גם אחרי 40 שנות מילואים - רס"ן אליהו מלול מוכן לכל תרחיש

03.03.20
מערכת את"צ

רס״ן אליהו מלול, בן 62, משרת בחטיבה 847 מזה 40 שנה. בין בניו, סרן עופרי מלול המשרת ביחידת הסייבר של חה״י ועתיד לקבל פרס מח״י על חסכון עלויות לצה״ל. 

"אבי היה ממקימי הקומנדו הימי, הוא הקים את הילת"ם", מספר רס"ן מלול, "באתי מבית של ״מרוץ שליחים״ - כולנו מעבירים את המקל לאחריות על הארץ המדהימה הזאת. לכן אני מגיע לעשות מילואים בכיף עם הדור הצעיר והנפלא הזה, ויש בשפע ממנו".

אליהו מגדל יחד עם אשתו 5 בנים ביולוגיים, 5 ילדים מאומצים, ו-15 נכדים. ביתם של בני הזוג שימש מעין ״בית קלט ואומנה״ במשך 36 שנים, בהן הם טיפלו וסייעו לילדים בסיכון לצאת לדרך חדשה: "הבית שלנו הוא בית שעברו בו המון ילדים, חלק מהילדים שלימדתי בבי״ס נקלטו אליי לחטיבה, חלקם הם היום הילדים שלי לכל דבר. המשפחה שלנו מסייעת במצוקה ואשתי נותנת את הנשמה לילדים".

רס"ן מלול התגייס בנוב׳ 74 לקורס קדם צבאי בחה״י. כשסיים את שירותו הסדיר עבר לשריון, שם לאחר קורס מפקדים שירת כאיש מודיעין תחת פיקודו של יוני נתניהו, שבהמשך משך אותו יחד עימו לסיירת מטכ״ל. 

עם הקמת חטיבה 847 בשנת 1978, הצטרף אליהו לשורותיה, והוא משרת בה עד היום. 

"בחטיבה שלנו, לצד השלט "חטיבה 847 - מרכבות הפלדה" יש שלט ענק שעליו מתנוססת האמרה "מחר מלחמה, אתה מוכן?" - זה מוטו החטיבה ואני מאמין בזה ועובד לפי זה כל יום", מתאר רס"ן מלול. 

ואכן, הקצין הוותיק תורם לחטיבה בכל הזדמנות, ומנצל כל רגע כדי לתת מעצמו כמה שאפשר, גם בשגרה, בה הוא עובד בימ"חים (יחידת מחסני חירום) ובכל מה שהוא נדרש לעשות  - "אני תורם מהידע שצברתי עם השנים לדור הצעיר, ודוחף קדימה את הקצינים הצעירים שקשובים לי", הוא משתף. 

בין תפקידיו בחטיבה נמנים מ״מ ומ"פ בפלס"ר השריון, תפקידי רוחב בתור קל״ח, ומ״פ עורף, תפקידו הנוכחי. במהלך שירותו בשורות החטיבה לקח חלק במלחמת לבנון הראשונה, מבצע ענבי זעם, חומת מגן, לבנון השנייה, ולבסוף בצוק איתן בתור תומך פלס״ר.

"התפקיד שלי מאפשר לי לדחוף את המכלול הלוגיסטי קדימה", מציין הרס"ן, "כך שברגע שאקבל פקודה אני מוכן לפעולה בשיתוף עם המפקד, גם בגיל 62 או יותר". 

"אף אחד לא אמר ״לי לא צריך אותך״, המח"טים פשוט שמחו שנשארתי", זאת הפשטות בה מסביר אליהו את שירותו הצבאי הארוך. באותה הגישה, שנשמרה במשך השנים, הוא מבצע את תפקידו במסירות ותוך מתן דוגמה אישית: "אני לא שם עליי את הדרגות בכוונה כדי שלא יתייחסו אליי כאל קצין. אין לי בעיה להחליף מישהו במטבח לנקות סירים. כשאתה עושה מילואים בחבורת אנשים כזו, כשיש משימה אני נכנס ומבצע. לא נותן פקודה והולך. בחטיבה יש המון כמוני".

"צריך להגיד תודה על הכל", מסכם אליהו, "בכל פעם שיבקשו אבוא באהבה ובכיף, בחדווה ואתן מה שאני יכול לתת".