זה מה שקורה כשהיחידה הזו מגיעה לשטח. הצטרפנו לאימון המיוחד של היחס"פ

היה זה אמצע היום כשלוחמי ההנדסה הקרבית הוקפצו באופן מיידי אל "הציר הממולכד", לאחר שאנשי הסיור, שעברו שם שעות אחדות קודם, זיהו גוף שעורר את חשדם. בעת שהגיעו הגששים לנקודה, עלה כי מדובר במטען דמוי אבן שהניחו מחבלים במטרה לפגוע בחיילי צה"ל. כעת הגיע תורה של יחידת סילוק הפצצות לבצע את עבודתם, ולטהר את השטח מכל גורם עוין שעלול לגבות חיים.

תרחיש כזה הוא רק אחד מיני רבים בהם יכולים להיתקל לוחמי היחס"פ (יחידת סילוק פצצות) של פיקוד מרכז בזמן אמת. במטרה להיות מוכנים כמה שיותר לאתגרים המצפים להם במערכה הבאה באיו"ש, התרכזו אנשי היחידה, כולם יוצאי יחידת יהל"ם במילואים, לאימון רחב היקף בבא"ח צנחנים בשבוע שעבר.

היחידה, כוללת בתוכה לא פחות מעשרה צוותי לוחמים הכפופים ישירות לפיקוד המרכז, כאשר בעת הסלמה ייפרסו בכל רחבי הגזרה יחד עם הכוחות הלוחמים, ויסייעו להם להיכנס לשטחים המורכבים ביותר בצורה בטוחה.

"הלוחמים שלנו יודעים לתת מענה הנדסי מתקדם לשלל אתגרים חבלניים בעת חירום בגזרה, ואף בעימות כולל", מבהיר מפקד היחידה, רס"ן איגור נוימן. "עיקר העבודה שלנו מתרכז בטיפול במעבדות חבלה, פינוי נפלים של תחמושת, גופות שקיים חשד כי הן חמושות בחגורות נפץ, מטענים שהוטמנו בערמומיות בשטח בנוי ומורכב וצירים ממולכדים, ממש כמו באימון שלנו".

"הפעם האחרונה בה נדרשנו לעימות רחב בגזרה הייתה ב'חומת מגן'. באותה תקופה היחידה גויסה ופעלה בכל רחבי יהודה ושומרון, ונתנה מענה אדיר לאיומי הטרור - כזה שלעיתים אף מנע אסונות גדולים", הוא מבהיר וממהר לחדד: "נכון שב'חומת מגן' פעלנו כנדרש, אבל היום אנחנו מוכנים הרבה יותר משהיינו אז - בפיקוד המרכז יודעים שטוב שיש יחידה כמונו לשעת פקודה".

מלוחמה אלקטרונית ועד לרחפנים

מהרגע שצוותי היחידה מגיעים אל השטח החשוד, מתחיל שלב התחקורים של גורמי הסיור והגששים שסרקו את הזירה. "אין ספק שזו זירת מטענים", מכריז אחד המפקדים ומיד מתחיל לתפעל את האירוע במתן פקודות ללוחמיו.

הצוות הראשון נשלח לאזור הגבעה, ששוכנת מעל לציר, כדי להשקיף ולגלות האם קיימים גורמים עוינים שמנסים לתצפת על ביצועי לוחמי היחס"פ ולהפעיל את המטענים עליהם. צוות נוסף נשלח כדי להפעיל את גדוד הל"א (לוחמה אלקטרונית), אשר יסכל כל ניסיון להפעלת המטענים על ידי הצד השני, באמצעים טכנולוגים מרוחקים, ואילו צוות שלישי נשלח לסרוק מקרוב ובצורה מקיפה יותר את האירוע, בין היתר באמצעות רחפנים.

"כדי שנוכל להתמודד עם אירוע כזה באופן ראוי, חייבים להבין אותו כמה שיותר לעומק ולהיכנס למוח האויב", מסביר רס"ר מארק כץ, לוחם ביחידה. "מי ששם את המטען רוצה לפגוע במישהו, גם בנו. יכול מאוד להיות שברגע שניגש אל הזירה הוא ינסה להפעיל אותו נגדנו. אנחנו חייבים לנקוט בכל אמצעי הזהירות. זה לא משחק - זה חיים ומוות".

"עד הלילה - פסל תקין"

לאחר ירידה מהרכבים ועלייה קלה על הפסגה שמעל לציר, במרחק של כמה מאות מטרים מזירת האירוע, שולפים הלוחמים את הרחפן ואת אמצעי הראייה למרחק, וסורקים בעיניהם המקצועיות כל חפץ חשוד שנמצא במרחב.

מהלחשושים שנשמעים בין הלוחמים, ניתן להבחין במהרה כי האירוע מורכב הרבה יותר משדווח עליו מלכתחילה. "מדובר בשני מטענים עם 'שמלה', כלומר מטענים 'מחופשים' לאבן, שלצידם ישנה רשת הסוואה, שעשויה להסתיר את נקודת ההפעלה", מסביר רס"ר כץ.

"עד הלילה - פסל תקין", מכריז מפקד הצוות מיד עם סוף איסוף הממצאים בשטח, ומפנה את הלוחמים אל כלי העבודה שלהם כדי להתחיל בטיפול הפיזי בזירה. "יש לנו הרבה יכולות ואמצעים לטפל בפצצות מרחוק ומקרוב", מסביר רס"ן נוימן. "לא ניתן לפרט על כולם, אבל נקודת המוצא של היחידה היא שלא משנה מה יהיה האתגר שיעמוד מולנו ומהם התנאים בהם נתקל בשטח - אנחנו נדע תמיד לספק פתרון הולם".

"המטענים שלנו הם אמצעי אחד מתוך סל היכולות הרחב שיש לנו", מציין רס"ן נוימן. "הרעיון הוא להתקרב די לזירה, להניח את המטענים שלנו מספיק קרוב לגופים החשודים, ולאחר מכן לפוצץ אותם ממרחק כדי לטהר את הזירה".

"כמובן שהתקרבות לזירה עלולה להיות מסוכנת", מבהיר באותה נשימה מפקד היחידה, "אבל זה המקצוע שלנו, לשם כך הוכשרנו, ומהיום שהתגייסנו אנחנו מסכנים את עצמנו כדי להציל את חייהם של אחרים".

דקות לאחר הנחת המטענים, הלוחמים שנכנסו לזירה נסוגים אחורה בזהירות וללא פגע. מיד אחר כך מתחילה הספירה לאחור שבתומה מהדהד פיצוץ עז ומוכרז: "פסל תקין".

"האימון הזה רווי אתגרים וסיכונים שלא קיימים בכל מקום בצבא. אין הרבה יחידות בצה"ל שנדרשות להתמודד איתן", מדגיש רס"ן נוימן. "מעבר ליכולות ששימרנו והרווחנו מהתרגול, החלק הכי חשוב מבחינתי הוא שכולם יחזרו הביתה בשלום. הערך העליון של כל יחידת סילוק פצצות כשירה הוא ערך חיי האדם. אנחנו מביאים לשטח יכולות שיצמצמו את הפגיעה בנפשות חיות למינימום האפשרי, ובזמן אמת, זו לא המלצה שניקרא אל השטח - אלא חובה שנהיה שם".