"לא הייתי אותו אריאל בלי הצבא. אני מרגיש שייך"

אם תיכנסו למטה פיקוד העורף ברמלה, החיילים הראשונים שיקבלו את פניכם יהיו כנראה מתנדבי הלוגיסטיקה של 'גדולים במדים' מפלוגת אלו"ג (אגד לוגיסטי אוגדתי). חלקם בהתנדבות שנתית או חצי שנתית לצבא, וחלקם מגויסים באופן רשמי לשירות סדיר. אך כולם הגיעו לזרועותיו הפתוחות של מפקדם רנ"ג רן ממן, מ"פ לוגיסטיקה באלו"ג.

לרגל יום המודעות לאוטיזם, קיבלנו טעימה מהשירות הצבאי של שני חיילים מתוכנית 'גדולים במדים', שמשרתים בפלוגתו של רנ"ג רן, ושעבורם (וגם עבור רן…) כל בוקר בו הם מגיעים לבסיס - מלא משמעות. 

תפקיד הפלוגה הוא לדאוג לכל המעטפת הלוגיסטית של הגופים השונים בפיקוד. ממחסני רפואה, ציוד ללוחמים, ועד הוצאת משלחות צבאיות ותפקידי סיוע מנהלתי. בכל אחד מהתחומים הללו מתבלטים יותר מ-100 החיילים והחיילות מ'גדולים במדים', בהתאם ליכולתם.

"אני חושב על החיילים שאני מביא להם ציוד", מספר רב"ט אריאל, "כשאני רואה לוחם לובש את האפוד או הקסדה שסיפקתי לו - אני מרגיש משמעות. רציתי להתגייס כדי לתרום למדינה, ובגלל שנולדתי עם אוטיזם, הייתי צריך להילחם לאורך כל התהליך. במשך כחצי שנה התנדבתי בפיקוד העורף, עד שאישרו לי להתגייס לצה"ל. כשלבסוף קיבלתי מדי צה"ל, התרגשתי מאוד".

"למרות שהגיוס עצמו מאחוריי, הקושי עדיין פוגש אותי בכל יום בשירות", הוא משתף, "אני יכול להיפגע בקלות מאנשים שסביבי, או לא לדבר עם מישהו בגלל ריב. אבל החברים שלי בצבא שומרים עליי כל פעם שקשה לי".  

גם את עידו, שעדיין נמצא בשלב ההתנדבות, העשייה ממלאת בסיפוק. אומנם הוא הצטרף רק לפני חודש - אבל החיבור היה מידי. "הרגעים הכי כיפיים עבורי בצבא הם כל הפעמים שרן המפקד סידר לי הופעות עם שירי הראפ שלי", הוא משתף, "הופעתי בבסיס, וגם מול פצועי מלחמה. רוב הזמן אני מאוד נהנה, ויחד עם חבר אנחנו כותבים סדרה ולפעמים אני מצלם אותה בפלוגה".

המסגרת הזו עשתה בי שינוי בשנה האחרונה"

"כמתנדב אוטיסט, האוטיזם פוגש אותי בעיקר בפן הטוב", הוא מוסיף מחווייתו הראשונית, "בתפקיד שלי בלוגיסטיקה, אני מרגיש שאני תורם. אמרו לי פעם ש'מישהו צריך לעשות את זה', ואני מאוד מזדהה. אני כמו איזה בורג במערכת הגדולה שנקראת צה"ל, ואני שמח להיות חלק ממנה". 

ועבור רנ"ג ממן, העבודה היום יומית עם החיילים היא הדבר לו חיכה כל השירות: "אנחנו עוזרים להם להתגבר על דברים שאולי היו נראים בלתי אפשריים לפני הגיוס. אני רואה אדם שסגרו בפניו דלתות, ולי יש אפשרות לפתוח אותן מחדש - זה הכוח שמשאיר אותי. אני בטוח שכשאגיע ליחידה, למרות שהם ראו אותי אתמול, הם ירוצו אליי ויחבקו אותי כאילו לא נפגשנו חודשים. המסירות שלהם מעוררת השראה בקרב כולם".

"אני רוצה למסור לאנשים עם אוטיזם שלא יוותרו על הגיוס", מוסיף רב"ט אריאל, "כן, התהליך מורכב - אבל הוא אפשרי. לא הייתי אותו אריאל בלי הצבא. המסגרת הזו עשתה בי שינוי בשנה האחרונה, היו לי הרבה בעיות משמעת, ועכשיו פחות. אני מרגיש שייך בפלוגה, חלק חשוב, יותר מבכל מקום אחר".

לתחושותיו שותף גם עידו: "אני רוצה לשרת כדי שאוכל להגיד שעשיתי את זה - כמו כולם. בעיני חשוב להתגייס, זה אומר משהו עליך כבן אדם אם היית חלק מהמערכת הגדולה ששומרת על מדינת ישראל. זאת אפילו זכות".