הצצה לאולפן החדש ממנו ישדרו במלחמה הבאה

בכניסה למבנה של יחידת ההסרטה במחנה פיקוד העורף ברמלה, אין שלט גרנדיוזי שכתוב עליו: "שקט, מצלמים" - אבל ברגע שנכנסים אל מבנה האבן הממוצע למראה, אי אפשר לפספס שמדובר במשהו מיוחד.

גרעין של עשרות חיילי סדיר ועוד כ-180 מילואימניקים, שבשעת חירום מתייצבים בחמ"ל, אבל לא מהסוג שאתם מכירים. עם אולפן שלא יבייש מהדורת חדשות בערוץ טלוויזיה, מצלמות משוכללות, תאורה, ועשרות מחשבי שליטה ועריכה - מהמקום הזה ישדרו במלחמה הבאה.

"אנחנו מרכז ההפקה והמדיה של פיקוד העורף", מסביר סמ"ר יובל חלד, מפקד מרכז ההפקה, "במקור, הוקמנו כדי לתת מענה לאוכלוסייה ולשדר הנחיות ומידע מציל חיים באירועים בלתי קונבנציונלים. היום אנו נותנים מענה לתרחישי מלחמה, הסלמה, רעידת אדמה, חומרים מסוכנים ומסתבר שגם מגפה עולמית". 

במהלך השנים, יכולות האולפן הותאמו לעולם התקשורת, לאיומים הקיימים ולאתגרים הצפויים. כיום, בהתאם לרוח התקופה, היחידה מפיקה תוכן דיגיטלי, סרטוני וידאו, גרפיקות, פוסטים לרשתות, כריזות (אודיו) ותוכן לכרזות ולעלונים מודפסים בכמה שפות. הכול מופץ דרך הפלטפורמות ואמצעי התקשורת של פיקוד העורף: פורטל החירום הלאומי, רשתות חברתיות, דרך הרשויות המקומיות וערוצי התקשורת: טלוויזיה, רדיו, אתרי חדשות ועיתונות.

"בחודשים האחרונים העברנו את האולפן שיפוץ ושדרוג מקיף. הוא חדשני והרבה יותר מתקדם, בעל יכולות שלא מביישות שום אולפן בתעשייה", מספר סמ"ר חלד בגאווה, "תוצרים שהיו לוקחים כמה ימי הפקה באולפן הישן, אנחנו מוציאים תוך כמה שעות, גג יום. יש לנו מערכות המאפשרות לערוך תוצרים בלייב, כדי שנוכל לשדר במהירות ובלי עיכובים".

"בשעת חירום, לא יעניין את האזרח אם את מה שנוציא הוא כבר שמע לפני כן ממקור לא מספיק אמין או מדויק", מצהיר מפקד מרכז ההפקה, "במקרה שלנו, מדובר בהנחיות שיכולות להציל חיים. המטרה היא להוציא את המידע, ההנחיות והמסרים בצורה הכי מובנת ובזמן הכי רלוונטי".

בשנה האחרונה, התמקד מרכז ההפקה והמדיה במתן סיוע למאמץ ההסברתי במאבק בנגיף הקורונה, והוציא כ-3,000 תוצרים. אך בזמן שגרה, המרכז מתעסק בהכנת תוצרים בשני צירים: הראשון, מוכנות לשעת חירום - תכנים להעברה בבתי ספר, פוסטים לפלטפורמות הדיגיטל וכל מה שיעזור לעורף להתמודד מול אתגרי המערכה הבאה. בציר השני, עבודה על "תכנים נצורים", המוכנים מראש לשעת חירום, וברגע האמת נותר רק להפיץ אותם.

אז איך בעצם כל תהליך ההפקה הזה קורה? "גורמים מוסמכים בפיקוד עושים ניתוח מצב, מעריכים איזה מידע צריך להעביר לאזרחים ומזקקים אותו למסרים פשוטים", הוא מפרט, "לאחר מכן, המרכז מפתח אותו מבחינה יצירתית: איך נכון להעביר את המסר? באיזה צורה ויזואלית? באיזו פלטפורמה? באילו צבעים ואלמנטים נשתמש?"

"ברגע שהחלטנו איך להעביר את המסר, אנחנו יוצרים - בעזרת צלמים, גרפיקאים, אפטריסטים, מפיקים, תסריטאים, עורכים וכל החיילים המוכשרים שלנו", מתאר הרמ"ד את תהליך העבודה, המורכב יותר ממה שהוא נראה, "כשהתוצר מוכן, מתרגמים אותו לשפות: עברית, ערבית, אנגלית רוסית, אמהרית וגם התאמה עבור הציבור החרדי, ומפיצים".

"דוגמה טובה לכך זה יום שישי שנגמר בו הסגר - קיבלנו דף ארוך של כל הנחיות הקורונה החדשות, שאת כולן צריך להעביר באופן ברור, ולרגע התבלבלנו בעצמנו כשקראנו אותו בפעם הראשונה. תפסנו את עצמנו בידיים, והתחלנו לחשוב - איך נוכל לגרום לכולם להבין. בסוף הצלחנו לרכז תוכן של עמוד שלם בפוסט אחד".

כשמכינים תוצרים שמתפרסמים במרחב האזרחי, יוצא לא פעם שחיילי היחידה נתקלים בהם ביום-יום, בין אם על כרזה ברחוב, גרפיקה באתר חדשות או בסרטון שהפך לוויראלי. ״בכל פעם שזה קורה אנחנו ישר שולחים תמונה בקבוצה״, צוחק סמ״ר חלד, ״לראות פתאום תוצר שעבדת עליו שעות ארוכות, מגיע ליעד שלו - האזרחים. ככה מבינים איזו השפעה מטורפת יש למה שאנחנו עושים פה. אנחנו מייצרים תוכן שיכול להציל חיים של אנשים, וזה מעניק תחושת סיפוק מטורפת״. 

״מה שבטוח - לא משעמם אצלנו אף פעם״, הוא מסכם. ככה זה שכל יום, כל היום, מתעסקים בחירום, מכינים לחירום ונושמים חירום - גם בשגרה, ״בכל התחממות או התרחשות, אנחנו ישר נדרכים, ועושים את כל שביכולתנו כדי להגיע לכל אזרח, בכל גיל ובכל מקום במדינת ישראל״.