות בהתאמה, מתקשר לאמבולנס ואיתו מוביל אותנו לנקודת החילוץ שהיא גם מנחת המסוקים הקרוב. 

זהו שיתוף פעולה שקורה לעתים קרובות בין צוותים של טיפול נמרץ ובין מחלצים מוסקים: ״אלו האימונים הכי יעילים שלנו - בזמן אמת, זה אחד מהכלים הראשונים שנצטרך להשתמש בהם כי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להרחיק את הפצוע מכלל סכנה, וכשמדובר במרחב עוטף עזה בכוננות מבצעית, סביר להניח שזו תמשיך לבוא״, מספרת סג״ם הגדיש. 

צוותי הרפואה שבעוטף עזה כבר רגילים לתרגולים כאלה - פצמ״רים, רסיסים ופגיעות ישירות הם התרחישים השכיחים ביותר במרחב שלהם, ״החיילים שלי מכירים את כל סוגי הרקטות, הנזק שהן עושות, והפצועים הפוטנציאלים מכל סיטואציה״, מתגאה הקא״רית. 

״אנחנו חושבים על תרחישים מבעוד מועד, מתאמים עם המסוק, וכוחות אג״מיים של החטיבה מגיעים עם פק״ל הנחתה ומסמנים להם איפה לנחות״ מסבירה סג״ם הגדיש. כך יוצא לפועל שיתוף פעולה יעיל בין כוחות הרפואה לבין כוחות החילוץ. 

אנחנו מגיעים לרחבת המסוק, החובשים אוחזים באלונקה, מוצאים את המחט איתה פתחו לי את הוריד, מודאים את מצבי, ומוציאים אותי החוצה - המהיר ואחריות הטיפול בי עוברת מהטנ״צ אל האוויר. ״אנחנו תמיד שואפים להעביר כמה שיותר מידע על הפצוע אל המחלצים. המטרה היא לשמור עליו יציב עד שאפשר להעביר אותו למקום בטוח - שבמקרה שלנו כולל גם מרחב מוגן״. מסבירה סרן דניאל שמש, הקרפ״חית של חטיבה דרומית. 

המחלצים אוחזים באלונקה עליה אני שוכבת, וסוחבים אותי מעבר לאבק שהתעופף באוויר, צועקים מעבר לרעש המסוק פקודות רפואיות, ומחזיקים מכשיר הנשמה בו זמנית. 

אני מובהלת למסוק ומשכיבים אותי על הרצפה. רעש, עוד קצת רעש ואנחנו ממריאים. אחד המחלצים ממשיך להנשים אותי לכל אורך הנסיעה, אחד אחר מסמן לי כל כמה דקות את הזמן שנותר עד ההגעה ליעד, ובינתיים שלישי מסתכל לראות שהכל במסוק כשורה. 

כעבור 7-8 דקות לערך, אנחנו מתחילים נחיתה, עכשיו אנחנו כבר בשטח בטוח, רחוקים ככל האפשר מהפצמ״רים העתידים לבוא וקרובים לאמצעים רפואיים - משימת חילוץ הפצועים עברה בהצלחה.