בטנק, בחמ"ל ובתומ"ת - הכירו את המשפחות של צה"ל
הגיוס לצה"ל מביא איתו הרבה פעמים גם התרחקות מהמשפחה ומהבית לימים וגם לשבועות. אבל זה לא נדיר שהאנשים שמכירים בבסיס, הופכים למשפחה חדשה - לפעמים קרובה אפילו יותר מזו שמחכה בבית. במיוחד לחגים, נפגשנו עם צוותים שונים שסיפרו לנו על "המתנה שלהם מצה"ל"
צוות חי"ר, סיירת גולני
מה מייחד את הצוות שלכם ומה הופך אותו למשפחה?
"אנחנו יחד מהבא"ח, התגייסנו במרץ 17 ככה שאנחנו מכירים אחד את השני מעולה. כולנו גם לקראת שחרור אז יש הרבה צחוקים וכיף".
איך אתם עוזרים אחד לשני להתרומם ברגעי משבר?
"אנחנו כבר שנתיים וחצי ביחד אז כל אחד מכיר את החולשות והחוזקות של האחרים - אנחנו יודעים איך להתנהג ומה יעזור לכל אחד כשהוא במשבר. יש אחד שצריך את השקט שלו, אחר שצריך מילה טובה או את זה שצריך כאפה כדי להתרומם. מעבר לזה החברות עצמה והעובדה שעושים הכל ביחד מעודדת".
תספרו על רגע משמעותי בשירות שלכם
"הרגע הכי משמעותי היה במסע סוף המסלול בחרמון", הם נזכרים, "בסיס ההכשרה של הסיירת הוא שטח 100 ורואים ממנו את החרמון, ככה שהמטרה הייתה לנו מול העיניים כל המסלול. בקילומטר האחרון הצטרפו כל הלוחמים שכבר סיימו, היו שירים, אווירה טובה, התרגשות ושמחה וככה נכנסנו לפלגה".
אתם חושבים שתישארו בקשר אחרי הצבא?
"חד משמעית, ברור", עונים כולם ללא יוצא מהכלל, "תמיד כשאנחנו יוצאים הביתה עושים ערבי צוות, נפגשים ומספרים מה אנחנו הולכים לעשות באזרחות. גם כשנשתחרר נמשיך להיפגש ונעזור אחד לשני בהכול".
ספרו על משהו שאתם אוהבים לעשות ביחד
"תמיד עושים ג'אם סשן, מנגנים בגיטרות ושרים".
מה אתם עושים כשאתם סוגרים שבת?
"על האש, תמיד, כל הצוות ביחד. יש שבתות שאנחנו תופסים כוננות במקומות שונים, אבל כשכל הצוות ביחד אנחנו מבשלים לעצמנו, יושבים, עושים אווירה וחולמים על תאילנד".
יש איזה מאכל שאתם תמיד אוכלים ביחד?
"הטוסט של חניפס, אחד הלוחמים בצוות - עם גבינה צהובה, עגבניות שרי וקצת צ'יפס".
מתכננים להיפגש בחול המועד?
"בכל פעם שאנחנו בבית כולם ביחד, נפגשים - אז ברור שכן. גרים בכל הארץ אבל המרחק לא רלוונטי".
מה אתם מאחלים אחד לשני לשנה הקרובה?
"לא להיות מאבטחים בקניון!" חברי הצוות מתחילים לצחוק, "כולם משתחררים וכל אחד מחפש את הכיוון שלו. דיברנו על חברת אבטחה ומאז זה נהפך לבדיחה בצוות. אבל ברצינות - שכל אחד ימצא את הייעוד שלו באזרחות".
צוות סמב"ציות בפיקוד צפון
מה מייחד את הצוות שלכן?
"אין לנו פלאפונים כי אסור להיות עם פלאפונים בחמ"ל, זה הכי מחבר בינינו כי אנחנו מחויבות להיות אחת עם השנייה, לדבר ולשתף פעולה בעבודה".
מה הופך אתכן למשפחה?
"האינטנסיביות והזמן שאנחנו מבלות ביחד. להיות סמב"צית זה להגיע לחמ"ל שוקיסטית לגמרי, להסתכל על הבנות ולא להבין איך הן חברות כלכך טובות ומגובשות. כשאת נכנסת למשמרות, יושבת איתן ועושה הכל ביחד - מהעבודה בחמ"ל ועד לאכול וללכת לישון, החיבור שנוצר הוא מעולם אחר ולא קיים בשום מקום. הצוות הוא משפחה אחת גדולה, והחמ"ל הוא הבית".
ספרו על חוויה משותפת שעברתן בשנה האחרונה
"בכל פעם שאנחנו צריכות לתפעל אירוע אנחנו עוברות חוויה מטורפת ביחד. אנחנו מקבלות דיווח וצריכות לוודא שהמידע עובר לגורמים הרלוונטיים ושהכול מטופל, בשיתוף פעולה. זה מה שעושה את התפקיד וזאת הפואנטה שלו".
