בחטמ"ר אפרים אין מצב שיעשו Escape למשימה מצילת חיים

קשה שלא לאהוב חדרי בריחה. תחושת המתח הלא ברורה כשחוצים את הדלת, ולא יודעים מה הדבר הבא שעומד לצוץ ומאיפה, או הרגשת הניצחון כשפתרת חידה ומצאת מפתח או קוד לעוד פתח סתרים. בדיוק מהסיבה הזו, החליטו גורמי הרפואה בחטמ"ר "אפרים" לקחת את התחושה הזו, ולתעל אותה למטרה… קצת אחרת.

"חדר הבריחה שלנו מוקדש כל כולו לרפואה - בין אם בטיפול בפצוע בשטח, או במענה שגרתי לחייל במוצב", מספרת קצינת הרפואה, סרן תמר גלילי, "אנחנו לוקחים את התאג"ד, את החובש הפלוגתי ואפילו את הלוחם בקצה, ומעמידים אותם מול אתגרים וחידות שמאלצות אותם להבין את הדרך הנכונה ביותר להעניק סיוע רפואי".

ואם לא די בכך, סרן גלילי וצוותה המסור לפרויקט מוכנים לעשות כברת דרך פיזית על מנת לתרגל, עד לאחרון החובשים בחטיבה. "החדר נגיש לכולם, ולא חייבים להגיע למפקדה כדי להתנסות בו", היא מסבירה, "בין אם מג"ד או סמג"ד שריינו חדר או שהצעתי אותו להם, יש להם את האפשרות להזמין אותנו לכל מקום בו הם נמצאים, ואנחנו כבר נדאג להגיע עם הציוד כולו מוכן להקמה. כל מה שצריך - זה חדר פנוי".

איך זה עובד? פשוט מאוד. "חדר התאג"ד, וחדר החובש/לוחם שונים זה מזה, כי המצבים שעליהם לתרגל הם שונים", מפרטת קצינת הרפואה, "בחדר התאג"ד למשל, פותרים חידות טיפול רפואי שצריך לתת לפצוע, או מוצאים טעויות רפואיות שבוצעו. לאחר כל חידה שתיפתר נכון יקבל הצוות מפתח לאחת מ-4 כספות מלאות ציוד רפואי שהם זקוקים לו".

הצוותים חייבים להשיג את אותו הציוד שבכספות, כי התרגיל לא מסתיים בחדר - אלא בעבודה מעשית בשטח. "ברגע סיום החידות בחלל הסגור, התאג"ד לוקח את האמצעים שהשיג ויוצא מיד לתרגל בשטח את התרחישים הרלוונטיים", מבהירה סרן גלילי.

"זו סגירת מעגל", ממשיכה סרן גלילי, "היא פועל יוצא ממה שהם התמודדו איתו בחדר. שם אני יכולה להבין באמת מה יחסי הכוחות בתוך הצוות - מי יוזם, מי שולט בעבודה ומי עומד בצד ומשאיר אותה לאחרים, בשטח אלו הדברים שקריטיים להצלת חיי הפצוע. זה הופך גם למעין כלי להבנה מעמיקה של הקבוצה איתה אני מתמודדת".

גם בחדר החובש/לוחם, צריכים המשתתפים להשיג את המפתחות לכספות, אך קצינת הרפואה מדגישה כי האתגרים איתם הם מתמודדים במהלך הפעילות שונים ומותאמים למה שיתמודדו איתו במצב אמת.

"בין אם מדובר במ"כ, מפקד מחלקה, או חובש מחלקתי או פלוגתי, אנחנו רוצים שהם ידעו להתמודד עם תרחישים מעבר לרמה הרפואית הבסיסית", היא מסבירה, "אלו גורמים שהם לא רפואיים בהגדרה, אבל אני רוצה לתת להם כלים לטיפול ראשוני לפצוע, ניהול אירוע רפואי ברמה האג"מית - ריכוז פצועים, דיווח וכו'. לאחר השלמת המשימות בחדר, הם גם יתרגלו בשטח אירוע עזרה ראשונה בו הם יהיו הראשונים לפגוש את הנפגע".

ומה הם באמת התרחישים איתם יתמודדו הצוותים בחדר הבריחה? "התרגיל הפותח הוא תיקון טעויות - בכניסה לחדר ישנה בובה שכובה ועליה מודבק תיאור האירוע שקרה לה. יהיו לה פצעים בבטן, בחזה, ונתיב נשימה חסום בפה", מפרטת סרן גלילי.

"כל הטיפול הרפואי שניתן לפצוע המדומה לא בוצע באופן נכון", מפרטת סרן גלילי. "התחבושות ממוקמות לא נכון ואמצעי הטיפול הפוכים. עליהם למצוא את שלוש הטעויות שנעשו בו. לאחר מכן הם יקבלו מעטפות שירכיבו את מילת הקוד לפעולה רפואית מורכבת, "קוניוטימה" למשל, ויצטרכו להבין שהם צריכים לבצע אותה על הבובה כדי לקבל מפתח".

"חידה נוספת תיפתח בשאלה רפואית 'אמריקאית', כשבמענה נכון תוביל את הצוות לכמה דוגמיות דם שצריכות להתאים לפצוע שזקוק לעירוי", היא מוסיפה, "אם הם בוחרים את מנת הדם הראשונה הם יראו שמאחורי מוסתר מפתח, והם יוכלו לפתוח בעזרתו עוד כספת שתוביל אותם לציוד".

החדרים לא מיועדים רק לרפואת טראומה או חירום, ומתייחסים גם לטיפול הרפואי לו זקוקים הלוחמים והחיילים בשגרה. "כל תחום שאפשר להכניס לאסקייפ רום ולהפוך אותו למוחשי, יהפוך את הסיטואציות לפשוטות יותר כשהן יפגשו אותנו במציאות", מעידה הקצינה.

"לכן פתחנו גם חדר לרפואת יום-יום", מוסיפה סרן גלילי, "שמתרגל את התאג"דים במינוני תרופות, תחקיר אפידימולוגי (תחקיר על תופעה רפואית שמתפשטת בבסיס), ניתוח שגיאות במפגשי חובש - הם צריכים להיות ביקורתיים ברמה המקצועית ולתרגל גם את העשייה הקבועה שלהם".

"בחרנו בשיטה של חדר בריחה כדי לרתום את האנשים, וכדי לגרום להם לחוש את הסיטואציות בידיים, אין דרך למידה טובה מזו", היא משתפת, "כשאתה מדבר עם החיילים באופן פרונטאלי הרבה מהמידע מעמעמם לאורך הזמן, אבל כשגורמים להם לעבוד ביחד ולהפעיל את הראש כשמסתכלים על סיפור מקרה ברמה המשחקית שלו, הדברים שוקעים".

התאג"ד של כל גדוד שתופס קו בגזרת אפרים מחויב כעת לעבור את ההתנסות החוויתית, ובקרוב יעברו אותה גם הלוחמים והחובשים. "אני חושבת שהאפקטיביות של האמצעי הזה הובנה. אני דואגת להנגיש את החדר לכל כוח שמגיע לגזרה, והרבה פעמים מג"דים מתקשרים לבקש תרגול בגלל זה", מסכמת סרן גלילי, "כל לוחם או חובש בכוננות שיביע מוטיבציה להשתפר ולהיות מסוגל להציל את חיי חבריו יכול להישאר במקומו - אנחנו כבר נגיע אליו".