איך מחלצים מנגמ"ש בזמן הפס"ד, או הופכים טנק תחת אש?

הם בכוננות תמידית לקראת הקפצה, ברשותם כל אמצעי חילוץ שעולה על הדעת, ואף רכבים מיוחדים שנועדו לטפל בכל כלי כבד שנתקע בדרך לפעילות מבצעית. עכשיו - נפגשים אנשי הטנ"א של אוגדת יהודה ושומרון, ומתרגלים באופן מרוכז את המצבים איתם הם מתמודדים יום-יום - כדי להגן על אלו שמגנים על הגזרות המורכבות ביותר

26.03.19
תומי שטוקמן, מערכת את"צ

הטלפון של רס"ן אמיר מויאל, קצין הטנ"א של חטמ"ר בנימין, אף פעם לא על "שקט". בכל שעה ביום או בלילה, כאשר מתרחשים המעצרים, תפיסות האמל"ח ושלל פעולות סיכול הטרור - הכוחות שלו צריכים להיות מוכנים לאותה הקפצה מכל נקודה בגזרה - בין אם יהיה מדובר בחילוץ רכב או חילוץ לכודים מתוכו. 

"כוחות הטנ"א (טכנולוגיה ואחזקה) בחטמ"ר בנימין נותנים מענה לכל רכבי הגדודים שתופסים קו, וכמובן גם לכוחות האורגניים בגזרה", הוא מסביר, "דרכי התנועה של כל חייל כאן מנקודה לנקודה ומפעילות לפעילות, הן באחריותינו הבלעדית, ועל כן - אם קורה מצב חירום בו הרכב נתקע או מתעוררת בו תקלה, התפקיד שלנו גדל פי כמה".

"האנשים שלנו מובילים את החילוץ בשטח לצד הלוחמים", מדגיש רס"ן מויאל, "תוואי השטח באיו"ש הוא משתנה ומשפיע גם על תפקוד הרכבים בו, קיימת סכנה ממשית לאורך החיכוך באוכלוסייה עוינת. רכב יכול להיתקע בבוץ מטר מהבסיס או סמוך לכפר כמה דקות לפני מעצר, ורק טיפול מהיר ויעיל יאפשר ללוחמים להמשיך את הפעילות המבצעית כסדרה".

"יחידות האוגדה נדרשות לשמר מיומנות וכשירות לביצוע פעולות חילוץ מורכבות בשגרה ובחירום", מציין רס"ן עידן לקריף, עוזר קצין הטנ"א של אוגדת יהודה ושומרון, "לכן, הוחלט לקיים בחטמ"ר בנימין אימון פיקודי אינטנסיבי המשלב פרק עיוני קצר לצד תרחישי שטח מאתגרים בהם אפשרנו למשתתפי ההשתלמות להתנסות ולתרגל הלכה למעשה טכניקות חילוץ, הוצאת לכודים ותרחישים שעלולים להתרחש במציאות". 

"דאגנו שבהשתלמות ישתתפו כל מי שיש לו זיקה לתחום זה, ויצטרך לתפקד בו בזמן אמת, בדגש על אנשי הטנ"א של פיקוד המרכז בסדיר ובמילואים", מספר רס"ן לקריף, "רצינו לראות איך הם מתפעלים את הסיטואציות המורכבות ביותר - החל מטנק שנכנס לשיפוע צד, דרך חילוץ לכודים מרכב ממוגן ועד הוצאת רכב בשטח עירוני, בתנאים מורכבים ותחת אש". 

כאמור, על מנת להתאים את עבודת החילוץ לגזרת איו"ש המורכבת, התחנה הראשונה בתרגיל תרגלה את האתגר המרכזי - חילוץ 'תחת אש'. "הכנסנו במתכוון 'זאב' ו'דוד' (רכבים ממוגנים) לשטח אורבני המדמה כפר פלסטיני, ובשעה שכוחות הטנ"א פעלו כדי להוציא אותם החוצה באמצעות כלי חילוץ מהירים וייעודיים, דימוי האויב ומפעילי התחנה הפעילו אמצעי פירוטכניקה שהמחישו אווירה תחת לחץ ואיום מנגד", מציין רס"ן מויאל ומפרט. 

"הושלכו סביבם רימוני עשן, רימוני הלם ונורו ח"קים לאוויר", הוא מתאר, "הכול כדי להמחיש את הלחץ בו תנאי הסביבה מקשים עליך לבצע את המוטל עליך, תוך שאתה יודע שהכול חייב לתקתק כדי שהכוחות יצאו מאותו אירוע בבטחה".

