הפרופסורים של "יחידת המומחים" נלחמים בקורונה - מזווית שבכלל לא חשבתם עליה

הטלוויזיה, ברשתות החברתיות ובכל מסך שרק תסתכלו. מאז התפשטות הקורונה, העולם כולו עוקב באדיקות אחר כל שינוי והנחיה, ושומע מדי יום על מספר הנדבקים ודרך הטיפול בהם. אך ישנו נושא חשוב נוסף שעומד על הפרק - מה קורה לאחר שאדם אובחן כחולה בנגיף הוויראלי הזה? איך ניתן להבטיח שהספה עליה הוא יושב, המחשב עליו עבד או הכוס ממנה לגם לא ידביקו אנשים נוספים?

בדיוק מהסיבה הזאת גויס צוות של מומחים במילואים, שעוסקים באזרחות בחקר מחלות זיהומיות ונגיפים, כדי שיתרמו מהידע שלהם, ויחד יחשבו על פתרון אפשרי להמשך הרציפות התפקודית גם במקומות בהם נמצא חולה מאומת.

"אנחנו סוג של יחידת החיטוי של צה"ל", מחייך פרופסור אבי שרודר, רס"ן (במיל') ומומחה בתחום ההנדסה הכימית והביוכימיה. ביום יום הוא מרצה בטכניון, אך מהרגע בו נקרא לרתום את כישוריו, עזב הכול והגיע לעזור. "המשימה שלנו היא למנוע את שרשרת ההדבקה באמצעות טיהור יסודי של הנגיף מהמקומות בהם שהו החולים. בסוף, גם אם החולה יקבל את הטיפול הטוב ביותר, אבל כלי הנשק שלו או המשרד יישארו נגועים - עשינו רק חצי עבודה".

בשגרה, הפרופסורים משתייכים ליחידה מיוחדת במינה של פיקוד העורף, שכיאה להון האנושי המרכיב אותה, זכתה לשם "יחידת המומחים". לכל אחד תחום התמחות שונה מעולם אחר - מדענים, חבלני פצצות, מומחים לרעידות אדמה ועוד. יחד הם אמונים על חשיבה לטווח ארוך ומציאת פתרונות לתרחישים שעלולים לפגוש אותנו כמדינה, בין אם מבצעיים ובין אם בריאותיים, כמו התרחיש איתו אנו מתמודדים בימים אלה ממש.

פרופסור אבי שרודר, רס"ן (במיל') ומומחה בתחום ההנדסה הכימית והביוכימיה

לכן, כאשר גויסו למשימה הם כלל לא הופתעו, וכבר שבוע לפני שירדה הפקודה הראשונה לאזרחים בנוגע למחלה, הצוות כבר פעל מסביב לשעון בניסיון לעצור את ההתפשטות. "ידענו שמערכת הביטחון תתבקש לתת יד, ובגלל שישראל מורגלת למצבי חירום, גיוס מערך המילואים היה מהלך טבעי", מסביר רס"ן (במיל') פרופ' שרודר ומדגיש באותה הנשימה: "הסיוע שאנחנו נותנים הוא לא רק בגבולות הצבא".

אז כיצד זה נראה בפועל? ואיך בכלל יודעים אילו מוקדים דורשים חיטוי? לפי פרופ' שרודר, הכול טמון בהסברה ובפעולות מהירות. "הפצנו את מספרי הטלפון שלנו לגורמים הרלוונטיים, וניתן לפנות אלינו בווטסאפ או בטלפון האדום. העברנו גם הנחיות מדויקות לביצוע התהליך בתוך היחידות, כך שיצליחו להרוג את הווירוס עם משאבים שקיימים בכל בסיס צבאי".

"אנחנו צוות קטן של אנשים, ולצערנו - לא מסוגלים להיות בכמה מקומות בו זמנית. לכן המטרה היא שכמה שיותר אנשים ידעו איך לבצע את הפעולות האלה כדי לחסוך זמן ולא לפגוע בתפקוד היחידה. אנחנו לרוב נקפוץ לנקודה ברגע שמדובר במקרה חריג, או כאשר יחידה מיוחדת זקוקה לטיהור, בה כלי הנשק מסווגים ומורכבים יותר לרוב, ולכן דורשים טיפול ממוקד".

טיהור יסודי של מרחב מנגיף הקורונה 

"בכל יום אני רואה את האחריות האישית של מפקדי צה"ל ושל החיילים, שרוצים ללמוד על האויב החדש והבלתי נראה הזה", הוא מוסיף, "ולאט לאט אנחנו גם מבינים טוב יותר איך להתמודד איתו".

השלב הראשון הוא להבין מה היא אותה סביבה שדורשת חיטוי. שכן בין אם מדובר בחדר בקרה, רכב צבאי או מקום הכולל אלקטרוניקה רגישה - לכל מקום הגדירו המומחים שורת פעולות ספציפיות שיש לבצע.

"בחדר שכולל הרבה מחשבים, מעבר עם מטלית אלכוהול על המושבים, החלפת הגומי שיש על המקלדות בין משתמש למשתמש וחיטוי ציוד הקשר מספיק", הוא מדגיש, "אך במקומות שבהם קיימת סכנת שריפה אלכוהול פחות מתאים, ולכן החיטוי האידאלי הוא עם מים, סבון ואקונומיקה לצורך העניין". 

בניגוד לדעה הרווחת שרק תכשיר ייחודי יוכל להשמיד את הנגיף, צוות המומחים שלנו מבהיר שסבון ומים, ואולי כמה מטליות לחיטוי משטחים, הן הקטלניות ביותר כשזה נוגע לקורונה - כל עוד יודעים איך להשתמש בהם נכון. "זה דורש מיומנות, גם אם האמצעים פשוטים", מחדד פרופ' שרודר, "כמובן שיש ברשותנו גם חליפות מגן, מסכות וכפפות, אבל צריך לדעת לעשות את ההתאמה של האמצעים הנכונים לכל סיטואציה - חיטוי של טנק לא ייראה כמו חיטוי של ספינה ולהפך".

בהשוואה לעולם, ולהערכת הפרופסור, ישראל נמצאת במקום טוב מאוד במדד הקורונה הבינלאומי. "המספרים מדברים בעד עצמם", הוא מציין עם ניצוץ של תקווה, "ואני מאמין שאם נמשיך כך וניצמד להנחיות, התקופה הזו יכולה להסתיים בקרוב".

"ההתמודדות עם הנגיף היא אתגר לא פשוט גם ברמה האנושית - לראות איך יש אוכלוסיות שלמות שתלויות בנו, מסתמכות על המזון שנביא לסף דלתם או על הטיפול שנעניק להם", אומר פרופ'  שרודר, "אבל זה מחמם את הלב לדעת שיש לנו איך לעזור, ואני מרגיש שזו זכות גדולה בשבילי להיות חלק מהצוות הזה ולהילחם במגפה הזו יחד איתם".