לגרסה כזו של 'ים של דמעות' עוד לא נחשפתם

בשעת צהריים מאוחרת נכנס רעול פנים למרכז מסחרי בכפר באיו"ש, כשביד אחת הוא אוחז בשקית שחורה ובשנייה בטלפון.

הוא שוהה בחנות מספר דקות, עד שפונה חזרה למגרש החניה - הפעם, בידיים ריקות. 

מיד אחריו, מגיח מהחנות אדם נוסף כשבידו שקית שחורה זהה - ונכנס למכונית אחרת. הוא נוסע במשך עשר דקות, עד שהרכב נעצר. האיש יוצא וקובר את השקית באדמה. אך שקית המכולת "התמימה" לא מכילה ביצים, ירקות או חלב - אלא אמל"ח. 

כשהחשוד מסיים לכסות את השקית בחול הוא מרגיש שצלח במשימתו - אך מה שהוא לא יודע, זה שכל זה קרה מתחת לעיני הרחפנים של יחידת האיסוף 636, כשהמפעילים צפו בכל המתרחש מבעד למסך ואספו מידע שימושי.

זהו אומנם תרחיש מציאותי בהחלט, אך במקרה הזה סוחרי האמל"ח החשודים היו לא אחרים מחיילים.

לפני שבועיים, התכנסו לוחמי פלוגת 'חנית' לתרגיל מיוחד המדמה איסוף מידע וסיפוק מודיעין מהיר במגוון של תרחישים, כחלק מהכשרתם על רחפן ה-'מטריס 300'. 

"מדובר ברחפן המתקדם ביותר שאנחנו משתמשים בו", מספר סגן ר', מפקד פלגת הרחפנים, "בזכותו אפשר לזהות את האויב בשטח ולספק מענה מבצעי בזמן קצוב. קלטנו אותו לפני כשנה וחצי, אחרי הרבה מודלים, וככה פיתחנו יכולות חשיפה-תקיפה". 

הכלי החדשני מסוגל לטוס במשך זמן ממושך, ויש לו מצלמת H2OT, שמספקת מענה לשלושה מצבים שונים - יום, לילה ותרמית. אך מה שמייחד אותו הוא התקן בשם 'ים של דמעות' - שבעת הצורך מסוגל להטיל רימוני גז מדמיע או רימוני הלם. 

"בשביל לבצע הטלה, המטיסים צריכים לעבור הכשרה מיוחדת וקפדנית", מוסיף המפל"ג, "בכל פעם שאנחנו מזהים מצב שיסכן את כוחותינו בשטח - אנחנו יודעים להרים את הרחפן ולסכל את האיום - גם בנקודות הכי חמות וברגעים הכי קריטיים". 

כדי לאפשר זאת, החיילים שמגיעים לפלגה עוברים מיונים והסמכה פנימית בתחום הרחפנים והזט"ר (זיהוי טווח רחוק). מדובר בקורס ייחודי שמחולק לשני שלבים: הסמכה בסיסית על הרחפן שאורכת כחודש, והעמקה של חודש בפעילות בגזרה ברמה המבצעית בה מבינים איך עובדים עם כל הגורמים הביטחוניים באוגדה. 

"היחידה מתקדמת מאוד בתחום הרחפנים", אומר סגן ר', "אנחנו נמצאים במוקדים הכי חמים ובמעצרים הכי רגישים. היכולת להיות שם, להכווין את הכוחות בשטח ולספק מודיעין בזמן אמת - מכפילה כוח משמעותי, ואנחנו נמשיך לספק את המענה הזה בכל רגע נתון".