כל הפרטים על תרגיל ההיערכות השנתי הראשון מסוגו לצונאמי

הבוקר הופעלה מערכת הכריזה בכל בתי הספר בישראל והכריזה על תרגיל רעידת אדמה. לרגע הקטן הזה, שגורר משמעות גדולה, מתכוננים בכל שנה בפיקוד העורף, במשרד החינוך וברשויות המקומיות, שישה חודשים, רק שהפעם - נוסף לו גם 'טוויסט בעלילה', שהופך את הציפייה לגדולה הרבה יותר.

"תרגיל מוסדות החינוך קורה פעם בשנה כבר במשך יותר מ-30 שנים, והמטרה שלו היא לתרגל את מערכת החינוך בישראל לתרחישים השונים - דרך הכנת הילדים למצב שעשוי להיות מלחיץ במצב אמת", מסבירה רס"ן קרין הראל, רמ"ד הדרכות אוכלוסיה בענף ההסברה של פיקוד העורף.

"השנה", היא ממשיכה, "בשל הימצאותם של יותר מ-350 בתי ספר בסמוך לקו החוף, החלטנו לתרגל גם תרחיש צונאמי, שעוד לא יצא לנו לתרגל באופן ארצי. כל בתי הספר הללו, יתרגלו תרחיש צונאמי, אך רק בשבעה מבתי הספר על קו החוף, יתרחשו מצב התגוננות מלאה מצונאמי, ובבתי ספר אלו תישמע התרעה על תרחיש זה ולא על רעידת אדמה".

אל חשש - זוהי לא בשורה על הצונאמי כאיום שמחכה מעבר לפינה, אבל רס"ן הראל מדגישה שגם בפיקוד העורף דואגים להיות מוכנים. "אנחנו דואגים תמיד להיערך לכל מצבי החירום", היא מדגישה, "ברגע שברצועת החוף של מדינת ישראל יש כמות גדולה כל כך של מוסדות חינוך, אנחנו מחויבים לתת את המענה המתאים".

ומה הוא השוני בהנחיות בין שני המקרים? "ברעידת אדמה הסיסמה שלנו היא - שטח פתוח הכי בטוח. בית הספר צריך להתרוקן ברובו וכל הילדים צריכים לדעת לאן הם הולכים - הנמצאים בקומה שלישית ומעלה יכולים להיכנס גם לממ"ד או לממ"ק", מנחה הרמ"דית.

"במצב של צונאמי, ההנחיה היא להתרחק לטווח של קילומטר אחד לפחות מהחוף", מוסיפה רס"ן הראל. "בתי הספר הרלוונטיים (350 מוסדות הלימוד שנמצאים סמוך לקו המים) יתרגלו יציאה מבית הספר עד לשער המבנה, ושבעת בתי הספר המדגמיים יתרגלו הליכה של קילומטר מהכניסה עד לשטח מסוים שהוגדר מראש, ובחלקם אף ייסגרו כבישים על מנת לתרגל הגעה בטוחה יותר של הילדים למקום המוגן".

על מנת לבדוק את הצלחת התרגיל, נבחנים בתי הספר על ידי 3,000 בקרים הפזורים ברחבי הארץ - החל ממורות חיילות ובני ובנות שירות לאומי, דרך עובדי משרד החינוך ועד קציני ונגדי פיקוד העורף, אשר צופים על קיום התרגיל ולאחריו עונים על סקר בעל מספר קריטריונים דרך אפליקציה בטלפון הנייד שלהם.

"אנחנו עושים זאת כדי שכבר כמה שעות לאחר התרגיל תהיה לנו תמונת מצב מדויקת על כל בית ספר, עם ציון רמת המוכנות שלו", מתגאה הרמ"ד, "במשך שנים אספנו טפסים ידנית ועשינו פילוח ציונים לכל מחוז. היום - כל מה שהבקר צריך לעשות זה להכניס את שמו, את שם מנהל ביה"ס, המייל שלו/ה והתוצאות - וכך התוצאות יגיעו גם אלינו, וגם אל המוסד עצמו. זאת על מנת שאנחנו נדע כיצד להכין יותר טוב - והם ידעו כיצד להתכונן".

בעזרת 106 מדריכי האוכלוסייה לשעת חירום שכבר מתורגלים היטב בהדרכת ילדים (כיתות ה'), סרטוני הסברה ברשתות החברתיות של פיקוד העורף ושידורים בגלי צה"ל ובגלגלצ, דאג מדור הדרכת האוכלוסיות להפיץ את הבשורה בכל דרך שרק יוכל: "מבחינתנו ידע - מציל חיים. אם אפגוש סיטואציה בחירום ואזכר שתרגלתי באופן מעשי את דרך ההתגוננות מפניה, יהיה לי הרבה יותר קל לדאוג לחיי ולחיי משפחתי", משתפת רס"ן הראל.

"הילדים מבלים הרבה מאוד שעות בגני ילדים ובבתי ספר ואנחנו לא יודעים באיזה שלב עשויה לתפוס אותם סיטואציית חירום מלחיצה שמעמידה אותם בסכנה", היא מסבירה את הרקע לתרגיל הענק, "לכן, בין היתר, בחרנו בלתרגל את האוכלוסייה הזו של הילדים והנוער. מעבר לכך שלבית הספר יש אחריות על תלמידיו, הילד או הנערה יכולים להיות סוכנים של שינוי, לבוא לאימא אחרי התרגיל ולשאול אם היא יודעת מה לעשות בזמן רעידת אדמה".

כל מוסדות החינוך במדינה מתרגלים - בתי ספר יסודיים, תיכונים, פנימיות, ובתי חינוך מיוחד. "אנחנו מדריכים כל שנה 3,500 כיתות בשגרה, ובחירום מתרגלים מספר כפול ואף משולש", מעידה ומסכמת רס"ן הראל, "כתושבת הדרום אני רואה כמה זה עוזר ומכין טוב יותר את הילדים שלנו ואת האזרחים ככלל להתמודד עם מצבי חירום באופן אקטיבי ויעיל. חשוב לי שהמסר שיעבור למשתתפים הוא שאין מה לפחד מלתרגל, מי שמוכן בשגרה - מוכן בחירום".