תספרו על רגע משמעותי בשירות שלכן
"הרגע שבנות חדשות מגיעות וצריך לחפוף אותן. אנחנו נמצאות שם בשביל מישהי אחרת בידיעה שלנו היה קשה בהתחלה, ותוך כדי מבינות גם את התהליך שעברנו בעצמנו".
מה השיר שתמיד מתנגן בחמ"ל?
"סניוריטה ושירים של אם טי וי".
יש איזה מאכל שאתן תמיד אוכלות ביחד?
"כל דבר שמכינים במיקרו, שזה הכל - פסטה, אורז, ועוד הרבה".
מה אתן מאחלות אחת לשנייה לשנה הקרובה?
"שנשתפר, שנכיר יותר, שתהיה שנה שקטה ורגועה בלי לחץ. בהתחלה לא רציתי להיות סמב"צית אבל אני יוצאת מפה עם הרבה חוויות - השתתפתי במגן צפוני ובאירועים האחרונים, ראיתי דברים. הייתי חלק וזה מטורף, אני שמחה".
צוות טנק, פלוגת המחץ, גדוד 75, חטיבה 7
מה מייחד את הצוות שלכם ומה הופך אותו למשפחה?
"השוני בינינו מייחד אותנו - כל אחד גדל בסביבה אחרת ומגיע ממקום אחר בארץ ובעולם, אם לא בטנק - כנראה לא היינו נפגשים".
על מה אתם מדברים בטנק?
"בטנק לא שומעים כלום אבל יש קסדה עם אוזניות, ג'נטקס, מדונה וקשר אז אנחנו משתמשים בזה כדי לעשות צחוקים".
מה אתם עושים כשאתם סוגרים שבת?
"עושים פוייקה עם מלא צ'ילי".
מתכננים להיפגש בחול המועד?
"אנחנו סוגרים אז נחגוג ביחד בטנק ונבנה סוכה".
ספרו על חוויה שזכורה לכם
"עשינו יום כביסה לסרבלים כדי להתרענן קצת, היה כיף".
איך הקשר ביניכם עוזר לעבודה?
"העבודה בטנק היא אורגנית - לכל אחד יש את התפקיד שלו, אבל כל פעולה מושפעת מהפעולה של האחר, לכן חייבים לעבוד ביחד. יש גם פעולות כמו טיפול בטנק שחוזרות על עצמן וההיכרות שלנו אחד עם השני וההבנה של איך כל אחד עובד, בשילוב עם החברות בינינו - עוזרות לנו להשתפר כל פעם מחדש".
צוות תותחנים, סוללת ברק, גדוד 411, חטיבה 282
מה מייחד את הצוות שלכם ומה הופך אותו למשפחה?
"אנחנו צוות של ביני"שים (בני ישיבות), כולנו אוהבים להתווכח ותמיד על כל נושא שצץ, עולות שמונה דעות שונות".
ספרו על אירוע שעברתם בשנה האחרונה
"היינו אמורים לצאת הביתה ביום חמישי כשהיינו בצפון, ואז נכנס עוצר יציאות. יום לאחר מכן, באחת בלילה, הקפיצו אותנו ועל הבוקר עלינו על מובילים והופעלנו. נסענו בשבת באוטובוסים למרחב. הוקפצנו לגבעת האם על גבול לבנון. היה מאתגר, אבל האווירה הייתה טובה כי כולנו היינו מלאי רבאק ומוטיבציה. זה לא לחינם כי עצם זה שסוללה פרוסה נותן הרתעה ואמירה. היינו שם 3 ימים בתנאים לא מדהימים, ממש חם עם ציוד מלא, רוב היום בתומ"ת והכל תחת איום ממשי על החיים - ולמרות זאת נתנו עבודה. כצוות זה מאוד בנה אותנו".
איך אתם עוזרים אחד לשני להתרומם ברגעי משבר?
"אנחנו מעודדים אחד את השני, מזכירים את המטרה ויודעים שאנחנו מוכנים להכול".
מה אתם עושים כשאתם סוגרים שבת?
"תמיד אחרי התפילה אנחנו יושבים וכל אחד מוציא צ'וקולוקים ועושים קידוש. יש אווירה טובה וזה מרים את המצב רוח בשבת".
מה אתם תמיד עושים ביחד?
"פק"ל קפה - בוקר צהריים וערב. אנחנו פותחים פק"ל, חולקים צ'וקולוקים להעלאת המורל, ומשחדים את מפקד הפלגה בקפה".
ספרו על חוייה מתחילת השירות
"התגייסנו כולם במרץ 19 אז אנחנו עדיין צעירים", הם מחייכים במבוכה, "אבל בטירונות עשינו ערב עם חבילה עוברת וקיבלנו משימה לעשות ריקוד צוותי, שכולם מחקים מישהו אחד שעושה תנועות. לא נשכח את זה".
מה אתם מאחלים אחד לשני לשנה החדשה?
"שתהיה שנה טובה, שנמשיך להתגבש, שנצא לפיקוד ונמשיך להתקדם, ושבעוד 20 שנה כולם יזכרו איזה צוות מדהים היה לנו".