כך מסייע צה"ל ברחבי העולם

ישראל החלה לשלוח משלחות סיוע הומניטארי לחו"ל כבר מאמצע שנות ה-80, או ליתר דיוק מספטמבר 1985, אז נשלחה יחידת החילוץ הארצית (היחצ"א), שהוקמה רק שנה אחת קודם לכן, למקסיקו, בעקבות רעידת אדמה.

מאז, נשלחו משלחות רבות לסיוע בכל רחבי העולם: מיוון וטורקיה הקרובות, ועד האיטי, נפאל, ארגנטינה וקניה, שנמצאות בקצוות השונים של העולם.

אז מה בעצם קורה מרגע האסון? ביקשנו מאל"ם רמטין סבטי, מפקד מחוז ירושלים והמרכז בפיקוד העורף, שפיקד בין היתר על המשלחת לפיליפינים ועל כוח החילוץ בקניה בשנת 2006, לספר על התהליך:

שלב 1 - קבלת הידיעות על האסון, הבנת תמונת המצב והסקת המסקנה כי יש צורך במשלחת: "המידע על האירוע יכול להגיע ממספר מקורות - ישראלים ששוהים במדינה שנפגעה והיו במקום, משרד החוץ או הנספחים הצבאיים במדינה שנפגעה".

שלב 2 - תמונת המצב מועברת למשרד החוץ, לדרג המדיני, שם מתקבלת ההחלטה על סוג וגודל המשלחת: "ישנם שלושה סוגי משלחות: חילוץ, סיוע רפואי (בית חולים שדה) וסיוע הומניטארי, אשר יכול לכלול גם סיוע בשיקום האיזורים אשר נפגעו. שלושת הסוגים יכולים להיות בשלל היקפים – החל ממשלחת של שמונה מומחים, כמו שהיה בגאנה בשנת 2012, ועד 250 אנשים כמו במשלחת להאיטי".

שלב 3 -  צה"ל מקבל פקודה מהדרג המדיני למממש את ההחלטה, בהובלה של פיקוד העורף ובשיתוף של גופים שונים בצה"ל כמו חיל הרפואה, חיל האוויר, יחידות הפינוי באגף הלוגיסטיקה ועוד.

שלב 4 - מינוי מפקדי המשלחת בהתאם לסוג ולהיקף ובניית המשלחת עצמה: “לפי סוג המשלחת והמשימות שנצטרך לבצע, משבצים את חברי המשלחת. אם זקוקים בעיקר לסיוע רפואי, יגיעו יותר רופאים. אם זו משלחת חילוץ, יגיעו יותר מחלצים. המשלחת תמיד בנויה מהגרעין- הכוח המבצע והמעטפת".

"עוד שעתיים אתה על המטוס"

"שני הגופים העיקריים בפיקוד העורף אשר לוקחים חלק במשלחות הם היחצ"א והחטיבה הסדירה. מתוכם בוחרים את צוות המשלחת. על פי רוב מוציאים למשלחת כוח חלוץ, שתוך שעתיים צריך להיות מוכן לעלות על מטוס ולטוס לחו"ל. אלו מספר אנשים אשר נמצאים בכוננות 24/7, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. אין הודעה מוקדמת לאירוע כזה, ולכן צריך להיות מוכנים תמיד", מדגיש אל"ם סבטי.

“ערפל הקרב גדול מאוד"

לדבריו, משימת הוצאת המשלחת היא מורכבת מאוד, וכוללת מספר אתגרים: "האתגר הראשון הוא חברי המשלחת – זהו מספר אנשים שונים מאוד אשר לא עבדו מעולם יחדיו, חלקם מילואימניקים, חלקם אזרחים, חלק אזרחים עובדי צה"ל או חיילים מיחידות שונות, וכעת עליהם להוות גוף אחד מאורגן, שמתפקד בצורה הטובה ביותר".

אתגר נוסף הוא שבדרך כלל ערפל הקרב גדול מאוד: "אתה לא יכול לדעת מה תפגוש בארץ היעד- האם יהיה חשמל? האם יהיו מים זורמים? האם יש כבישים? יש הרבה נתונים שלא יודעים  בשלב ההתארגנות ולפעמים אפילו ביציאה. עצם העובדה שאתה רחוק מאוד מבסיס האם ונמצא במדינה אחרת בלי המעטפת הרגילה הופך את המשימה אף למורכבת יותר. כל דבר שבארץ נראה מובן מאליו, הוא אתגר בפני עצמו במדינה זרה".

הפנים היפות של מדינת ישראל

“המשלחות הן משימה מורכבת מאוד וקשה לביצוע, אך תחושת הסיפוק עצומה.  להגיע לכל נקודה בעולם גם במרחק עשרות אלפי קילומטרים, רק לשם הצלת חיי אדם ושום דבר מעבר, בלי קשר לזהות המדינה, או השיוך הלאומי של האזרחים שנפגעו שם, להסתכל על האנשים כאנשים ולנסות להציל חיים. זהו חלון הראווה של הפנים היפות של מדינת ישראל", הוא מסכם בסיפוק.

 אל"ם רמטין סבטי