הקצין ששינה את מה שהמשרתים חשבו על העדה הבדואית

כשרס"ן אדם רחאל התגייס לצה"ל בשנת 1997, רוב חבריו לגדוד 51 בחטיבת גולני בכלל לא ידעו שיש בדואים שמשרתים בצבא. 22 שנים מאוחר יותר, לאחר שמילא תפקידים שונים במסגרת הצבאית, רס"ן רחאל הגיע לבא"פ אליקים ומאז הוא משמש כרמ"ד מתחם כפרי בבסיס. במקביל, הוא לקח על עצמו משימה חשובה: להסביר למשרתים בבסיס האימונים, בסדיר ובקבע, את הקשר החזק של העדה הבדואית עם הצבא ולהכיר להם את פועלם של הבדואים בצה"ל.

"אני גר בכפר רומת היב, ומאז שנולדתי, ראיתי את האחים שלי על מדים", הוא משתף. "כל המשפחה משרתת בזרועות הביטחון, במשטרה או בצבא, והיה מובן מאליו שגם אני אתגייס. דוד ואחיין שלי נהרגו בתור גששים, אבל אנחנו כאן כדי להמשיך".

כשהצטרף לשורות הצבא, חווה רס"ן רחאל לא מעט אתגרים: "התרבות והמנהגים של היהודים שונים משלנו, וגם לא היה קל להשתלב מבחינת השפה. פעם, אנשים לא הכירו את הבדואים באמת, ושמעו רק על הבעיות של העדה. בכל פעם מחדש אני נתקל באנשים שלא מכירים את ההיסטוריה של הבדואים, ואיך שקשרנו גורלנו למדינה - משהוקמה ועד היום", הוא מסביר. "לכן, היה לי חשוב שיכירו שיש עוד עדה המשרתת בצבא ותורמת המון לביטחון ישראל".

רס"ן אדם רחאל

לכן, במסגרת החשיבות לנושא אותו ביקש לקדם, ארגן לאחרונה רס"ן רחאל פעילות שהתחילה באנדרטת הלוחם הבדואי בצומת המוביל, המוקפת שבטים בדואים המסמלים את הלוחם הבדואי מכל השבטים. לאחר סיור קצר, מנהל המתחם, זיאת סאדי, העביר למשתתפים הרצאה על הבדואים בצה"ל, על התרבות הייחודית והאזורים בהם העדה גרה בארץ, ועל המקום עצמו - המהווה זכר לחללי העדה.

בהמשך, הם התקדמו למאהל בדואי בדיר חנא, אותו מנהל סאלח מוואסי - שכחלק משירותו במערך הגששים, היה בלבנון, באיו"ש ובדרום, ואף הקים את ביה"ס לגששים בבא"פ לכיש. ההרצאה שהעביר התמקדה בלוחם הבדואי, בגששים ובהתחייבותם לשמור על ביטחון המדינה.

ומה היו תגובות החיילים? "היה יום מדהים מבחינתם", מתגאה רס"ן רחאל. "שמתי לב שהתכנים עניינו אותם וכולם פשוט ישבו, הקשיבו ולמדו דברים שלא ידעו קודם לכן. הם נהנו ושמחו מאוד על הפעילות".

"אני גאה על היותי בדואי", הוא מסכם. "יש לנו מורשת והיסטוריה מפוארת, ובצבא יש שוויון לכולם. צה"ל מכיל משרתים ומשרתות המגיעים מקבוצות אוכלוסיות שונות, ואני שמח שהצלחנו לחדש לאנשים שהגיעו ושמעו על התרבות הבדואית".