איך מהנדסים את הדרום מחדש ב-4 צעדים?

הקמת "המכשול" ברצועת עזה לפני שנה עזרה למיגור איום החדירה מהגבולות. מאז הקמתו נרשמו 0 חדירות לשטחנו, זאת בעזרת קיר הבטון האינדיקטיבי, שבנוי מחומת בטון המקשה על ניסיונות האויב לפגע. 

בנוסף למכשול, בשנה החולפת הוקמו תשתיות התומכות במערך ההגנה בגבולות, ושופרה המוכנות למערכה ולתמרון על ותת-קרקעי. נבנו עמדות חדשות ללוחמים, מוסדו צירי מעבר מוגנים ונקלטו תשתיות חדשות תוך בניין כוח משמעותי. 

לא רק בתת״ק היו פרויקטים משמעותיים. באותו הזמן ממש, מעל פני האדמה, מערך ההנדסה בפיקוד הדרום לא הפסיק להשתדרג.

כלים חדשים הוטמעו אצל הכוחות, שטחי אימון נוספים הוכשרו, והדובדבן שבקצפת: ״מתקן לבנון״ - מתחם אימונים חדשני בבא״ח נח״ל, שמדמה לחימה בתוואי שטח צפוני. אם אתם חי״רניקים, תודו שאת זה אתם לא רוצים לפספס.

"פסיפס אדום", הוא שם קוד הנדסי להגנה בגבולות, ול"הלבשת" פתרון הנדסי על בעיה מבצעית. בפסיפס המערבי, שמתמקד בגבולות עם מצרים, עיקר העיסוק הוא סיכול הברחות. 

בשנה החולפת, הוקמו 28 עמדות לחימה בגבול, שמאפשרות לכוחות ההגנה והבט"ש לבצע את המשימות שלהם בצורה מקצועית, מדויקת ובטוחה יותר. העמדות האלו הן בטונדות, שמסייעות לחייל להילחם בהברחות אלימות בצורה מוגנת וכשידו על העליונה.

בפסיפס המזרחי, צמוד לירדן, המצב אחר - הגבול מסומן בצורה לא ברורה. רס"ן עוז אזרזר, קצין האג"ם של ההנדסה בפיקוד הדרום, מספר על הגזרה: "לפני כמה שנים, לקחו בכיר שנכנס לתפקיד בפיקוד שלנו לסיור בגבול המזרחי, הלכו איתו כרגיל, וכעבור כמה דקות של צעידה אמרו לו: ׳עכשיו אתה בירדן׳. חזרו כמה דקות לכיוון השני, ואז הצביעו: ׳עכשיו אתה שוב בישראל׳. הוא היה כל כך מופתע".

לכן, בשנה האחרונה התמקדו בהקמת גדר גבול. היא תתחיל מאורך של 10 קילומטרים, ותמשיך בשנים הקרובות להיבנות ולהתפרס לכל אורך הגבול.

בעבר, בזמן חירום, מלחמה, או מבצע, חלק מהצירים ליישובים היו סגורים: המעבר בהם הופסק על ידי כוחות הביטחון מחשש לפגיעה בחיי אדם. אבל, בשנת 2022, במערך ההנדסה בפד"ם החליטו שאת המצב הזה - הם עומדים לשנות.

הוקמו שני פרויקטים מיוחדים: "דרך בטוחה" ו"דופן בטוחה", ומטרתם - לאפשר שמירה על מרקם החיים האזרחי קרוב ככל הניתן לשגרה, גם בחירום.

"דרך בטוחה": יצירת מצב בו אזרחים יוכלו לנסוע על צירים באופן חופשי, מבלי לחשוש מאיומי נ"ט. כדי ליצור מרחב כזה מכינים צירים עוקפים, ויוצרים מיגון על ידי קירות בטון. 

"דופן בטוחה": הגנה על נכסים חיוניים במוצבים צבאיים וביישובים. זאת על ידי יצירת פתרונות דיפרנציאליים של הסתרה (אי אפשר לראות את המוצב או היישוב), או מחסה (אי אפשר לפגוע במוצב או ביישוב).

