22:04 טלפון מהחמ"ל. 1:30 איתור האמל"ח. מה קרה שם?

מהמקום הנמוך ביותר בעולם ועד להרי אילת, החטיבה המרחבית יואב בנויה משלל דיונות ורכסים. הנוף המגוון והמיוחד אומנם מרגש, אך באותה נשימה - מקשה מאוד על ההתמצאות בו, אם בשטח ואם במצלמות התצפיתניות. 

החטיבה צמודה ברובה לגבול הירדני, ועוסקת לא מעט בסיכול ניסיונות חדירה אל המדינה. היא גם החטיבה הגדולה ביותר בשטחה, וזה מציב אתגר לא פשוט - איך להתפרס על כל השטח. כדי להתגבר על המכשולים האלו, בחטיבה פרוסים כוחות, וכל אחד מתמקצע בשטח אחר.

בנוסף, לכל גזרה חמ"ל בנוי ומיומן משלה. בכל חמ"ל יש תצפיתניות, שכל אחת מהן מכירה בדיוק כמה דיונות יש ביישובים עליהם היא צופה, איפה קיים שטח תעשייתי והיכן עובר שביל עפר.

הברחות האמל"ח והטמנותיו מסתמכות על קשיים אלו ממש, אבל הלוחמים והתצפיתניות מצליחים לגבור עליהם ביד רמה. דוגמה לאיך בדיוק עובד שיתוף הפעולה הזה בצורה מופתית, אפשר לראות בסיכול שאירע לפני מספר חודשים.

ב-22 במאי, בשעה 22:00, מבחינה התצפיתנית רב"ט ליאל אמברטוט  בתנועה חשודה באזור מפעלי ים המלח. תחילה, היא לא מבינה בדיוק מה היא רואה, כי לא הייתה אינדיקציה לחדירה הזו.

"אנחנו יוצאים מכיוון עין יהב צפונה, ופתאום מקבלים טלפון מהחמ"ל. תצפיתנית אומרת שהיא מזהה שני חשודים שרצים משטח ירדן לשטח ישראל", נזכר סרן אייר חיון, מ"פ רובאית בפלוגה ג' בברדלס.

רב"ט ליאל אמברטוט

כך, בשניות, עשו בחמ"ל שינוי מוחלט. מ-0 ל-100. ברגע שהבינה רב"ט אמברטוט שיש כאן סכנה, היא הקפיצה את הכוחות שתפסו את הגזרה עליה היא צופה, ויחד הם החלו לסרוק את השטח - היא במבט מלמעלה, והם ברגליים.

"חמש דקות אחרי הידיעה הראשונית, כשאנחנו כבר בדרך, התצפיתנית נותנת עוד אינדיקציה על החשודים. אחד מהם חמוש, והם לובשים גלביות", מספר סרן חיון. כך עובדות יחד שתי הזרועות האלו - התצפיתנית אוספת מידע ומעבירה אותו ללוחמים, שבאותו הזמן אוספים כוחות וקופצים לנקודה.

סרן אייר חיון

בשלב מסוים, החשודים ירדו מתחת לאחת הדיונות בשטח. מאחר ולא ניתן לאתר אותם במצלמות התצפית, גדוד ברדלס, המשטרה, רכבים של ים המלח, ורכב של הרבש"צ (ראש ביטחון שוטף צה"לי) החלו בסריקות מקיפות. 

"הגזרה הזו מאוד מאתגרת לאיסוף - יש בה המון דיונות ותלים שמקשים מאוד לראות במצלמות את השטח עצמו", מסבירה מ"פ איסוף, סרן שירז לדאני. המגבלות האלו באו לידי ביטוי בקושי לעקוב אחר המסתננים, אך נפתרו בעזרת העובדה שהכוחות מיד הגיעו לשטח וכיתרו אותו.

סרן שירז לדאני

"אחרי שעה ורבע של סריקות - התצפיתנית מזהה ראש. היא מיד מודיעה ואנחנו סוגרים עליהם", משתף סרן חיון, "אני זוכר שהיא ממש אמרה לנו 'אתם עליהם' בהתלהבות, וכמה דקות אחר כך, הרבש"צ ראה אותם". 

כשנתפסו, הבינו הכוחות שזו הברחה ולא רק חדירה. "הושבנו אותם והתחלנו לנסות להבין מי הם ומה הם עושים במרחב", מספר סרן חיון, מ"פ הרובאית, "ידענו שיש להם נשק, כי התצפיתנית ראתה אחד מהם משחק איתו, אבל כשמצאנו אותם הם היו בלעדיו". לכן, בזמן התשאול המשיכו לחפש גם את האמל"ח.

אחרי כמה דקות של סריקות נוספות, סרן חיון מזהה תיק עם כלי נשק: "ראיתי תיק מלא בדברים וממנו קנה מבצבץ, ועוד M-16 זרוק על הרצפה. רק בשלב הזה הבנו שזו לא חדירה בלבד, אלא הברחה - וקלטנו כמה התפיסה הזו הייתה חשובה כפליים". בתוך התיק המדובר היו שלושה רובים, שלושה אקדחים ותחמושת.

סיכול כזה, שתופסים בו גם את החשודים וגם את האמל"ח, נקרא 'סיכול זהב'. הם נלקחו לחקירות בשב"כ, שם גילו שהם תכננו להגיע לגורמי טרור באיו"ש. 

כשהשמש כבר התחילה לעלות, תמו הסריקות והתשאולים, החשודים עברו לידי כוחות ביטחון והאמל"ח נשלח לבדיקה, הכוחות חזרו למוצב שתפסו, והתצפיתנית סיימה את המשמרת שלה והלכה לישון.

"מי יודע איפה זה היה נגמר", תוהה רב"ט אמברטוט, כשאני שואלת איך הרגישה אחרי הסיכול, "אני יודעת שעצרנו משהו שעלול היה להפוך לאסון, וזו תחושת סיפוק אדירה".  

"שיתוף הפעולה בין התצפיתנית בחמ"ל לבין הכוחות בשטח עבד בצורה מדהימה - היא נתנה נ.צ, ותוך דקות ספורות הכוחות הגיעו. היא נותנת אינדיקציה והם ישר פועלים", מתפעל בגאווה מ"פ האיסוף, סרן לדאני, "היכולת שלנו לתקשר ולהבין בזמן אמת מה קורה, היא מה שאפשר לנו לבצע את התפיסה כל כך מהר. אני חושב שזה הסיכול הכי יעיל שהייתי בו".