איך עובד טיל מדויק, ומי האנשים מאחורי הפרויקט הסודי שנחשף?

איך הכל התחיל? ומתי?

נחזור אחורה בזמן, לשנים שבין 2013-2015. איראן באותה התקופה, בחסות מלחמת האזרחים בסוריה, החלה בניסיונות להעברת טילים מדויקים שמוכנים לשימוש משטחה הישר לידיהם של ארגון הטרור חיזבאללה.

רוב הניסיונות סוכלו על ידי תקיפות שיוחסו לישראל, דבר שמנע מחיזבאללה להשיג את יעדיה בתוכנית הטילים.

מה הם בכלל אותם טילים מדויקים? 

טיל מדויק הוא טיל בעל מערכת ניווט מתוחכמת שמסוגל לפגוע בדיוק של מטרים בודדים מהמטרה עליה כוון. 

כיצד זה עובד?

מרכיביו המרכזיים של טיל מדויק כוללים מייצב, מנוע, רכיב ניהוג והנחיה, חומר נפץ וראש קרב - רובו ככולו שייך למערך האש של חיזבאללה כולל נשק "סטטיסטי", שאינו מדויק, לטווחים משתנים.

מה קרה מאז 2016?

בשנים 2018-2016 איראן וחיזבאללה מתקשים לממש את הסבת הטילים באתרים כמתוכנן ולא עמדו ביעדים שהציבו לעצמם. בתקופה האחרונה פועלות איראן וחיזבאללה להאצת פרויקט דיוק הטילים באמצעות ניסיון להקמת אתרי ייצור והסבה על אדמת לבנון במספר אזורים

מה קרה אחרי שאיראן וחיזבאללה כשלו בהעברת הטילים המדויקים מאיראן דרך סוריה?

בשנת 2016 החליטה איראן על שינוי מהותי בדפוסי פעולתה – לא עוד ניסיונות העברה של טילים שלמים, אלא מעבר להסבה של רקטות קיימות לטילים מדויקים על אדמת לבנון, באמצעות העברה של רכיבי דיוק מאיראן ורקטות מהמכון למחקרים מדעיים "סרס" בסוריה. לשם כך, החל חיזבאללה בהכשרת אתרים ברחבי לבנון, לרבות בבירה ביירות, בשיתוף פעולה ובהובלת גורמים איראניים ובראשם חיג'אזי- מפקד גיס לבנון בכוח קודס בפיקודו של קאסם סלימאני.

כיצד התבצעה העברת הרכיבים? 

בשלושה צירים: אווירי, יבשתי וימי. הציר היבשתי שורטט מסוריה ללבנון, וחלף דרך מעברי הגבול הרשמיים של מדינת לבנון.

באמצעות טיסות אזרחיות הנוחתות בשדה התעופה הבין-לאומי בביירות, הצליחו לאייש את הציר האווירי, בעוד הציר הימי התבסס על אוניות שעברו דרך נמל ביירות היישר ליעדן.

בשנים 2018-2016 איראן וחיזבאללה מתקשים לממש את הסבת הטילים באתרים כמתוכנן ולא עמדו ביעדים שהציבו לעצמם. בתקופה האחרונה פועלות איראן וחיזבאללה להאצת פרויקט דיוק הטילים באמצעות ניסיון להקמת אתרי ייצור והסבה על אדמת לבנון במספר אזורים.

מי הם האנשים מאחורי הפרויקט הסודי שנחשף?

הראשון הוא סרתיפ' (מקביל בדרגתו ל'תת אלוף' בצבא הישראלי), מחמד חסין-זאדה חיג'אזי. בתקפידו משמש מחמד כמפקד גיס לבנון בכוח קודס והוא מובילו הרשמי של פרויקט הדיוק. הוא קצין בכיר במשמרות המפה ופועל באופן ישיר תחת מפקד הקודס, קאסם סלימאני.

מלבד הפרויקט, מפקד חיג'אזי אחראי על כוחות איראניים המוצבים בדרך קבע בלבנון ואף נכלל בדיזיגנציות של האו"ם האוסרות עליו לצאת מאיראן, ואוסרות על מדינות אחרות להכניסו.

לצד חיג'אזי, מעוברים בפרויקט שני קצינים בכירים נוספים במשמרות המפיכה - סרתיפ' דום (מקביל לאלוף משנה) מג'יד נואב, וסרתיפ' עלי אצ'ער נורוזי.

נואב הוא האחראי הטכנולוגי בפרויקט הדיוק. הוא כפוף להנחיות כוח הקודס של סלימאני ונחשב למהנדס מומחה בתחום טילי קרקע-קרקע. הוא מופקד על ההיבטים הטכנולוגיים בפרויקט, ומבקר ומפקח באופן פעיל על אתרי פרויקט הדיוק בלבנון.

סרתיפ' עלי אצ'ער נורוזי שולט בתחום הלוגיסטיקה במשמרות המפיכה, והוא אמון על העברת הציוד והרכיבים הלוגיסטיים מאיראן לסוריה ומשם לאתר הפרויקט שבלבנון.

דמות משמעותית נוספת שנמנית בין בכירי מפקדי חיזבאללה ומפקד פרויקט הדיוק מטעמם הינו פואד שכר.

שכר משמש כיועץ בכיר לחסן נסראללה, מזכ"ל ארגון הטרור חיזבאללה, ומכהן כחבר בגוף הבכיר של הארגון - מועצת הג'יהאד.

ב-30 שנות פעילותו בארגון, שכר לקח חלק בתכנון וביצוע התקיפה כנגד כוחות המארינס בביירות ב-83' שגרמה להרג של 241 חיילי צבא ארה"ב. הוא נכלל ברשימת המבוקשים של מחלקת המדינה האמריקנית שמציעה לא פחות מ-5 מיליון דולר למוסר המידע שיסייע להעמידו לדין.