החיילים שנלחמים בקורונה גם ביידיש ובערבית

החיילים והחיילות בענף ההסברה שבפיקוד העורף, יכולים להגיד לכם במשפט אחד למה הם שם - כדי שכל האזרחים יידעו מה צריך לעשות בשביל להציל חיים בחירום. המסר אולי אחיד לכולם, אבל הצורה בה הוא מונגש יכולה להיות שונה לחלוטין - בתוכן, בכתיבה ובצורת ההפצה, כדי שיצליח לגעת בכל אחד ואחת, לא משנה מה הגיל או מאיזה מגזר.

תופרים "חליפת הסברה"

בתור מפקד דסק החברה הערבית בפיקוד העורף, סא"ל (מיל') שמס אבו פארס, מכיר את העבודה מקרוב - הוא וחייליו אלו שאחראים על כתיבת והתאמת התוכן לחברה הערבית בישראל. "זה לא רק לתרגם - את זה הרי גם גוגל טרנסלייט יכול לעשות", הוא מחייך, "חשוב שהמסר יהיה מותאם גם מבחינה תרבותית - לכן בוחרים נוסח ספציפי, משתמשים בניב הנכון ומשפיעים בצורה הכי מדויקת".

"אנחנו יוצרים תמונת מצב בעזרת הרשויות המקומיות, היקל"רים (יחידת קישור לרשות), המחוזות והנפות, ומאתרים את הפערים הקיימים בשטח", מתאר סא"ל אבו פארס, "כמה אנשים נכנסים לפורטל החירום של פיקוד העורף? מה הם מחפשים? כמה מתקשרים למוקד 104 ולמה? לפי המידע הזה, אפשר להסיק מסקנות ולבנות תוצרים מתאימים".

בתקופת הגל הראשון שררה אי ודאות מוחלטת, לדבריו של סא"ל אבו פארס. ואם זה לא הספיק, בדיוק חגגו את הרמדאן: "כל יום הוא חג במשך חודש שלם, וכל המהות שלו היא ההפך הגמור מהנחיות משרד הבריאות ומהריחוק החברתי. כדי להתמודד עם החג יצאנו בקמפיין שאומר - להגן על עצמי זו גם מצווה דתית וגם חברתית".

גם בתקופת החתונות במגזר יצא הדסק בקמפיין בשם 'חתונה לבנה בשביל כפר ירוק' - בו חילקו לרשויות פליירים בעיצוב זהה להזמנה לחתונה ערבית, בהם הוסבר למה חשוב לצמצם את רשימת המוזמנים, לחלק את החתונה למתחמים ובכך למנוע הדבקה.

חיסון החברה הערבית הוא אתגר גדול מולו מתמודדים בפיקוד: "מופצות המון שמועות ופייק ניוז בנושא, אך אנחנו ממשיכים במאמצי ההסברה ומחפשים עוד דרכים חדשות להתמודד מול האתגר. אם זה גיוס אנשי דת, רופאים, מנהיגים מקומיים, שחקנים ומפורסמים שיעזרו במאבק".

בנוסף התחילו בתא בקמפיין נוסף לקראת חג הרמדאן המתקרב, שמעודד את כולם להתחסן לפחות במנה הראשונה עוד בשבוע הקרוב - ככה יוכלו להיחשב מחוסנים עד תחילתו, לקבל אותו מוגנים ולחגוג בראש שקט.

"כל פעם שאנחנו מכינים כרזה, אני חושב איך אני מצליח להעביר את המסר עד לסבתא שלי, בת ה-70 שלא קיבלה השכלה לימודית כלל. רק ככה נוכל לגעת בכולם", משוכנע סא"ל אבו פארס, שקיבל בשבוע שעבר תעודת הוקרה מהרמטכ"ל על העשייה בשנה האחרונה.  

מוקירים תודה

אבל הוא לא היה היחיד שזכה לכך מענף ההסברה. גם מפקד דסק החברה החרדית, סא"ל (מיל') גבריאל כהן, קיבל את התעודה.

