האימון הרפואי המשולב של חטמ"ר עציון, כחלק מההכנה לרמד'אן

מעבר רחל, או בשמו הרשמי מחסום 300, משמש נקודת מפתח בין ירושלים לבית לחם, דרכה עוברים אלפי פלסטינים העולים להר הבית בחג הרמדאן. והיכן שיש כניסה ויציאה מתמדת של אנשים, יש בוודאי צורך בכוחות שיזהו ויסכלו פעולות טרור אפשריות.

כחלק מהיערכות החטיבות באיו"ש לחודש הקרוב, נערך בשלישי האחרון תרגיל מדמה אר"ן, בדיוק באותו מעבר. הוא נפתח בשעה 9:00, כשכוח אחד נמצא במעבר עצמו, וחוליה נוספת מגבה מאחור.

"משתתפי התרגיל היו קודם כל לוחמי מג"ב, הנמצאים באזור בשוטף ומגבירים כוננות לקראת החג. אליהם הצטרפו צוותי הטיפול הנמרץ הצה"ליים, אנשי מד"א ועוד", מונה סג"ם מ', קא"רית (קצינת ארגון רפואה) של חטיבת עציון. התרגיל, כפי שהיא מסבירה, נועד גם כדי לחזק את השפה המשותפת בין הגופים השונים - מה שמהווה רכיב קריטי במענה מהיר בזמן אמת.

"במהלך אירוע מורכב, כמו מה שתרגלנו כאן, יש בדרך כלל כמות גדולה של בעלי תפקידים שרוצים לעזור ולתפוס פיקוד", היא מתארת, "חלק מהאתגר הוא לנהל את כולם בצורה היעילה והנכונה ביותר". את התרגיל הרפואי בנתה הקצינה כחודש מראש, יחד עם רבים ממפקדי הזירה. 

מתוקף תפקידה, סג"ם מ' הגיעה למעבר רחל עוד בשלב בו מדריכות הרפואה איפרו את הפצועים המדומים, ואלה התפזרו בכלל המרחב. "התמקמנו כולנו בעמדות בהן היינו מוצבים אילו היה מדובר באירוע אמת", היא מוסיפה. בשלב זה, כבר נקבעו הנאפ"לים (נקודות האיסוף הפלוגתיות), לשם ירוכזו בעת הצורך כלל ה"פצועים" למען פינוי מהיר.

ואז, התרחיש החל - התפוצצות של מטען, עם 15 פצועים בדרגות שונות. הראשונים שהגיעו היו חובשי מג"ב, ומיד אחריהם צוותי הרפואה של החטיבה ומד"א. הם החלו להעניק טיפול לנפגעים ולפנות אותם ל-3 אמבולנסים, בעוד קצין האג"ם משתלט על האירוע מבחינה מבצעית: חסימת צירים, הכוונת תגבורת ועוד. משם, 'הועברו' לפינוי מוסק לבתי החולים - כפי שתוכנן.

בתרגילים כאלו, בא לידי ביטוי הניסיון הנצבר של אנשי הרפואה, שממשיך להיבנות מתרחיש לתרחיש. ולמרות שחלף זמן מאז, סג"ם מ' זוכרת את המקרה הראשון בו טיפלה כפרמדיקית. "זו הייתה תאונת דרכים בין משאית לרכב. כשהגענו, מצאנו 4 פצועים - אחת מהם ללא סימני חיים ונוסף שמצבו טרם הוגדר בהתחלה". 

"שתי החובשות ואני היינו הראשונות להגיע לזירה", היא ממשיכה, "היינו כבר חברות, אבל לא התנסינו לפני כן בעבודה אמיתית יחד. רק שכבר היינו עמוק בטיפול באמבולנס, התחלתי להבין עד כמה האימונים המשותפים הכרחיים עבורנו. זו הזדמנות להתאמן על אחד הדברים החשובים ביותר ברפואה - תקשורת, והתרגיל שביצענו היום מהווה תזכורת נוספת עבורי לעניין".

"נמשיך לתת מעצמנו כדי לשמור על הרף שמצופה מאיתנו", היא עונה כששאלתי על המסקנות מהאימון, "אבל אני מאמינה שתמיד יש מה לשפר ולחדד במוכנות שלנו, בין אם אנחנו מתאמים פינוי מוסק מול חיל האוויר או חוברים לגדודים בחטמ"ר בפעילות מבצעית".