המפקדים שנלחמים נגד נשק קר - בגזרה חמה

כדי לפגע או לבצע פעילות טרור, לא צריכים המחבלים רק נשק חם בהכרח. הם מיידים אבנים או לומדים מסרטונים ברשת איך מכינים בקבוק תבערה ומשליכים אותו לעבר מכונית חולפת. בגלל האופי 'הפשוט' שלו על פניו, מכונה סוג זה של טרור "עממי" - והוא אחד העיסוקים המרכזיים של כוחות הביטחון באיו"ש.

"זה טרור לכל דבר ועניין", מבהיר שוב ושוב רס"ן צ', הקמ"ן של חטיבת בנימין, "ההבדל היחיד הוא שהמחבלים משתמשים באמצעים עממיים, שלא צריך להשקיע מאמץ בקנייה ובייצור שלהם, אבל יכולים להיות קטלניים בדיוק כמו אקדח או תת-מקלע".

טרור מהסוג הזה לא פוגע רק בחיי אדם, אלא יוצר גם נזק תודעתי, מכיוון שבניגוד לטרור מזוין, קשה יותר למנוע אותו. "כשמחבל מתכנן פיגוע ירי, הוא צריך לדבר עם סוחר אמל"ח ולהשיג סכום מכובד של כסף, וככה אנחנו יכולים לעלות עליו לפני", מסביר הקמ"ן, "אבל כשמחבל מתכנן פיגוע עממי, הוא צריך סך הכול להרים אבן ולזרוק, וכמעט בלתי אפשרי לצפות את זה מראש".

לכן, בצה"ל עוסקים במחקר סטטיסטי וניתוח היסטורי של הגזרה, כדי ללמוד את שיטות הפעולה של המחבלים ולנסות לחזות אותן כמה שיותר מראש. "בגזרה כמו איו"ש, הברק תמיד פוגע פעמיים, ולכן לקחנו את כל אירועי הטרור שהיו בשנים האחרונות, וחילקנו אותם לפי מיקומים, תקופות בשנה ושעות ביום", משתף רס"ן צ', "וכך אנחנו יכולים להציב כוחות במקומות ספציפיים, שמסייעים למנוע פיגוע, וגם יכולים לעזור לתפוס מחבלים בשעת מעשה".

צוותי המודיעין מנתחים לעומק את השטח יחד עם התצפיתניות, שמכירות את הגזרה כאילו היא החצר הביתית שלהן. "אנחנו חיות את הגזרה ומכירות את מוקדי החיכוך", מפרטת סגן שחר, סמ"פ איסוף בחטמ"ר עציון, "לומדות כל הסתובבות חריגה, ומנהלות תקשורת צמודה מאוד עם הכוחות בשטח".

ובחטמ"ר שומרון, אחרי רצף של מקרי טרור חריגים שיצאו משני כפרים עיקריים, פתחו במבצע נרחב כדי לטפל בנושא באופן נקודתי. "המטרה שלנו הייתה להבהיר בצורה חד-משמעית שאנחנו לא מתכוונים לעבור על זריקות האבנים האלו בשתיקה", אומר סא"ל נתנאל קרמר, מפקד גדוד המילואים 967, "במהלך המבצע, מצאנו לא מעט חומרי הסתה ומצבורי אבנים שכבר היו מוכנים להשלכה מהגגות". 

בנוסף על מבצעים מהסוג הזה, לגורמי הביטחון באיו"ש יש שלל דרכים יצירתיות להתמודד עם הטרור העממי, כמו שמסביר הקמ"ן: "ניסינו בהתחלה לפעול בדרך גנרית ופשוט לעצור את כולם, אבל עם הזמן הבנו שצריך לגשת לכל מוקד טרור בדרך אחרת".

"כך למשל, בחיזמא שבחטמ"ר בנימין, הפלסטינים עצמם תלו יחד עם כוחות הביטחון שלטים נגד זריקת אבנים", מספר הקמ"ן של החטיבה, "בכפר נוסף, בו למבוגרים יש סמכות משמעותית, לקחנו את ההורים לשיחה, הראינו להם תיעודים של הנערים בכפר משליכים אבנים, והבהרנו להם מה יקרה אם הם לא יפסיקו. בכפר שלישי, יש ראש מועצה מאוד משמעותי, אז פשוט דיברנו איתו וביקשנו ממנו 'לסדר את העסק'".

"דוגמה נוספת היא כפר בשם סינג'יל, ממנו יצאו הרבה מאוד זריקות אבנים, והבנו שזה בגלל שהוא מוקף בצמחייה, ולכן המחבלים יכולים להסתתר ולהתקרב לציר כדי לפגע", מסביר רס"ן צ', "אז הורדנו אותה, כך שהמחבלים יודעים שאם הם יתקרבו - כוחות צה"ל יבחינו בהם".

וכמובן, בנוסף להכול, יש המון פעילות יזומה. "מבצעים הרבה פטרולים ומארבים, מבצעים שיחות אזהרה לחשודים", ממשיך הקמ"ן, "וכמובן, שאם יש לנו ראיות הם נעצרים מיד. אנחנו לא משחקים בחיי אדם".

ובדרך זו כוחות הביטחון והגדודים בשטח עוברים ממוקד למוקד, ומורידים את אחוזי הטרור העממי. "במבחן התוצאה, זה אפקטיבי. היו תקופות שהיינו מגיעים למספרים תלת-ספרתיים בשבוע, ובשבוע האחרון, לדוגמה, שנחשב לא טוב מבחינתנו, עמדנו על ארבעה אירועים בחטיבה", מונה הקמ"ן של בנימין, "ואנחנו באמת מאמינים שאפשר וצריך להגיע גם לאפס".

בסופו של דבר, כוחות צה"ל בכל רחבי איו"ש חיים ונושמים את הגזרה ואת התושבים בה. "התצפיתניות מכירות אותם, התושבים באזור הם חלק מאיתנו, ויש בינינו קשר משמעותי והדוק", מסכמת סמ"פ איסוף בעציון, "חשוב לנו להראות להם שאנחנו פה, שומרים עליהם ועל הביטחון שלהם, גם מפני הפיגועים הגדולים והמאורגנים, וגם מאלו שנשמעים פחות קטלניים, אבל עלולים לגרום נזק באותה מידה".