חטמ"ר בנימין 'רקחו' תרגילי רפואה לגדודים בגזרה

אירוע רב נפגעים לא נמדד רק ביכולת של הצוותים הרפואיים לטפל בפצועים גרידא, אלא גם במה שקורה מסביב: החל מדיווחים בקשר, קבלת החלטות ועד הנחתת מסוק פינוי. בחטמ"ר בנימין תרגלו את 'צפע' ו'קדם' על שיתוף הפעולה שנדרש כדי שהפצועים יקבלו טיפול איכותי - במהירות המרבית

16.11.26
יועד הרטמן, מערכת את"צ

"אירוע רב נפגעים הוא כאוס", זו מוסכמה שכל אחת מגורמות הרפואה ששוחחתי איתן חזרה עליה, בדרך כזו או אחרת. שלושתן תיארו אתגר מרכזי אחד: להצליח לסנכרן בין כל הכוחות, כדי להציל חיים - במיוחד בגזרה שבה ניסיונות פיגוע הם חלק מהשגרה המבצעית.

לכן, בשבוע שעבר, גדוד 'קדם' של חטיבת החילוץ ו-202 של הצנחנים, הפועלים תחת חטמ"ר בנימין, ערכו כל אחד לחוד תרגילים המדמים אירוע רב-נפגעים (אר"ן). אלה נועדו לבחון את כשירות הצוותים הרפואיים הגדודיים, את שיתוף הפעולה בין הכוחות בגזרה ואת יכולת הפינוי והטיפול בפצועים - מהרגע הראשון בשטח ועד להעברתם לבית החולים.

"המטרה בסוף היא להיות מוכנים לספק את המענה הכי טוב ברגע האמת", פותחת סרן ש', קרפ"חית בנימין, "אם אנחנו מתכננים על הנייר איפה נמקם את נקודת איסוף הפצועים, לאן יגיעו מד"א או מסוק הפינוי, צריך לבחון האם התוכנית הזאת ישימה - ולראות שזה מתכתב עם מה שאנחנו באמת עושים בפועל".

תפקידה של קצינת רפואה חטיבתית חולש על כלל המענה הרפואי בגזרה, בשגרה ובחירום - אבל לא רק. "אני אחראית גם על כשירות צוותי הרפואה והכוחות עצמם, ובהם גדודי מג"ב וגורמים נוספים המצטרפים לפעילויות שלנו. אני מוודאת שכל המערכת פועלת ביחד - מהחובש בקצה ועד לצוות ברכבי הפינוי. זו מערכת שלמה, שמעורבים בה גם הרבה גופים לא צבאיים".

התרחיש שנבחר לשני התרגילים היה חוליית מחבלים הנוסעת על רכב קל עד לש"ג הבסיס - ומתפוצצת. כתוצאה מכך, נפגעו מספר רב של חיילים, והכוחות נדרשו להפעיל את שרשרת הטיפול והפינוי. במהלך האר"ן, היה על צוותי הרפואה להתמודד עם האירוע מבלי לדעת מראש מה צפוי להם, ממש כמו בתרחיש אמת. 

"בהתחלה, עלה דיווח של אחד החיילים בשטח לחמ"ל", מגוללת סמ"ר מ', פרמדיקית בחטמ"ר בנימין, "משם, הוקפצה כיתת הכוננות, ואחריהם גם החופ"ל, שביצע סריקה ראשונית של הפצועים ואסף אותם לנקודה אחת. לאחר מכן הוקפץ התאג"ד, שהזעיק צוותי רפואה נוספים".

במקביל, הם נבחנו על הפעלת הגורמים הנוספים וניהול הלוגיסטיקה הנדרשת להגעתם - מה שכלל בין היתר גם הנחתת מסוק פינוי. ואכן, אחת היכולות החשובות לטיפול באר"ן היא תפקוד מלא ורציף של שרשרת הטיפול והפינוי כולה.

"לכן, אנחנו לא בוחנים רק את הרמה המקצועית של החובשים והפרמדיקים", מתארת הקרפ"חית, "אלא גם את היכולת שלנו להעביר דיווחים זה לזה, לקבל החלטות יחד ולפעול בתיאום: למשל, האם החובש בקצה יודע להביא את התאג"ד לנקודה, והאם התאג"ד יודע להנחית את המסוק?" 

הצורך בתרגול מתמיד מקבל משמעות נוספת לנוכח מאפייניו הייחודיים של החטמ"ר. הכוחות הרפואיים מספקים מענה לא רק לחיילים, אלא גם לאוכלוסייה האזרחית במרחב - ילדים ומבוגרים, אזרחים ישראלים ופלסטינים כאחד. "ברגע שאת ניגשת לטפל באדם - את מטפלת בכולם באותו האופן", מדגישה הקרפ"חית.

לאחר התרגיל התקיים שלב התחקור והפקת הלקחים, בו בחנו צוותי הרפואה מה עבד היטב, אילו פערים התגלו ומה נדרש לשנות, הן מהבחינה הרפואית והן מבחינת ניהול האירוע. 

"אם זיהינו פערים - אנחנו פשוט נתרגל אותם שוב ושוב", מציינת סמל ש', חוג"דת בבנימין, "החופ"ל למשל, הגיע וישר ידע איך לחלק את הקשב שלו לכל מיני מוקדים. הוא שם לעצמו טיימרים, לקח את כל הפיקוד אליו, וידע איך להפעיל גם את כיתת הכוננות. הוא עשה את זה בצורה מעולה".

בסופו של דבר, תרגילי האר"ן הם חלק מתהליך מתמשך של בניית מוכנות רפואית ומבצעית בגזרה. דרך תרגול התרחישים המורכבים ביותר, בחינת שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים והפקת לקחים, שואפים הכוחות להגיע לאירוע אמת כשהם יודעים כיצד לפעול, לקבל החלטות ולתת את המענה הטוב ביותר לכל פצוע.

"כולם כאן מבינים את המשמעות של המיומנויות האלה", מסכמת סרן ש', "זו באמת גזרה מאוד מורכבת, ותרגולים הם חלק בלתי נפרד ממנה. אנחנו רוצים להתכונן לתרחיש הכי גרוע שיש, ולהיות ערוכים אליו בצורה הכי טובה שאפשר".