פגשנו את הגדוד שמכיר את עזה כמו את כף ידו

בכל סבב הסלמה, ולעתים רבות גם לאחר ירי מכיוון הרצועה לישראל - מתבצעת "תקיפת מטרות" מרכזיות וחשובות לארגוני הטרור ברצועה.

את היעדים ב"בנק המטרות" המסתורי - כנראה שלא נוכל לחשוף, ולכן, יצאנו להכיר את 414 - גדוד האיסוף, שמלבד סיוע בסיכולי ההברחות בגזרה, גם מעביר את המידע הויזינטי המהותי לייצור מודיעין איכותי - כזה שממנו מאתרים את המטרות האסטרטגיות ביותר ברצועה.

מי אתם 414?

מה שבעבר היה מוכר כ"איסוף קרבי", נקרא בכלל כיום "חיל הגנת הגבולות". כל גדוד איסוף בחיל מורכב מלוחמי איסוף ומתצפיתניות, ואמון על גזרה ספציפית שהחיילים מכירים לעומק.

לא פעם אחראיים גדודי האיסוף על המשימות החשובות, ובאוגדת עזה, שמחולקת ל-235 קווי דיווח, גדוד 414 הוא בהחלט אחד מהם. בין הפלוגות בגדוד, ישנן שלוש לוחמות שכפופות לכל אחת מהחטיבות ולאוגדה עצמה, ובהתאם - מקבלות משימות מהן בחירום ובשגרה.

אם אתם שואלים את עצמכם מדוע יש צורך גם בתצפיתניות וגם בלוחמי האיסוף, לסרן יעקב לדביץ', מ"פ בגדוד 414, יש תשובה פשוטה עבורכם: "סוגי האיסוף שמתבצעים על ידי התצפיתניות ועל ידי לוחמי האיסוף שונים, וכך גם הכלים העומדים לרשותם. הם מתמקדים גם ב'איסוף הגנה' וגם ב'איסוף חיובי'".

כשאני מבקשת ממנו להסביר לי מעט על ההבדלים בין השניים, הוא מרחיב: "'איסוף הגנה', כשמו כן הוא - עוסק בעיקר בשמירה עקבית על הגדר", כלומר - התבוננות תמידית במצלמות התצפית, ומניעת אירועים מתפרצים.

מנגד, 'איסוף חיובי' מתמקד באיסוף מידע על מבנים, עצמים ואנשים בתוך הרצועה עצמה, "ואנחנו עושים את זה כדי ליצור תמונת מצב רלוונטית ומתעדכנת על גורמים ומקומות חשובים", מבהיר סרן לדביץ'.

האיסוף החיובי תורם להגנה במובן העקיף וארוך הטווח, ולכך נותן סרן לדביץ' דוגמה מצוינת: "אם במשך שבוע שלם, הלוחמים שלי רואים שבכל יום בשבע בערב מגיעים חמישה אנשים לנקודה מסוימת - זה דבר חריג. ולכן הם יצלמו בעזרת האמצעים שלנו את פני אותם האנשים ויעבירו את התמונות למחלקת המודיעין".

בעזרת הצלבת מידע מודיעינית, הם יבינו שמדובר בפעילי חמאס, ובהמשך תציב שם החטיבה כוחות נוספים, או תאתר מהיכן מגיעים הפעילים ותוסיף את המבנה לאותו בנק מטרות מדובר".

מכירים את הגזרה כמו את כף היד

השוני העיקרי בין חיל הגנת הגבולות לבין חילות אחרים, הוא שלוחמי האיסוף והתצפיתניות נשארים קבועים בגזרה, ולא עוברים בין מקום למקום במהלך שירותם.

"גם בהכשרה מלמדים אותנו משהו מאוד ספציפי", מדגיש סרן לדביץ', "כל אחד ואחת יודעים לאן הם מיועדים להגיע, ולומדים את כל מאפייני הגזרה. ככה אנחנו יכולים לספק את ההגנה הטובה ביותר בגזרה שלנו - זו שאנחנו מכירים כמו את כף היד שלנו".

