פרויקט "מתן בסתר" בחטיבת שומרון לכבוד ראש השנה

בימים האחרונים, התקיים בחטיבה המרחבית "שומרון" פרויקט ״מתן בסתר״, שמטרתו אריזות חבילות מזון לנזקקים.
מדובר בפרויקט ייחודי שהובל על ידי אגף החינוך של החטיבה בשיתוף מלא עם נוער ממרכז לחייל בשומרון, פרויקט המהווה הזדמנות פז לחיזוק הערבות ההדדית בין תושבי הגזרה לבין החיילים המשרתים בה ומגנים עליה.
הפרויקט, שעתיד להמשיך גם בחודשים הבאים, התקיים לראשונה רגע לפני ראש השנה כך שלא תהיה משפחה שחסר לה אוכל על שולחן החג.

״ראש השנה מהווה הזדמנות פז לעשות מעשה טוב. אין ספק שתקופת הקורונה שפוקדת אותנו מהווה אתגר לא פשוט אך אנחנו לא מוותרים, ובכל זאת מוצאים את הדרכים העקיפות להתנדב ובכך לתת הרגשה טובה ולקבל הרגשה טוב עוד יותר", מספרת קצינת החינוך של חטיבת שומרון, סגן טליה רביב, "פרויקט ״מתן בסתר״ שם בראשו את שיתוף הפעולה ומציאת הקשר בין ההתיישבות לצה״ל, מתוך הבנה שכל חייל בגזרה ירגיש מחובר אליה הרבה יותר אם יכיר את התושבים עליהם הוא שומר ויצור יחד איתם פרויקט שכולו מבוסס על נתינה משותפת".

"על אף התפשטות הקורונה, הצלחנו לממש את המיזם בצורה מופלאה - החלוקה בין צה״ל להתיישבות היתה ברורה מאוד, כאשר ההתיישבות אספה את המזון במקומות האזרחיים והחטיבה הייתה אמונה על קבלתו, אריזתו ושילוחו לנזקקים", היא ממשיכה, "המגבלות לא איפשרו שהחיילים והתושבים ייפגשו כדי לארוז יחד, אך הרגשנו מרחוק את החיבור שיש בנינו ומתכנס לעשייה טובה ונתינה עילאית״.

אופק דביר, מש״קית החינוך של חטיבת שומרון, מספרת מנקודת המבט שלה כמי שלקחה חלק גם בארגון המיזם וגם באריזות עצמן: ״הרגשתי שדווקא בתקופה בה קל לוותר על עשייה משותפת עם ההתיישבות ועל תרומה לקהילה הצלחנו להתעלות על הקשיים ולהתנדב, כל אחד בדרכו ובחלק שלו, באופן שמתכנס לתרומה חשובה של מזון לנזקקים, במיוחד לפני החגים. כחיילת שמשרתת בשומרון, הפרויקט היווה לי אפשרות להתחבר לתושבים עוד יותר ולהכיר את האוכלוסיה עליה החטיבה מגנה״.

איציק סנדרוי, שאחראי על המיזם מטעם ההתיישבות, משתף גם הוא בתחושותיו: ״תושבי השומרון מרגישים תמיד שיש צבא חזק שמגן עליהם ללא הפסקה. בא לידי ביטוי היבט נוסף של הקשר בין הצבא לתושבים, וזאת באמצעות הרתמות משותפת למען האוכלוסייה. דווקא בתקופת הקורונה בה המגע בין הצבא לאוכלוסיה המקומית פוחת הצלחנו ליצור פעילות חינוכית שיתופית שנותנת את המעבר גם בעבור החיילים וגם בעבור הנוער שלקח חלק מטעם ההתיישבות, ומבלי ליצור אינטראקציה פיזית הרגשנו מחוברים״.