מכאן יוצאת האזעקה שמזהירה אתכם מפני רקטות וטילים

זה קרה בחודש פברואר האחרון. סמוך לשעה 23:00 נשמעה ברחבי אילת אזעקה בעקבות מטח רקטות שנורה לעבר העיר מכיוון אזור סיני. באותה שעה ישבה בחמ"ל החשאי במרכז הארץ רב"ט סתיו בוהדנה, סמב"צית מטעם פיקוד העורף - ומי שהפעילה את מערכת ההתרעה.

 "הירי לאילת היה מפתיע", היא מודה, "אבל הרגשתי שתפקדתי כמו שצריך". וכשרב"ט בוהדנה מספרת בגאווה על תחושת שליחות, אחריות עצומה ושמירה על הבית, ממש לא מדובר בסיסמאות או בקלישאות.

 כתושבת אזור הדרום, היא יודעת בדיוק כמה כל חלקיק שנייה חשוב ואילו השלכות יש להחלטה שלה ושל חבריה בזמן אמת: "חוויתי אזעקות ונפילת רקטות, ולכן אני מבינה עד כמה זה גורלי. אני אוהבת את תחושת הביטחון שאני מעניקה לאזרחי ישראל – במיוחד מכיוון שקיבלתי אותה גם אני".

החמ"ל בו משרתת רב"ט בוהדנה הוא יחיד במינו ומעולם לא נחשף – עד עכשיו. שמו הרשמי הוא מרכז ההתרעה הלאומי, אך השם הזה אינו מתחיל להכיל את המורכבות שלו. במבט ראשון אולי נראה שמדובר בחמ"ל סטנדרטי, אך כשמסתכלים שוב על החלל הזה מבחינים בהרכב המיוחד שלו: זה לצד זה יושבים חיילי פיקוד העורף וחיילי מערך ההגנה האווירית (הגנ"א) של חיל האוויר.

למעשה, מורכב מרכז ההתרעה הלאומי ממכלול המנתב של ההגנ"א ומחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף - יחד הם יוצרים מנגנון שלם שעובד בשיתוף פעולה מלא ואפקטיבי.

על המסכים של החיילים אומנם מוצגות אותה מפה ואותן "מטרות" (איומים בליסטיים), אך החלוקה בין הגופים ברורה: תפקיד חיילי ההגנ"א הוא לזהות את האיום ולהבין האם הוא מסכן את האוכלוסייה. את המידע הזה הם מעבירים לחיילי פיקוד העורף, שמממשים את הפצת ההתרעה לפי האזור הרלוונטי ומפעילים את האזעקה באופן ממוקד.  

החמ"ל הזה, במתכונתו הנוכחית, בה משרתים יחד נציגי שני החילות במכלול אחד, יצא לדרך בשנת 2012, כלקח ממלחמת לבנון השנייה. המטרה: לגשר על פערים ולספק התרעה יעילה הרבה יותר לכלל אזרחי ישראל.  

"איום שיגורי הטילים הוא האיום הכי משמעותי כיום", מציין רס"ן לידור לבקובסקי, מפקד מכלול המנתב. "הוא רלוונטי לכל הגזרות, לכן אנחנו תמיד מתפתחים ומתקדמים". לדבריו, מרכז ההתרעה מקיים תהליך מחשבתי מתמיד. הוא בוחן את הצד השני, לומד אותו ומפתח פתרון מולו. כל מטרה שנורית לכיוון שטח מדינת ישראל מקבלת התרעה בהתאם למצב, אך מעבר לכך נאספים עליה נתונים והיא נלמדת ונחקרת.

פעמים רבות בזמן פעולה בשגרה, המערכת המתקדמת של המנתב מזהה מטרות נוספות. גם את הנתונים שלהן היא קולטת והם נשמרים לחקירה. "אנחנו מנסים ללמוד את האמצעים בהם משתמשים בגזרות האחרות גם בלי קשר אלינו, כדי שנדע להבין אותם יותר טוב במקרה שיגיעו אלינו", מסביר רס"ן לבקובסקי.

כתף אל כתף

חלקה של ההגנ"א במרכז ההתרעה הלאומי, הוא גורם מכריע במשימת ההתרעה למדינת ישראל.  מדובר במערכת שמסוגלת לזהות שיגור שניות ספורות לאחר שהתרחש, ולהציג באופן מיידי את המעגל בו צפויה הפגיעה. "המערכת לוקחת מקורות מידע שונים והופכת אותם לנתיב אחד", מתאר רס"ן לבקובסקי. "מהמידע הזה ניתן לייצר התרעה - וזה האתגר".

כעת נכנסים לתמונה חיילי פיקוד העורף, שתוך שניות בודדות צריכים להחליט האם להפעיל את האזעקה, ואם כן – באיזה אזור. "חייל בחמ"ל ההתרעה צריך לדעת לעבוד בשיקולי דעת מאוד קצרים. עליו לקבוע מהי ההחלטה הטובה ביותר בנוגע להתרעה, ובעיקר הטובה ביותר עבור האזרח", מדגיש רס"ן אהרוני לוי, רמ״ד מבצעים להתרעה בפיקוד העורף. "החיילים המשרתים בחמ"ל הם מצטיינים, אך בזמן אמת העיקר הוא חדות וערנות".

רס"ן לוי סבור שחמ"ל ההתרעה הוא חוד החנית של פיקוד העורף, כיוון שהוא נמצא מול האזרח בכל זמן. "זה תחום בפיקוד העורף שרמת הכשירות שלו גבוהה מאוד וכך גם המוכנות", הוא מסביר ומוסיף: "אנחנו ממוקדים, אמינים ומקצועיים אל מול האזרחים, ולצד זה תמיד שואפים להשתפר".

לדבריו, שיתוף הפעולה בין פיקוד העורף וההגנה האווירית מהווה יתרון גדול ומשמעותי. "היכולת שלנו לשבת ביחד כתף אל כתף בתוך מכלול אחד, לראות את אותן המערכות, לדבר בצורה הכי מהירה והכי אינטימית בשביל להבין את תמונת המצב בצורה הברורה והמהירה ביותר - מביאה את ההישג המבצעי הטוב ביותר", משוכנע רס"ן לוי.

גם רס"ן לבקובסקי משבח את העבודה ההדדית ומסכם: "זו המשימה היחידה שתמיד תציל חיים. העיקרון הזה הוא עורק הנשימה של מרכז ההתרעה הלאומי. אנחנו רואים שאזרחי ישראל מאוד סומכים על ההתרעות. זה חוזה לא כתוב מול האזרח - וזה עובד".