קיבלנו שיעור בנהיגה מבצעית - מאלה ששמים 'גז על הבאמפרים'

מי מכם שלמדו לנהוג על ידני (או שהתייאשו אחרי כמה שיעורים), מכירים את כלל המפתח: חובה לשמור על איזון בין דוושת הגז לקלאץ', אחרת - הרכב עוצר. עכשיו תחשבו שאתם צריכים לעשות את זה ברכב משוריין וכבד כמו 'דוד', בעלייה תלולה באמצע כפר פלסטיני באיו"ש - תחת אש. 

אני כנראה הייתי מאבדת את זה (תרתי משמע…), אבל אני לא עברתי קורס בבית הספר לנהיגה של פיקוד המרכז, ובטח שלא טסט על ידני.

הנהיגה המבצעית באיו"ש שונה מגזרות אחרות. הרחובות צפופים יותר, הפניות חדות יותר והסיכונים גבוהים יותר, בעיקר בשל הקרבה לאוכלוסייה האזרחית ותנאי השטח המשתנים.

"אני יכול להעיד על כך בעצמי", אומר לי מפקד ביה"ס לנהיגה מבצעית בפקמ"ז, רנ"ג שימי זינו, ומיד מתחיל לגולל את אחד האירועים: "בתחילת המלחמה נכנסנו לג'נין, היה הפס"ד רציני והשליכו עלינו מטענים תוך כדי נסיעה. הנהג שהיה איתי היה מקצועי, ידע בדיוק מה לעשות, ובזכות זה נמנעה תאונה קשה".

"בסופו של דבר", הוא ממשיך, "הלוחמים יכולים להיות הכי טובים בקרבות פנים מול פנים, אבל כשהם ברכב, הטעות הכי קטנה של הנהג עלולה לסכן את הפעילות, ואף את החיים שלהם. לכן יש לנו בבית הספר את מורי הנהיגה הכי מיומנים. חלקם בקבע, חלקם במילואים וחלקם מטעם חברה אזרחית, אבל כולם עברו הכשרה אינטנסיבית של נהיגה מבצעית ברחבי איו"ש. חשוב שהם ידעו בדיוק מה לחדד ללוחמים שמגיעים, ועל מה לשים דגש".

הקורס מכשיר כבר שנים נהגים מבצעיים בגזרה, ועכשיו לראשונה פותח את שורותיו גם ללוחמים שמגיעים לתפוס כאן קו. במשך שבוע הם משלבים הכשרה עיונית ומעשית: מעמיקים בחוקי הבטיחות, ולומדים את מבנה הרכב לבוריו. לאחר מכן, בשיעורים המעשיים הם נוהגים לצד מורה, שמלווה אותם ומעניק הדרכה מקצועית בכל תוואי שטח, צפוף או סלעי.

כשהצטרפתי אליהם לשיעור כזה הרגשתי כאילו חזרתי לגיל 17. רכבי ה'דוד' הצבאיים מעוטרים ב"ל" הכחולה-לבנה המוכרת, ולמורה הנהיגה יש סט דוושות משלו. נסענו בכבישים מהירים, עירוניים, שטח הררי ושטח בוצי, וממש בכל אבן דרך המורה היה שם כדי לכוון, להעיר, ולפעמים גם ללחוץ על הבלמים.

החלק המאתגר הגיע בצורת "מתלולים" - עליות תלולות במיוחד שנבנו עבור בית הספר, ולא סתם. "הכלים הממוגנים גדולים וכבדים מאוד, ולכן הם רגישים מאוד לטעויות, וצריך לדעת איך להשתלט עליהם גם במתווה כזה", מפרט עבורי מפקד בית הספר. "בסוף לנהגים באיו"ש אין רגע דל. לאורך היום הם בסיורי בט"ש, ובלילות יוצאים לפעילות מבצעית. ולנו יש אחריות: לדאוג שכל לוחם שקופץ למשימה יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, והכי חשוב - יחזור בשלום".

ובמבצע הנרחב בימים אלה בצפון השומרון, כך הוא מציין, חשיבות בית הספר בולטת: "ממש לפני שלוחמי ביסל"ח נכנסו לפעילות, קראנו לאנשי המילואים שלנו להעביר להם קורס זריז. כך גם עם כל יחידה שמגיע אלינו לקראת תע"ם".

בית הספר לא לוחץ על הברקס, ועושה הכול כדי להשתדרג. כעת, הם מדייקים את הקורס אפילו יותר. אלו שיתפסו קו באיו"ש, יעברו את החלק המעשי של הקורס ממש בגזרה עליה הם יגנו, כך שיוכלו להיות מוכנים בדיוק לסוג השטח הזה.

"אני סומך ב-100 אחוז על כל לוחם שמסיים את הקורס", מסכם רנ"ג שימי זינו, "וכל לוחם שיוצא מפה ממלא אותי בסיפוק אדיר. הרי בלי הנהג - אין אחד שיוכל להגיע למשימה בקצה".