חטיבת הנ"ט של צה"ל מתאמנת לראשונה ללחימה בדרום

בשיא הקיץ ובעיצומו של החופש הגדול, נקראו המילואימניקים של עוצבת "חצי האש" לעזוב את בתיהם וכל עיסוקיהם, להתייצב לאימון של שבועיים ולהתמודד עם אתגר אותו טרם חוו - לחימה במתאר הדרומי.

"זה לא אזור שהתעסקנו בו לפני כן", מודה סא"ל (מיל') אוהד אילון, אחד המג"דים בחטיבת הצנחנים במילואים, שמתפקדת כחטיבת הנ"ט היחידה בצה"ל. "המשימות שלנו בעלות אופי מבצעי מורכב ביותר, במתאר לחימה מרוחק ומנותק. אפשר להגיד שמה שאנחנו עושים הוא בעל אופי שונה", הוא מציין ומשאיר הרבה מאוד מקום לדמיון.

"בגלל שאנחנו חטיבה רב זירתית, התחלנו להיערך למשימה בדרום - למדנו בקפידה את המודיעין ואת יכולות האויב, ובנינו אימון מיוחד שיכשיר את החטיבה ללחימה בעזה", מספר המג"ד, "יכולות האויב שם שונות, ולכן היינו צריכים לעשות לא מעט התאמות, שכוללות גם את השפה המקצועית".

אף על פי שהחטיבה לא לקחה חלק במבצע "צוק איתן" לפני שלוש שנים, לקחים רבים שהופקו מהמערכה יושמו באימון: "התאמנו הרבה מאוד ביחד עם כוחות השריון וההנדסה, ותרגלנו פתרונות שונים לאיום התת-קרקע. אנחנו מתכוננים לכל התרחישים ולא רק לומדים מטעויות עבר, כדי שלא נגיע למצב שההיערכות שלנו היא למלחמה הקודמת. המבט תמיד לעבר הניצחון במערכה הבאה".

האימון האינטנסיבי, שהחל בתרגול עם אש חיה בצאלים, כלל לחימה במרחבים בנויים, פתוחים ותת קרקעיים, והסתיים ב-36 שעות של תרגילי ירי דו צדדי, יבש כמובן, במרחב העיר אשקלון. "התאמנו על עבודה במרחבי אוכלוסייה משתנים ועם בניינים רבי קומות", הוא מסביר.

"אני בתפקיד 12 שנים, ראיתי כבר הכל", הוא משתף, "תמיד ב-24 השעות הראשונות מאוד קשה. החום, הזיעה והאבק מדביקים הכל ביחד, ובסוף האימון הרגע הכי מרגש הוא להודות לכולם על הזמן, על המאמץ, ולהכריז בגאווה: 'אנחנו מוכנים למשימה!'".

אנחנו בטח לא פראיירים

התקופה שנבחרה עבור האימון, הייתה מאתגרת לא רק בגלל החום הרב והלחות, מדובר בזמן בו סטודנטים מתמודדים עם לוח בחינות עמוס וההורים עם ילדים שסיימו בית ספר או גן. אך זה לא מנע מהמילואימניקים להתייצב: "באימון השתתפו צעירים בני 22 ואפילו מתנדבים בני 60. כולם מגיעים כי הם מבינים את הצורך, יודעים שלא קוראים להם סתם, אלא כדי שבשדה הקרב התוצאות יהיו טובות".

"לוחם אצלנו מבצע כ-3 שבועות מילואים בשנה, מפקד חודש וחצי, ואת לא רוצה לדעת כמה המג"דים עושים", צוחק סא"ל (מיל') אילון.  "יש רגעים שאנחנו מרגישים שעוד לא השתחררנו. אבל אנחנו אף פעם לא מרגישים פראיירים. אנחנו כאן כי זו שעתנו, זו המשמרת שלנו, ואנחנו צריכים לדעת להגיע כשצריך ולהכריע במידה ונידרש.  ואנחנו לא עושים את זה מתוך חובה - זו זכות גדולה".