כך נלחם פיקוד העורף גם בגל הקורונה החמישי

קשה להאמין שעברו שנתיים מאז שהקורונה פרצה לחיינו ושינתה את המציאות ברחבי העולם. בעיצומו של הגל החמישי, מפקדת 'אלון' מציגה את מאמציה למניעת ההדבקה בארץ וממשיכה לקחת חלק חשוב במלחמה נגד הנגיף.

הקורונה הכתה בגלים, כשלכל אחד מהם מאפיינים שונים לחלוטין. בין אם זה הסגר של הגל השני, פתיחת השמיים ומבצע החיסונים של הגל השלישי או ״חיים לצד הקורונה״ בגל הרביעי. 

כוחה של המפקדה, טמון בדיוק ביכולת שלה להשתנות בהתאם למאפייני כל גל. ״אנחנו נמצאים תמיד בתהליכי דיוק, התייעלות, ואפקטיביות״, מסביר גורם בכיר בפיקוד העורף, "איך שפעלנו בגל השני, זה ממש לא איך שנפעל בחמישי״.

"בימים הקרובים נרחיב את הפעילות של המפקדה לשלושה מאמצים מרכזיים", אמר תא"ל שלומי בן מוחא, מפקד מפקדת אלון וחטיבת החילוץ, "תגבור בקופות החולים על מנת לחסן את מדינת ישראל, שימור רציפות התפקוד של היחידות הצבאית וקיום פעולות ממוקדות עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה כדי לצמצם את התחלואה".

"אלון" היא למעשה הגוף האופרטיבי, שלוקח את היכולות וכוח האדם של צה״ל, ומפעיל אותם בהתאם להגבלות והתקנות שנקבעות על ידי משרד הבריאות.

"אנחנו נמצאים במתח מתמיד, בין הבלימה למניעה״, ממשיך הגורם, ״איך בולמים את הכניסה של הנגיף למדינה ואיך מונעים תחלואה פנימית״. 

המטרות של המפקדה ברורות - האטת קצב ההתפשטות, מיקוד החקירות האפידמיולוגיות לאוכלוסיות שונות, ביניהן הגיל השלישי, והגדלת קצב ההתחסנות. 

לטובת המאמץ גויסו 132 חובשים שמסייעים לקופות החולים ו-600 חוקרים שפועלים במגוון מישורים. בחודש וחצי הראשונים של גל האומיקרון, התחלואה נשארה מצומצמת - זאת בזכות העבודה שעושים כדי לאתר את הנדבקים במהרה. 

העבודה מתבצעת באמצעות ארבעה סוגים של צוותי משימה מיוחדים (צמ"ם). הראשון מבניהם הוא צמ״ם ׳וראינט׳, שתפקידו לאתר זנים בחו״ל שיש חשש שיכנסו לארץ. 

צמ"ם מעברים, אחראי על חקירות 'קו ראשון' (הדבקה במעגל הראשון) - ופועל במעברי גבול אוויריים, כמו נתב"ג, או מעברים רגליים. בהתאם לחקירות של השבים מחו״ל, קובעים איזו מדינה תהיה אדומה. 

״בטיסות אנחנו משתמשים בריבוע הקסם״, מתארים בפיקוד העורף, ״אם יש מאומת על מטוס, אז נגדיר שני ספסלים מכל צד שלו כנדבקים פוטנציאליים״. 

צוות נוסף הוא ׳קהילה וחינוך׳, שחוקר אירועי ריבוי תחלואה והתפרצויות בבתי ספר, במטרה לקטוע שרשראות הדבקה.  צוות החוקרים האחרון נקרא ׳אוכלוסיות׳, ומקדם חקירות באוכלוסיות שצריכות יותר הנגשה. 

צורת החקירות משתנה כל הזמן בהתאם לתמונת המצב בשטח. כשמספר המאומתים עולה על 3,000 ביום, מפעילים את החוקר הרובוטי - שעורך חקירות אפידימיולוגיות בוואטסאפ לאנשים מתחת לגיל 70. 

שיחה עם החוקר הרובוטי של פיקוד העורף

הבשורה המשמחת היא ששיתוף הפעולה של המאומתים עם הבוט גבוה - ועומד על 50%, בהשוואה ל-30% בפרויקטים דומים ברחבי העולם.

מיזם מיוחד שנעשה בפיקוד העורף הוא מבצע ״גידולי שדה״. כאשר זן האומיקרון רק הגיע ארצה, עקבו אחרי קבוצת מאומתים באמצעות דגימות רוק כל יומיים - ו"גידלו" את הווירוס במעבדה. כך יכלו לבדוק מה הווריאנט מביא איתו, ועם המידע שהתקבל המליצו למשרד הבריאות כיצד להתנהל.

'מגן חינוך', עוד צעד שנעשה מטעם הפיקוד, פועל ב-351 מוסדות - ודוגם כ-16,000 תלמידים, בשביל להבין את תמונת המצב בצורה הטובה ביותר. 

״אנחנו באמצע לחימה״, מבהיר הגורם בפיקוד העורף, ״השאלה היא איך להתמקד במה שצריך, כשבפנינו מטרה אחת - להציל חיים״.