 

בתחנה נוספת דימו מארגני ההשתלמות שקיעה מורכבת של טנק מררכבה בבריכת בוץ. בתחנה זו נדרשו המחלצים להשתמש באמצעי שנקרא טחל"ץ - טנק חילוץ. "הטחל"ץ הוא אמצעי ייעודי ורלוונטי לפעילותם של כוחות הטנ"א בחילוץ כלי רק"ם וצמ"ה. הוא מאפשר לנו לרתום אליו טנק או כל רק"ם אחר באמצעות שאקלים", מסביר הקצין, "הוא כלי אמין מאוד בעיקר בגלל הכוח הגדול שלו והמשא הכבד שהוא יכול למשוך. הוא האמצעי המרכזי שאנחנו משתמשים בו כשמדובר בחילוץ כלים כבדים, בעיקר בתנאי שטח מאתגרים". 

לצד כלי הרכב הממוגנים, משתמשים הכוחות גם בכתק"ל (כיתת תיקון קלה על בסיס 'זאב') - הרכב הממוגן משמש את קצין הטנ"א בגזרת יהודה ושומרון, ומצויד במגון רחב של כלי עבודה, אמצעי חילוץ וביניהם כננת חילוץ (כבל עם גלגלת חשמלית לגרירה) ואמצעי חילוץ נוספים, כמו רצועות ושאקלים. 

 התרחיש הבא מאתגר אף יותר - חייל שלכוד תחת נגמ"ש שעלה על מטען. "בשלב זה פעולות החילוץ של המתרגלים כברמדודות בזמנים - 'שעת הזהב' - משום שמדובר כאן בחיי אדם שאפשר להציל רק אם העבודה תיעשה במהירות ובדיוק", מספרת רס"ן אמיר, "במצב פשוט יחסית נשתמש בכריות הרמה, שמאפשרות הרמה קלה של הרכב עד לגובה בו נוכל להוציא את האדם תחתיו. במצב מורכב יותר נשתמש באמצעי הרמה כבדים - ביניהם מנופים או אמצעי לחיתוך שריון". 

תחנה שלישית - וגם כאן הרמה עולה. הכוחות פוגשים בטנק שהוכנס לשיפוע צד משמעותי, עם חשש מהותי להתהפכות. "החילוץ כאן צריך להיות מדויק יותר, כי כל תזוזה קטנה עשויה להפוך את הטנק - רכב כבד ביותר - היפוך מלא. אנחנו משתמשים בכלים הנדסיים כבדים מו D9 ובאגר על מנת להחזיר את הטנק למצבו הרגיל ולאפשר חזרה לתנועה".

בתחנות נוספות נחשפו הכוחות לטכניקות וכלי חילוץ שיאפשרו עבודה יעילה יותר, בעיקר כאלו שיאפשרו לפעול מהר יותר. "כל לילה קורה כאן משהו, וכל לילה אני ערוך לתרחיש שבו מ"פ או מג"ד מתקשרים אליי לדווח ש'זאב' נתקע בסמוך לכפר ושהחילוץ צריך להתבצע במהירות האפשרית", מעיד הקצין.

"הטמענו עכשיו בגדודים שימוש בערכות חילוץ לכל רכב", הוא מגלה, "אמצעי חדש, מהיר ואפקטיבי יותר. הערכה כוללת מתקן ייעודי שמחברים לזאב או לדוד, כך שבמצב חירום יוכלו הכוחות להתחבר באופן מדויק ומהיר לרכב הגרירה שעמוד בכוננות, מבלי לצאת מהרכב ולחשוף את הכוחות לירי או הפס"ד המתרחש בשטח, וכך לאפשר הוצאה מיידית של הרכב התקול מהשטח".

"מטרתו של התרגיל הזה, מבחינתנו, היא לשפר את הכשירות של בעלי התפקידים במערך הטנ"א בפיקוד ובאוגדת איו"ש בפרט, לתפקוד בעת אירוע חילוץ, גרירה וחילוץ לכודים, לשפר את הבקיאות בהתאמת האמצעי המתאים לסוג החליוץ מתוך מגוון אמצעי החילוץ הקיימים ברשותו ולדעת להתאים אותם לכל אירוע", מסכם רס"ן לקריף, "מערך הטכנולוגיה והאחזקה נדרש היום ליותר מרק טיפול מכאני - אלא להצלת חיי אדם".