אימון "מעברי האש", שהיה הדובדבן בקצפת של שנת 2022 במערך ההנדסה בפיקוד, תרגל את מוכנות הכוחות ללחימה בחזית עזה אל מול תוכנית אופרטיבית ספציפית, ונבנה בהתאם לכשירויות שהוגדרו כדי לממשה.

מטרת "מעברי האש" 2022 הייתה להכין את הכוחות שעשויים להשתתף בלחימה בעזה לטכניקות ולתרגולות האופייניות לחזית זו, לשימוש באמל"ח מתאים ובלוגיסטיקה צמודת תמרון וכן לבנות חוסן בכל הקשור לשהייה ממושכת בתנאי שדה הקרב.

אימון זה העלה את הכשירות והמוכנות של הכוחות המשתתפים אל מול תוכנית ספציפית למערכה שכוללת תמרון בעזה.

כחלק מלקחי "צוק איתן" ו"עופרת יצוקה", עלתה סוגיה מהותית. עד היום, מפקד המחלקה היה היחיד בגדוד שהוכשר כחבלן (מלבד הפלחה"ן). 

לכן, מקצח״ר, תחת זרוע היבשה, ובאישור פיקוד ההכשרות, הגה תוכנית מיוחדת - שכחלק ממנה יהיה חבלן בכל מחלקת חי"ר. המטרה: לסיים את השנה עם 3-2 חיילים המוכשרים בנושאי החבלה בכל מחלקה, בשביל שיוכלו לפעול בזמן אמת לפיצוץ מטענים או פריצת מבנים.

הפיילוט הגיע לשיאו בשנה החולפת בחטיבת הצנחנים, ובשנה הקרובה ייכנס גם לחטיבות החי"ר של גבעתי, נח"ל, גולני וכפיר. "הוא היה מוצלח מאוד", מתגאה רס"ן אזרזר, "אנחנו רוצים להמשיך וללמד את החיילים. להפוך את המקצוע הזה לחלק מההכשרה שלהם".

במרץ 2018, בשיאו של חודש הרמדאן ולקראת "יום האדמה", החלו הפרות סדר אלימות והמוניות על גדר רצועת עזה. 

"בכל יום שישי, עשרות אלפי אנשים הגיעו לחמישה מוקדים מרכזיים", משחזר רס"ן אזרזר, "זורקים בקבוקי תבערה ואבנים, מבעירים צמיגים והורסים את הגדר".

כחלק מהיערכות והכוננות מאז, הקימו ותחזקו אנשי מחלקת ההנדסה של פיקוד הדרום עמדות ללוחמים, חישפו את הקרקע, סידרו את צירי המעבר ויישרו את השטח על מנת למנוע סכנת כניסה לשטחי ישראל דרך כפלי קרקע. 

בשנה הקרובה ימשיכו לוחמי אוגדה 80 את מאמצי סיכול ההברחות. רק בחודשים האחרונים הם הצליחו לסכל הברחות בשווי עשרות מיליוני שקלים, ועכשיו - הם עוברים לשלב הבא.

"המכשול בגבולות בנוי על תעלה וסוללה", מסביר סא"ל יוחאי לזר, קהנ"א 80, "וכדי לאפשר בו רצף, יצרנו אלמנט מיוחד שסוגר את המעבר לגדר לכלי רכב מצד אחד, אך מאפשר מעבר לחיות הבר במרחב מהצד השני".

קהנ"א 80 מדבר על "אלמנט המסרק", והוא נראה ממש כפי שהוא נשמע. את המסרק מטמינים בסוללה, וכך לא פוגעים בסביבה הטבעית של החיות בעת שמירה על גבולות המדינה מפני המבריחים.

עם שיתוף פעולה - הכול אפשרי. וכשזה מגיע לסיכולי ההברחות מגבולות מצרים וירדן, המפתח להצלחה טמון בחשיבה מחוץ לקופסה.

בשנה הקרובה, עתידות להיבנות גדרות עוגן בגבול ירדן ועמדות במרחבי ירי במצרים. כך, יוכלו להתבצע פעולות הגנה עוד בטרם הגעת המבריחים לישראל - דבר שיאפשר הגנה מיטבית מפני המבריחים.