"נגיע מיד, לא משנה אם זו תקרית צבאית או אדם מבוגר שחווה אירוע"

זה קרה לפני כחצי שנה ביום שבת לקראת צהריים, כאשר בקשר נשמעה קריאה על תינוק שנולד ברכב בדרך לבית החולים, וזקוק להחייאה דחופה. סמל קים מלצר, פרמדיקית בטנ"ץ (ניידת טיפול נמרץ) של חטמ"ר 300, שנמצאת אז רק בשבוע הראשון לשירותה בחטיבה, מגיעה במהירות לזירה יחד עם החברים לניידת - והם מצילים את חייו של היילוד. 

היום, קים פרמדיקית בחטיבה כבר 10 חודשים, ואירועים מהסוג הזה הם חלק משגרת היום יום שלה. ולמרות זאת, את המקרה ההוא היא לא תשכח. 

"התינוק נולד באוטו ואנחנו חילצנו אותו - חתכנו את חבל הטבור תוך ביצוע פעולות החייאה, ופינינו אותו לבית החולים בנהרייה", משחזרת קים, "אחרי שבוע הוזמנו לברית שלו וזה היה ממש מרגש, והמשפחה ביקשה מאילון, קצין ארגון הרפואה, לברך. בזמן האירוע, הייתי חדשה בתפקיד ונלחצתי, אבל בסופו של דבר הצלחנו והוקל לנו כשהתינוק התחיל לבכות". על פועלם, קיבלו קים וחבריה תעודת הוקרה ממפקד חטמ"ר 300. 

החבר'ה שמאיישים את הטנ"צ הם 10 חיילים לכל דבר ועניין, שמשרתים בבסיס סגור בצפון, ונותנים מענה רפואי ללוחמים וליחידות שתופסות קו בגזרה. אבל התפקיד שלהם לא מתחיל ונגמר רק בסיוע למשרתים. 

הטנ"צ שלהם הוא ממש אמבולנס צבאי שמוזנק למשימות בגזרה, כאשר לכל אירוע יוצאים פרמדיק, שני חובשים ונהג - כולם בשירות סדיר. "בגלל שכוחות מד"א מרוחקים מחלק מהיישובים בסביבת החטיבה, יוצא לנו לטפל באזרחים כמה פעמים בשבוע, ולפעמים גם פעם ביום", מסביר סגן אילון כהן, קצין ארגון הרפואה בחטיבה, "כל קריאה מגיעה אלינו דרך חמ"ל הרפואה באוגדה, ואנחנו מגיעים מיד - לא משנה אם זו תקרית צבאית או אדם מבוגר שחווה אירוע". 

"במסגרת המתיחות המבצעית בצפון, תפסנו כוננות במקומות רלוונטיים והעמדנו את האמבולנס בנקודות אסטרטגיות", מספר אילון, "כקא״ר, באחריותי לארגן גם את החבירה של הטנ״צ לתאג״דים של הגדודים בתעסוקה מבצעית. בזמן פעילות של יחידות מסוימות בגזרה, המטפל הבכיר ואני מתאמים את היכולות בינינו ובונים תוכניות פינוי למקרה הצורך".

"כשיש אירוע", מפרטת הפרמדיקית קים, "אילון מקפיץ אותנו ואנחנו בודקים מהי התלונה של המטופל, ומשם מבצעים את הפרוטוקולים שלנו. בטנ"צ יש הרבה מכשירים, החל מציוד הנשמה ותרופות ועד מוניטורים. זה שונה מתאג״ד, כי הם עובדים בשטח ומתמקדים במקרי טראומה ובטיפול ראשוני, ולנו ציוד ואופציות לטיפול המשך".

בגלל שבגזרה הצפונית יש הרבה פעילות מבצעית, הטנ"צ נדרש להיות מוכן להכול, ולכן גם לבצע אימונים רבים. "אנחנו מתרגלים המון את התאג״דים של היחידות, עורכים תרגילים מוסקים ואירועי רב נפגעים - וגם חוברים ל-669 מדי פעם, ומדמים פינוי פצועים", היא מתארת בהתלהבות. 

"זה המון סיפוק לראות את הצוות עובד. קים הפרמדיקית בסך הכול בת 20 - ויש לה כוח להציל חיים של אנשים", מעיד הקא"ר בהתפעלות, "כולם בחטמ״ר מכירים אותנו - בשנייה ששומעים את הסירנה בש״ג, השומרים כבר רצים לפתוח לנו את השער. העשייה שלנו היא יומיומית, גם כשאין אירוע חירום צבאי". 

קים מבקשת להבהיר שהרבה פעמים מדברים על התאג"ד - אבל גם לטנ"צ בהחלט יש סיפור: "ההווי פה הוא כמו משפחה אחת גדולה. אנחנו עושים הכול ביחד - תרגולים אחד עם השני, עבודה על כל פרוצדורה ותפעול של ציוד, אבל גם ארוחות וערבי סרטים ופגישות מחוץ לצבא. אנחנו ממש חברים".

"הטנ״צ הוא גם שירות צבאי וגם אזרחי בשבילי. אנחנו מייצגים את צה״ל - אתה תמיד תקבל את הטיפול הטוב ביותר, לא משנה מי אתה, ולא משנה אם אתה ממוצב ליד החטמ"ר או אזרח מישוב רחוק", היא מצהירה, "כשהמטופל רואה אותנו יורדים מהאמבולנס כצוות של חיילים, הוא מרגיש תחושת ביטחון, ואין משמעותי מזה". 

"להיות חיילת בטנ״צ זה לא השירות הרגיל שחשבתי שיהיה לי. זה מיוחד כי אני מקבלת ניסיון רפואי אמיתי", מסכמת קים ופונה למתגייסי חיל הרפואה: "מי שיגיע לשרת בטיפול נמרץ בחטיבה ירוויח עבודה בטיפול רפואי, משפחה צמודה ואוהבת - ובעיקר המון סיפוק".