פגשנו את המהנדסים ששומרים על אתרי ההרס המסוכנים ביותר - יציבים

אם הייתם מגיעים לאתר הרס, ודאי הייתם רואים את המחלצים שעובדים בנחישות על הוצאת הלכודים. לצדם פועלים ללא הרף אנשים שסביר שלא הייתם מבחינים בהם, אבל תאמינו לנו שבלעדיהם - הייתה המשימה קשה הרבה יותר. הכירו את מהנדסי פיקוד העורף - שמתוך תרשים אחד, יכולים לאתר נפגעים, לתכנן פעולות חילוץ, ולדאוג גם לאלו המסכנים את חייהם כדי להציל אחרים

05.03.19
תומי שטוקמן ומירב בראל, מערכת את"צ

בחורף הכבד, כשהגשם חזק ויכול להפתיע בכל רגע, גם כוננותם של אנשי פיקוד העורף מתגברת בכמה רמות. לכשתגיע התראה על קריסת מבנה, בכל אזור בארץ, הם יהיו מוכנים להגיע ולטפל במצב, חמור ככל שיהיה.

בראש 'משלחת' המחלצים, ולפני שתגיע הקבוצה במלואה, יגיעו ראשונים לאתר ההרס ארבעה בעלי תפקידים, שהם גם חוליית הפיקוד הקדמית של הכוח המציל - מפקד כוח החילוץ, איש האוכלוסייה הבכיר, הרופא, וכמובן - המהנדס.

"בטכניקה של כניסה לאתר חילוץ, יש גוף מחייב שנקרא 'מרובע הזהב'", מסביר סרן אורן רוזנר, קמ"ד הנדסת חילוץ בפיקוד העורף, וסגן מפקד קורס המהנדסים.

"מפקד החילוץ יסקור את ההריסות ויבין מהן נקודות העבודה המרכזיות", מסביר סרן רוזנר, "הרופא ייתן טיפול רפואי מיידי במקרה של פצועים גלויים, איש האוכלוסייה ינסה להבין מהאנשים סביב מה היה מצב האנשים בבניין טרם קריסתו, והמהנדס יבין דרך השרטוטים וסוגי האלמנטים החשופים, מהם סיכוני ואורכי זמן החילוץ, יכיר את השטח, יזהה נקודות פוטנציאליות להתקדמות וינסה להבין מה הן שיטות החילוץ האולטימטיביות".

מהנדסי פיקוד העורף במילואים, שמתעסקים בהנדסה גם באזרחות, לא מגיעים 'על עיוור' לאתר ההרס. הם מצוידים בשרטוט של המבנה שקרס, בקשרים הדוקים עם קבלני ועובדי בניין, ובעיקר - בניסיון של שנות עבודה רבות בשטח שכוללות אפילו תארים אקדמיים.

"לאחר 'אסון ורסאי', הגענו להבנה שביחידות החילוץ צריך בעלי ידע בתחום הבינוי", מסביר סרן רוזנר, "מי יהיה טוב יותר בעבודה שכזו אם לא אלו שמתאמנים בה יום-יום במקצועם? כשמהנדס במילואים יגיע לאירוע, הוא יבוא עם יכולת לייעץ על פעולות מסוימות ולהפוך את החילוץ לבטוח ויעיל יותר".

ואכן, דבריו של קמ"ד הנדסת החילוץ קמו לתחייה בתרגיל המסכם של הקורס, בו הוא מפקד. בשעה שהכוחות (קורס מקביל של מדריכי חילוץ) נכנסים לאתר ומתחילים לעבוד על ההריסות באופן נקודתי, פר לכוד, המהנדסים פותחים שרטוטים ומתחילים להנחות את הכוחות על פיהם.

"המהנדס יכול לקרוא את תוכניות המבנה, ובנוסף להסתכל באתר ולזהות את משמעותם של העמודים והקורות", מעיד הקמ"ד, "הוא יוכל להבין מה שימש כתקרה ומה כעמוד תווך. כשמשלבים את המידע עם נתוני האוכלוסיה, ניתן להבין במקביל איפה יש לכודים ומה הדרך הטובה ביותר לחלץ אותם".

לאחר שנתנו המהנדסים לכוחות החילוץ את ההנחיות הראשוניות, הם עלו יחד איתם אל ההריסות. היכן שנמצאה מנהרה (חלל אוויר פתוח מתחת לאתר בו יש סבירות גבוהה למציאת אנשים), מדדו המהנדסים יחד עם המדריכים לעתיד את אורכה ורוחבה, ומשם המשיכו אל הנגרייה.