שני המפקדים מסכימים ללא עוררין - ההערכה שייכת לכל מערך ההסברה בפיקוד. הרבה מאוד חיילים ומפקדים עובדים כל השבוע, לילות כימים - ובזכותם העשייה החשובה הזאת מתאפשרת.

"אני חושב שהיה צריך לכתוב על התעודה גם את השם של אשתי והילדים", הוא מכריז ברצינות. "אם הם לא היו עומדים באיתנות במשך התקופה הזאת, לא הייתי יכול לעשות את התפקיד שלי בצורה הזאת. הרי כדי להצליח להיות נוכח בשלושה מעגלים - מילואים, עבודה ומשפחה, אתה צריך לאהוב באמת את מה שאתה עושה".

"ההפרדה בין העבודה בפיקוד לבין הבית והמשפחה מטשטשת", משתף סא"ל כהן, "גם כשאני בבית אני צריך לענות לטלפונים, הקורונה לא נעלמת בסופ"ש. זאת כבר בדיחה בבית, הילדים שלי מחקים אותי מדבר בטלפון בשפה פיקודית, ואני שמח שהם יודעים להסתכל על התקופה הזו בהומור".

מגשרים בין פערים

המשימה להקמת דסק לחברה החרדית, הוטלה על סא"ל כהן עוד בפאתי הגל הראשון, "היתה הבנה בפיקוד שהחברה החרדית חווה אתגרים מורכבים, ושההנחיות והמגבלות החדשות פגשו אותה בנקודה מאוד רגישה - חיי הקהילה. לכן יש צורך להקים דסק עצמאי שמתמקד באוכלוסיה הזו".

"דסק חרדית" פעל בצורה אינטנסיבית. הם ארגנו כנסים גדולים של רבנים ומובילי דעת קהל בירושלים ובבני ברק, כדי להעביר את המסר שצריך להתייחס לקורונה בכובד ראש ולשמור על ההנחיות.

אבל מעבר לעשייה בשטח, לסא"ל גבריאל כהן היה חשוב שהתא יכיר מקרוב את החברה מולה הוא עובד: "כל שבוע מישהו אחר מעביר דיון מעמיק, בו אנו עוסקים בסוגיה כלשהי בקשר שלנו עם החרדים. כדי לתווך באופן מיטבי אנחנו צריכים דבר ראשון ללמוד את האוכלוסייה".

יוזמה נוספת היא שיחת זום, בה "נפגשה" קבוצת חרדים ששהו במלוניות הקורונה עם החיילים עובדי המלוניות. "היו המון מתחים בין שני הצדדים והיה לי חשוב ליצור ביניהם דיאלוג", מסביר סא"ל כהן, "מצד אחד, הכרת הטוב מצד החרדים אל הצבא, אך גם לתת לחיילים לשמוע על המקום ממנו מגיעה החברה החרדית".

השנה הזו גרמה לו להבין שפיקוד העורף זה ארגון החסד הגדול ביותר בעולם

העבודה החשובה שנעשתה אפילו גרמה לכמה מהם לרצות ולהצטרף לפיקוד העורף: "זכיתי לגייס אותם. נוצר חיבור חשוב וטוב בין פיקוד העורף לאוכלוסייה, וכעת יש לנו מתנדבים ומגויסים לתפקידים חשובים ואפקטיבים לשעת חירום, שמגיעים מתוך החברה ומכירים אותה". 

"במחזור הגיוס האחרון, אחד החיילים הטריים אמר לי שהשנה הזו גרמה לו להבין שפיקוד העורף זה ארגון החסד הגדול ביותר בעולם", מספר סא"ל כהן בסיפוק, "שם הבנתי איזה תהליך עברנו בחודשים האחרונים, ושהכול זה עניין של מינוח וגישה כלפיי חברה שונה".

"השנה הזאת חיברה אותי לרבדי החברה הישראלית", מתרגש סא"ל כהן, "קיבלתי שותפים אמיתיים לעשייה ואת היכולת לעבוד ביחד. היו אתגרים בתקשורת, אבל מתוכם צמחנו והפכנו לאמפתיים - במו ידינו לקחנו חלק בכתיבת נרטיב חדש בהיסטוריה".