מספר הגיאולוגים בצה"ל מצומצם ביותר. לרוב הם מגיעים לתפקיד אחרי שסיימו באזרחות תואר שני ואף שלישי בגיאולוגיה. לאחרונה נכנסו לתפקיד גם הגיאולוגים הראשונים שסיימו מסלול עתודה ייעודי בצה"ל. 

רס"ן א' מספר שמעבר לתארים, הרבה מהם מגיעים עם רקע קרבי, עובדה שמתגלה כיתרון חשוב: "קל יותר ללמד מישהו שהיה לוחם איך לחקור שטח ולהשתמש בכלים מודיעיניים, כי הוא גדל בסביבה מבצעית ויבין מה זה אומר עבור הלוחם שנע בשטח כזה".

"בכל מצב בו השטח משפיע על פעילות צבאית, אנחנו ניקח חלק בעניין", מצהיר רס"ן א', "אנחנו חוקרים את השטח, ומשתמשים בטכנולוגיה ובמודיעין כדי לעבד את המידע ולהפיק מסקנות שיעזרו לכוחות".

אנחנו כאן כדי לשפר ולייעל את המחקר המודיעיני והפעילות המבצעית

המדור מתמקד בשלושה תחומים מרכזיים. הראשון הוא הגנה בביטחון השוטף - "הכוחות עלולים להיתקל במרכיבים שיגבילו את התנועה שלהם בשטח כמו בוץ, מכשולים חקלאיים, שטח מחוספס ועוד", מסביר הרס"ן, "אנחנו יודעים להמליץ איפה כדאי לנוע, ונותנים מענה לשאלות מחקריות שעולות מהשטח".

התחום השני הוא תמרון ומוכנות לחירום - הגיאולוגים בונים תוכניות אופרטיביות יחד עם הכוחות. הם עוזרים להם להחליט על הדרך הבטוחה והיעילה ביותר לתמרן בשטח או להגיע מנקודה אחת לאחרת.

"רוב העבודה שלנו היא הכנה למלחמה", מעיד רס"ן א', "כדי להבין את האתגרים איתם יתמודדו הכוחות בצד השני אנחנו משתמשים בשיטות שונות שעוזרות לנו לאפיין את השטח בו הם יפעלו. אנחנו מנסים למצוא שטח דומה בצד שלנו, מסיירים וחוקרים אותו ומגיעים למסקנות שיעזרו לכוחות להתאמן ולהגיע מוכנים בעת הצורך".

התחום האחרון בו מתעסק המדור הוא אש ומטרות - הגיאולוגים עוזרים להעריך איפה האויב נמצא ואילו מטרות כדאי לתקוף. הם לוקחים מידע מודיעיני ומפענחים באמצעותו גם את מרכיבי השטח שעלולים להשפיע על היערכות האויב, וכך מצמצמים את השטח האפשרי להימצאותו ומדייקים את התקיפה. 

"אנחנו כאן כדי לשפר ולייעל את המחקר המודיעיני והפעילות המבצעית", מסכם רס"ן א', "בסופו של דבר כשאנחנו יושבים עם מפקד חטיבה על תוכנית אופרטיבית ועוזרים לעצב אותה או מדייקים מטרות - אנחנו מבינים שיש לנו השפעה על חיי אדם".