"כאן נכנסת הטכניקה המרכזית שרוכשים החניכים בקורס – המנהור", מציג סרן רוזנר, "המהנדסים יבינו מהו מרכז הכובד של ההריסות, היכן הן יכולות להתמוטט על חלל האוויר, וימצאו את הפתחים מהם אפשר להיכנס ולצאת. לאחר מכן יגיעו המחלצים בהוראתם לנגרייה, ועל פי המידות שנמסרו להם, ייצרו תמוכות מקורות עץ, שיאפשרו הימצאות בטוחה באזור החילוץ התת קרקעי".

התרגיל בעיצומו. בובות הלכודים המסורתיות מתחילות להישלף זו אחר זו מבין אבני הבטון הגדולות. את היום פתח גשם, אך נראה שהחשש מהתחדשותו לא מאיים על המהנדסים והמחלצים. עד שלפתע, כמעט משום מקום, מטח טיפות כבד יורד על האתר.

"צפינו שהגשם ילווה אותנו במשך כל היום, אבל התעקשתי לא לבטל את התרגיל", משתף רע"ן הנדסה בפיקוד העורף, סא"ל אברי ברנס, שפיקד על הקורס, "זה בדיוק מה שמחכה לנו גם בחירום, לא תמיד מה שתכננו הוא מה שיקרה. מתוך כך אני סמוך ובטוח, דווקא ברגעים כאלו, ש-60 המהנדסים שסיימו את הקורס ערוכים ומוכנים למשימות ההמשך שלהם".   

קו הרקיע האפור מתכסה בכלי הצמ"ה - העגורן, המחפרון והבאגר, כלים שלא זרים לאף מהנדס או קבלן מן המניין. הם משמשים מכפיל כוח בתרגיל, ובנוסף לכך, מאתגרים אותם מחוץ לאזור הנוחות שלהם.

"המהנדסים חייבים לשלוט בהנפת האלמנטים באופן המדויק ביותר. לכן, גייסנו לכך את המבחן הרגיש ביותר", צוחק סרן רוזנר, "הם היו צריכים להרים גוש עצום של בטון כשעליו מונחת כוס מים אחת, מבלי להפיל אותה עד להרמת הבלוק באופן מלא".

"לכל אחד מהם מגוון ענק של כלים בהם הוא יכול לתמוך את המחלצים, ואנחנו דואגים ללמד כל אחד ואחד מהם בקורס, ממנו יישלחו לשירות המילואים הפעיל שלהם", קובע סא"ל ברנס.

"כל המהנדסים בציר פיקוד העורף עוסקים בציר החירום של מדינת ישראל - החל מדרג המחלקות שהכי קרובים לאתר עצמו, ולהתמודדות עם חילוץ ברמה הטקטית, ואלה שמעליהם, דרג הגדוד והנפה שיודעים להסתכל על המעטפת של אתרי ההרס בגזרה, ולקשר את המחלצים באתר לרשויות המקומיות וארגוני הסיוע".

"מהנדסי המיגון למשל, שמתמחים פחות בחילוץ, יודעים לנתח אירועי עבר מבחינה הנדסית, וכך להשפיע על מדיניות ההתגוננות של מדינת ישראל וצה"ל, זה תפקיד עם אחריות עצומה על הכתפיים", הוא מוסיף.

התרגיל המסכם של הקורס הוציא את דור המהנדסים החדש של פיקוד העורף מ'הבועה המקצועית' - והפגיש אותם עם האנשים שאותם ינחו בשטח, ובכך חתם את שני השבועות האינטנסיביים ושחרר לשירות פעיל במילואים את מהנדסי החילוץ והמיגון החדשים מבית פיקוד העורף.

"יצרנו פה מעין מעבדה", משתף הקמ"ד, "הם אומנם לומדים חילוץ בסיסי ויכולים לתת יד באתר הרס גם בפני עצמם, אך כדי להצליח באופן אולטימטיבי עליהם לפגוש צוות חילוץ ולהבין את הדינמיקה, כדי שלא יופתעו כשישמעו פתאום מחלץ צועק 'איפה יש מהנדס?' - יש צד מתכנן וצד מבצעי, והם הולכים יד ביד".

 

הגשם נחלש במעט, וכמובן ישוב להכות אחרי שהמכונה המחלצת-הנדסית תסיים את פעולתה, אך סא"ל ברנס כבר יכול להעיד על כל אלו שהוכשרו תחתיו: "אשרינו שאלו הם מהנדסינו, בזמן שהם וחבריהם משרטטים את גורדי השחקים הגדולים שמשקיפים עלינו מלמעלה, הם מוסיפים לעבודה שלהם עוד ערך מוסף ויוצאים לגשם".

"חשוב להם להביא את הידע והתובנות ההנדסיות שיש להם לטובת הצלה באירוע שאנחנו מקווים שלא יבוא עלינו", מתגאה ומסכם סא"ל ברנס. "אני קורא לכל מי שעוד יכול, להצטרף למאמצי פיקוד העורף ולאייש את הציר ההנדסי בחירום - זו תעודת הביטוח של הצבא ושל המדינה".