תוכנית ההסברה החדשה של פיקוד העורף יוצאת לדרך

למי מאיתנו לא יצא לראות לפחות תיעוד אחד של יירוט כיפת ברזל שנעשה על ידי אזרח, שבמקום להישמע להנחיות פיקוד העורף - העדיף לצאת ולצלם? בעידן הרשתות החברתיות התשובה היא ככל הנראה - "לאף אחד". מאחורי אותה תשובה, מסתתר פער לא קטן בכל הנוגע להתגוננות נכונה.

אותו פער לא חמק מתחת לרדאר של אנשי פיקוד העורף, שהבינו כי כנראה לא די במהלכים שביצעו עד כה - כמו הרצאות בנושא חירום לתלמידים, יצירת קשר אדוק עם הרשויות המקומיות ואף נוכחות רחבה בדיגיטל, ושיש צורך בצעדים חדשים.  

בדיוק בשביל זה, לאחר חודשי תכנון ארוכים, יצא לאור פרויקט חדש, שבמרכזו ההבנה כי כל עיר עומדת לחוות חירום בצורה שונה, ועל כן יש להכיר לעומק את האוכלוסייה בה. רק לאחר מכן אפשר יהיה לבנות עבורה תוכנית הגנה משלה, שתוכל להתאים גם לצורך הביטחוני, וגם לאופי ולצרכים של התושבים. 

"החלטנו לקרוא לפיילוט 'אשקלון 360'", חושפת סא"ל שירן שמחי, רע"ן הסברה בפיקוד העורף, ואחת ממובילות הפרויקט, "רצינו לייצר שיח יותר רחב וממוקד עם התושבים, ולעשות תיאום ציפיות עם הציבור שבאמת יצליח לגעת ולהתאים לכל מקום בארץ כי המוכנות הנדרשת בדרום שונה מזו הנדרשת בצפון או במרכז. חשוב לנו שכל אחד יבצע פעולות הכנה וירכוש כלים להתמודדות עם החירום הבא, ידע כיצד לנהוג ויפעל כך כדי להגן על עצמו". 

אז איך זה עובד? לפני ההגעה לכל עיר נעשה מיפוי אוכלוסין והבנת מאפיינים קהילתיים בולטים כמו - כיצד התושבים צוריכם את המידע שלהם ביומיום? מהיכן? עם אילו איומים הם יצטרכו להתמודד במערכה הבאה ומה הצרכים הצפויים? לפי זה בונים תוכנית ממוקדת, אותה מריצים לאורך שבוע של מודעות ומעורבות עירונית בסיוע פיקוד העורף, אך בעיקר באמצעות הרשות המקומית, מתנדבי העיר ותושביה.

 "אנחנו רוצים להסתכל לתושב בלבן של העיניים", מדגישה סא"ל שמחי, "לכן דאגנו לפרסם את האירועים שעומדים לקרות לאורך השבוע הראשון שקיימנו באשקלון. עברנו בבתי ספר בכל שכבות הגיל לספק כלים לבניית תוכנית חירום משפחתית, העברנו מגוון הרצאות בנושא בבתי העסק השונים, שוחחנו עם משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהם בעת מטח טילים ובעזרת מתנדבים מקומיים גם וידאנו כי כל המקלטים כשירים ובמידה ולא - סייענו והבאנו משאבים כדי שיעמדו בתקנות".

 "גילינו שיש לא מעט אנשים שחושבים כי אם אין להם ממד או מקלט הם חשופים ובסכנה ושאין פתרון", היא ממשיכה, "ואנחנו הגענו והסברנו להם מה הם כן יכולים לעשות במצב כזה, ואף הגענו עד לבית של חלקם כדי לסייע להם לאתר את המרחב המוגן ביותר עבורם. זה משהו שלא היינו יכולים לעשות קודם לכן ועכשיו הפרויקט מאפשר לנו בדיוק את היחס האישי הזה".

אך לצד החשיבות המרובה, אין ספק שההתעסקות בעולם החירום עלולה להלחיץ, ונשאלת השאלה - מדוע השבוע הזה כל כך חשוב? "זה כמו שברגע שנכנסים לרכב שמים תמיד חגורת בטיחות", משיבה בחדות סא"ל שמחי, "אנחנו לא עושים את זה בידיעה שעומדת להתרחש תאונה, אלא כ'פעולת הגנה' למה שלא יהיה. כך גם הפרויקט הזה בדיוק - חגורת הבטיחות של המדינה. אנחנו פועלים לוודא שלכולם יהיו כלים להתמודדות עם המערכה הבאה, כדי שבמידה שתידרשו - תוכלו לשמור על החיים שלכם ושל משפחותיכם".

לאחר שצבעו את אשקלון בכתום, וסחפו אחריהם את תושבי העיר והצליחו לקדם ולו במעט את מוכנותם, הפרויקט ממשיך ומתרחב. כבר בחצי שנה הקרובה הוא צפוי להגיע לערים נוספות ביניהן רמת גן, באר שבע וקריית שמונה.

 "אנחנו כאן כדי לעזור לתושב לקחת אחריות, ולהבין שהביטחון שלו בסוף נמצא אצלו בידיים", היא מסכמת, "צה"ל חזק, ילחם בחזית, יגן על הגבולות ויפעיל את מערכות ההגנה האקטיביות, אבל בסוף מה שיקבע את תוצאות האירוע - זה ההתנהגות שלו בזמן הסיטואציה, יש ביכולתו של כל אחד להגן באופן אקטיבי על עצמו וזה משהו שצריך ללמוד בזמן שגרה. אל לנו לחכות שמשהו יקרה כדי להשתפר - הפרויקט הזה כאן כדי להפוך את התהליך לפשוט ונגיש יותר. עכשיו זה הזמן".