צעדתי 30 ק"מ עם הלוחמים הבדואים - עד לרגע לו חיכו כל החיים

24 לוחמים עומדים נרגשים, מחזיקים את הרגליים מלרעוד כי הם יודעים שבעוד כמה דקות ייצאו למסע של 30 קילומטר, שבסופו יחבשו את הכומתה הסגולה לה הם מחכים כל כך הרבה. 

הרגעים לפני היציאה למסע כומתה תמיד מרגשים, כמעט ואי אפשר לא לחשוב על המסלול הקשה שמגיע לסיומו ועל התקוות להמשך השירות, אבל בשביל לוחמי היחס״ר הבדואי, תחת החטיבה הדרומית - הם מסמלים משהו גדול יותר.

"כל אחד מהם בחר להתגייס, לפעמים למרות התנגדות המשפחה. יש לנו אחריות ענקית כלפיהם", מספר סרן אופיר בוכניק, מ״פ ביחידה, ובזה מאמינים כל הנוכחים הלילה - הסגל והחיילים כאחד. 

כדי להרגיע את הלוחמים, סא"ל דוד רון, המג"ד של היחס"ר, מסתכל על כל אחד ואחד בעיניים ואומר: "לאורך הלילה, כשיהיה לכם קשה, תזכרו שזאת חוויה של פעם בחיים. לא תעמדו שוב בשני טורים, זו הנקודה האחרונה של השלב הזה". 

"אם אתם רואים שלמישהו קשה, תיקחו לו את הציוד", הוא ממשיך, "כולם עוזרים מתחת לאלונקות. אין פה אחד שלא עוזר לחברים שלו ואין פה אחד שלא מגיע לנקודת הסיום -  כולכם ראויים להיות לוחמים". 

אנחנו יוצאים לדרך: מתחילים בזרזיר, דרך נחל ציפורי, עולים לביר אל-מכסור ומסיימים באנדרטת הלוחם הבדואי. הם עם 50% ממשקל גופם על גבם, ואני עם תיק שמצויד בבקבוק מים, מחברת ועט - כדי לא לפספס דבר ממה שקורה.  

אחרי 23 קילומטרים, בזמן שהלוחמים ממלאים את בקבוקי המים שלהם ומשחררים מעט את שרירי הרגליים, אנחנו עוצרים לדבר עם טוראי חסן חוג׳יראת על המסע האישי שלו עם הצבא. 

"כבר כשהייתי ילד, שמתי לעצמי כמטרה בראש להיות קצין ביחס״ר הבדואי", חסן משתף, "כל התיכון, אמרתי לעצמי שאני צריך לעשות בגרות מלאה, להיות תלמיד טוב ובן טוב בשביל להשיג את המטרה הזו. החלום הזה הוא מה שדחף אותי להיות הכי טוב שאני יכול". 

כשאני שואלת אותו למה בחר לעזוב הכול ולהגיע ליחידה למרות שלא היה חייב להתגייס, הוא עונה בחיוך: ״אני רואה כמה המדינה נתנה לי, ואני מרגיש שאני חייב לתת לה בחזרה״. 

הרצון הזה - לאזן את המשוואה בין המדינה לפרט - הוא מוטיב חוזר כמעט בכל שיחה עם הלוחמים הבדואים, ו-26 המצטרפים ליחידה הם עדות לכך שהוא חזק מספיק כדי לשנות חיים. 

אחרי 30 קילומטר במים ובבוץ, בעליות תלולות וארוכות, השמש כבר מתחילה לעלות - והסגולה אף פעם לא הייתה קרובה יותר. 

השבוע הלוחמים כבר יתפסו קו בכרם שלום - אחת הגזרות הכי נפיצות שצה״ל נמצא בהן. אל האתגר הזה הם ניגשים עם אותה מוטיבציה שהובילה אותם אל שער הבקו״ם, הנחישות לאורך הדרך, וכמובן, הכישורים הרבים שצברו בשבעת החודשים האחרונים. 

"אני יודע שכל אחד כאן ראוי להיות לוחם, ואתם תוכיחו את זה גם לעצמכם", מזכיר סרן בוכניק לצועדים. והנה מעבר לפנייה מציצה העלייה האחרונה, שמובילה אל אנדרטת הלוחם הבדואי, שם מחכות הכומתות הנכספות על השולחן, יחד עם המשפחות המתרגשות והעתיד שמעולם לא נראה סגול יותר.