שעה אחת בחמ"ל שומרון שמה אותנו בין 'פטיש חם' ל'לפיד בוער'

"תאונה באזור צומת הגז, 3-2 רכבים התהפכו לתעלה. יש התקהלות פלס' (פלסטינים) באזור. קיבלתן?" כשהדיווח הקצר הזה נשמע באחד הטלפונים האדומים בחמ"ל חטיבת שומרון, הוא מיד מקפיץ לפעולה חלל שלם, שהוא כמו שילוב של מוקד צבא, משטרה, מד"א וכבאות. משהו שלא קיים כמעט בשום מקום מחוץ לאיו"ש.

בשיחה מתפרצת נוספת, הסמב"ציות מעודכנות שעוד תאונה התרחשה בסמוך לש"ג של אחד היישובים. בשני האירועים יש פוטנציאל נפיץ - בראשון, ההתקהלות עלולה להפריע לתנועה בציר מרכזי, בשני, המיקום מעורר חשד. תוך מספר דקות, הן מחברות את הקצוות של כל אירוע בנפרד, ובמקביל: כוחות רפואה וכבאות מוקפצים, מודיעין מאשרים שאין איום ביטחוני, והטלפונים נרגעים.

וכך, אנחנו מצליחות לחזור לשיחה שהתחלנו איתן לפני, על שיתוף הפעולה בין הגורמים בחמ"ל. וכנראה, שהדקות האלו המחישו יותר טוב ממילים איך נציגות אג"ם, הגמ"ר (הגנה מרחבית) ומודיעין, מנהלות יחד אירוע מתפרץ מול הכוחות בשטח והאוכלוסייה האזרחית - ומרכיבות את חלקי הפאזל של התמונה המלאה.

סמל ת', סמלת המשמרת, מסבירה את מה שהרגע ראינו: "כשאנחנו קולטות דיווח משמעותי, קודם כל נמקם את המקרה, ונבין אם יש נזק או נפגעים. במידה וכן, נקפיץ כמובן כוחות רפואה למקום. בינתיים, הגמ"ר יתחקרו את המדווח עצמו כדי לאסוף עוד פרטים, והתצפיתניות בחדר ליד ישחזרו תנועות חשודות שנתפסו במצלמה". 

"היחסים שלנו דו-כיווניים", משלימה אותה סמ"ר כ', מפקדת התצפיתניות מעבר לחלון, "לפעמים החמ"ל יבקשו מאיתנו לבדוק נקודות מסוימות, לפעמים אנחנו נתריע להם לגבי משהו חשוד שראינו ונעביר תיעודים. זה שיתוף פעולה שנבנה מפרטים קטנים: אם אנחנו לא נעדכן שהחשוד חמוש, הכוחות לא יהיו ערוכים נכון לסיטואציה, אם הן לא יעדכנו שמג"ב הגיעו לזירה, אנחנו פתאום נקלוט אנשים לא מזוהים. הכול בנוי וטמון בתקשורת בינינו". 

עם אותו זיהוי, מוקפצים לשטח גששים ולוחמים, ובסיוע מודיעיני, אלה סוגרים מעגל - בין אם זה לתפוס את המחבל בזירה, במרדף, או בבית בקסבה בשכם. ככה הדברים נראים על רגל אחת. המציאות, כפי שעולה מהסיפורים שלהן, נוטה להיות מסובכת הרבה יותר. 

"לפני כמה זמן, היה לנו 'פטיש חם' ו'לפיד בוער' (כינויים לסוגי אירועים בגזרה) במקביל", נזכרת סמל א', סמב"צית הגמ"ר, "כלומר, ירי לעבר אזרח ישראלי, ובצד אחר של הגזרה, התקהלות של עשרות אזרחים ישראלים מחוץ לכפרים, שמסכנת את חייהם. בכל אחד מהם, את מדברת עם האנשים - ומתייחסת לאירוע במלוא הקשב והחשיבות".

בפעם אחרת, החמ"ל תפעל מקרה בו שתי צעירות ישראליות ביקשו עזרה לצאת מכפר פלסטיני אליו הגיעו. במצב כזה, עבודת המתחקרת היא לא רק להבין את הפרטים המדויקים, אלא גם להרגיע, ולמנוע טעויות מסוכנות. "אני ממש זוכרת את הרגע בו אחת מהן כמעט עלתה לרכב זר", משתפת סמל א', "זה היה מאמץ רב, אבל בסוף הצלחנו להרחיק אותן משם. ליוויתי אותן בטלפון כל הדרך, וכשהן חולצו - גם אני נשמתי בהקלה". 

על המתחקרות להשיג את המידע בשטח מכל מקור, ומכל הצדדים המעורבים. "כשאנחנו כבר ממש בתוך דיווח", מפרטת סמל א', "יש לי שאלות ברורות, למשל מה מצבו של הפונה ואיפה היא או הוא נמצאים. לפעמים בצד השני של הקו יהיה מישהו שמתמצא באזור, ולפעמים בכלל לא -  ואז ההיכרות שלנו עם הגזרה באה לידי ביטוי. ואם היו חשודים בתקרית, אני צריכה להבין בדיוק מה לבשו, בני כמה הם נראו וכל מה שיאפשר לאתר אותם".

בצד השני של הטלפונים המהבהבים בחמ"ל, נמצאים לא פעם החפ"קים (חוליית פיקוד קדמי) שמלווים את מפקד החטיבה, סגנו וקצין האג"ם. "כשיש 'פטיש חם' או דברים כאלו, אנחנו קופצים בצמוד לקודקודים", מתאר סמל מ', חפ"ק הסמח"ט, "דואגים להכול, מהנהיגה לשם, דרך האבטחה ועד לעלייה בקשר מול החמ"ל,  כדי לצמצם פערים בכוח המתקדם או להתריע מפני שינוי שחל מסביבנו".

כל הזוויות השונות האלו, אג"ם, תצפיות, הגמ"ר, מודיעין וחפ"קי המפקדים, מתכנסות בסוף כדי לייצר תמונה מבצעית שוטפת, ולתפעל אירועים מהשוליים ועד למורכבים ביותר. ואת זה, כפי שהן מבהירות, לא ניתן לעשות בלי שיתוף פעולה הדוק - שבנוי גם על חברות.

"כשקורה משהו, את צריכה ממש לשמוע את חברה שלך, לבקש ממנה לחזור על דברים גם כשכולם תחת הרבה לחץ", מודה סמל א', "ואם לא תצליחי לתקשר איתה גם בחיים האמיתיים, זה יהיה בלתי אפשרי". סמל ת' מהנהנת בהסכמה: "יש ימים שאין בהם הרבה עשייה חוץ מלהיות אחת עם השנייה. ואז למחרת הכול מתהפך, העניינים מתחממים, וממש רואים איך אנחנו שומרים על האנשים פה, ומה התרומה שלנו כשהם צריכים אותנו".