חוסר המעבר וההתבססות במקום יחיד לאורך כל השירות, הופכים את השירות למעניין במיוחד עבור לוחמי האיסוף, כשהתפקיד מאופיין בדינאמיות ובפעילות משתנה. והיתרון ברור - לוחמים שמכירים את השטח בצורה מעמיקה כל כך, יכירו כל שינוי והתרחשות בו, ויספקו הגנה מיטבית עליו.

"חלק מהתו"ל מתייחס ליתרון של המגן על התוקף: המגן מכיר את הקרקע והשטח שלו בצורה טובה, בעוד שהתוקף נכנס לתא שטח חדש ולא מוכר", מחדד סרן לדביץ', "וכאן אנחנו נכנסים לתמונה - המשימה שלנו היא הגנתית, ולא התקפית".

דוגמה מצוינת לכך היא מבצע 'צוק איתן' - בעוד שהכוחות הרכובים והרגליים נכנסו לשטחי רצועת עזה, כוחות האיסוף נשארו מאחור, בשטחי ישראל, כדי לחפש פירי מנהרות חוצות גדר. כך הושלם המעגל, והלחימה הייתה יעילה יותר.

בין שדות ירוקים, לעמדות של חמאס

לגזרה שלוחמי האיסוף באוגדת עזה מכירים כל-כך טוב, יש מאפיינים ואתגרים ייחודיים שהם יודעים לנצל לטובתם, ופעולת האיסוף - לא פשוטה כמו שהיא נשמעת.

אחד האתגרים, למשל, הוא הימצאות יישובים צמודי גדר - כאלו שנמצאים במרחק קילומטרים ספורים מרצועת עזה. "לכן, כשאנחנו אוספים מידע מהצד השני של הגדר מול היישוב, זה יכול להשפיע משמעותית על הערכת המצב", מסביר המ"פ.

אתגר מהותי נוסף הוא הקרקע עצמה - שהיא מישורית לחלוטין. "אמצעי איסוף מסתמכים בעיקרם על גובה", מחדד סרן לדביץ' כשאני תוהה מדוע זה חיסרון עבורם, "לכן, כשאנחנו מתעסקים עם מצלמות ומשקפות - גובה פני הקרקע הוא מרכיב קריטי, שעלול להגביל את היכולות שלנו".

דמיינו לוחם בגבעתי שעומד ליד הגבול וצופה, ולצידו לוחם איסוף, שעומד וצופה על הרצועה - אבל עם משקפת. אמנם לוחם האיסוף יכול, בתיאוריה, לראות למרחק רב יותר - אבל אם מול השניים ניצב קו בתים שמסתיר את הנוף - משקפת לא תעזור.

אבל את האתגר הזה הופכים לוחמי האיסוף על פיו, בעזרת אמצעי איסוף שונים כמו בלונים, רחפנים, פסק"לים, מצלמות תרמיות, וכן סיוע ממחלקת ההנדסה בחטיבות.

"מעבר לשימוש באמצעי איסוף נוספים ויוצאי דופן, אנחנו גם עולים על תלים או מבנים גבוהים בעוטף, וכך הופכים את האתגר - ליתרון", מציין סרן לדביץ'.

המרכיב הראשון בסגירת המעגל

כל צוות בגדוד האיסוף מורכב ממספר מטיסי רחפנים, צלמים ואפילו בנאי - שמשימתו היא להשתמש באמצעי הסוואה שונים על מנת להסתיר את כלי האיסוף ואת הלוחמים.

והם, שמתעסקים בטכנולוגיה חדשנית ומיוחדת שמתעדכנת ומתחדשת מדי יום, מהווים את המרכיב הראשוני בסגירת המעגל. הם אלו שאוספים מידע ומאתרים מטרות חיוניות של ארגוני הטרור מעבר לגבול, ובזכותם - אנחנו יודעים בדיוק אילו יעדים להכניס ל'בנק המטרות'.

"אני מרגיש ויודע שאנחנו עושים עבודה משמעותית", קובע סרן לדביץ', "מעבר להנאה בלהיות הראשונים להתנסות בטכנולוגיות חדשות ומדהימות, אנחנו גם עוזרים להגן על המדינה ולאסוף מידע חיוני על הצד השני. אנחנו מכירים את הגזרה יותר מכולם - ואנחנו נגן עליה בצורה הטובה ביותר".