עד כמה משמעותית הייתה הצלחתו של "מגן צפוני"? סיקור מיוחד

6 מנהרות התקפיות.

41 ימים ולילות.

יותר מ-4 שנות תכנון קפדני.

שלוש עובדות שעל פניו אולי מצטיירות כיבשות, מחביאות מאחוריהן פיסת היסטוריה לא קטנה שנרשמה בדיוק לפני שנה - צה"ל, בהובלת עוצבת הגליל, יצא למבצע גילוי מנהרות הטרור של חיזבאללה שזכה לשם המתבקש - "מגן צפוני".

מתחת לאדמה

לא רק המנהרות היו מתחת לפני השטח באותם ימים. עצם קיום המבצע נותר בסוד במשך תקופה ארוכה, ומספר האנשים שידעו על קיומו מצומצם ביותר. ככה זה כשמדובר באירוע שעומד לשנות את פני הגזרה. 

אחד הבודדים שנחשפו למשימה החשאית הוא רס"ן גלעד מזור. כחלק מההכנות למבצע נבנה עבורו תפקיד חדש לחלוטין, אותו הוא מאייש עד עצם היום הזה - רמ"ד לוחמה תת קרקעית בפיקוד הצפון.

בתור אחד מאנשי הסוד, ותחת הטייטל החדש, היה על רס"ן מזור לבנות הכשרה ייעודית עבור המערכים שעתידים להשתתף במבצע - מבלי שאלה כלל ידעו למה הם מתכוננים. בזמן המבצע עצמו, היה עליו להימצא בשטח 24/7 ולוודא שהכול מתקתק כמו שעון.

"התחלנו להטמיע את דרכי נטרול המנהרות דרך פעולות בעזה, ודרך ניסויים שעשינו עם הכלים במרכז הארץ כדי לא למשוך את האש ספציפית לאזור הצפון", מספר רס"ן מזור, "וככה, לאט לאט, התחלנו לראות שאנחנו משיגים את מה שרצינו. מי שהכיר את תמונת הפאזל השלמה - הבין שהדד ליין לתחילת המבצע כבר קרוב".

יותר מארבע שנים עקבו כוחותינו אחר פרויקט המנהרות של פעילי הטרור חיזבאללה, מביטים מקרוב, לומדים, ומפתחים את מכת הנגד, מבלי שהאויב חושד ולו לרגע שבזמן שהוא חופר - יש מי שנערך לפעול בצד השני.

"צריך להבין שכל העולם הטכנולוגי והאופרטיבי שהיה ידוע לנו בזמנו על מנהרות הגיע ממה שלמדנו בעזה", הוא מסביר, "כלומר, הבסיס היה קיים, אבל עכשיו המשימה הייתה להצליח להתאים אותו לשטח אחר, אויב אחר ולסוג שונה לגמרי של מנהרות שיש בצפון".

קידוח בקרקע סלעית, השמדת מנהרות באמצעות חבלה והחדרת בטון נוזלי, או התאמה של טכנולוגיות לחללים צידיים במנהרה - הן יכולות שלא היו קיימות קודם לכן, ומאותו רגע הפכו לכלי מפתח מרכזיים שמשמשים אותנו עד היום.

גם עולמות ההכשרה, כך מספר רס"ן מזור, עברו שינוי מן הקצה אל הקצה: "מהרגע שהסתיים המבצע עסקנו רבות בעדכון תורת הלחימה, ובבניית תשתיות חדשות ושטחי אש, שיסייעו באימונים. עכשיו כלל הכוחות שזה רלוונטי אליהם מגלמים באימונים שלהם את האיום התת קרקעי, ואפילו לחטיבות הסדירות שלא עוסקות בפן ההנדסי באופן שוטף יש הכשרה ייעודית בנושא".

"למרות כל ההכנות, לא יכולנו להבטיח כלום", מתאר הרמ"ד את התחושות שליוו אותו באותם ימים, "אבל יחד עם הגורמים המקצועיים של הנדסה, מודיעין ויהל"ם ושיתוף הפעולה שנעשה בשטח - דברים החלו לקרום עור וגידים, ומהרגע שהוכרז על היציאה למבצע - ראינו עד כמה העבודה הקשה באמת השתלמה".

החזית

קלישאתי ככל שיישמע, אין צל של ספק שב"מגן צפוני", לוחמי יחידת יהל"ם היו היהלום שבכתר. היה עליהם להוציא לפועל כל משימה, לשמור על חשאיות ולמעשה לשאת על כתפיהם חלק רציני מהצלחת המבצע בכללותו.

סא"ל ר', מפל"ג ס' 1 ביחידה, היה מבין שני האנשים הבודדים שהכירו את המבצע ביהל"ם, וההוצאה לפועל של הניסויים והתוכניות שנועדו להכשיר את החיילים כולם - הייתה בידיו.

"מערכת ההכנות ונוהל הקרב הייתה אינטנסיבית, כל אחד ידע בדיוק מה עליו לעשות ברגע נתון", הוא מספר, "אני קיבלתי אזור של שני תוואים חוצי גבול במרחב מטולה, ומהרגע שהגענו לשם הצוותים והפלוגות כבר התחילו לעבוד".

ואכן, כבר בלילה הראשון למבצע מצאו הלוחמים בגזרתו של ר' את המנהרה הראשונה. "זה מראה מדהים ומאוד מיוחד, בעיקר למי שמבין בכל תחום התת-קרקע", נזכר בחיוך מפל"ג ס' 1."אחת הפלוגות התחילה לקדוח, ופתאום המחזה נחשף במלואו - מנהרת ענק בעומק כמה עשרות מטרים", הוא מתאר, "הכנסנו מצלמה מיוחדת שתיעדה את החלל מבפנים, וראינו שהיא קלטה מהנדסים של חיזבאללה בזמן הצילום. ואז הפעלנו את המטען והם נסוגו". 

ההרתעה היוותה קלף משמעותי, בעיקר בשלב הזה של המבצע. "אנחנו נמצאים בקרב למידה עם הצד השני", מסביר סא"ל ר', "כל מנהרה שהתגלתה לאורך המבצע היא עולם ומלואו, פרשייה שונה לגמרי שמלמדת אותך איך האויב רואה אותך, ואיך אתה צריך לראות אותו. מנהרה משמעותה ידע על חיזבאללה. וידע על חיזבאללה מאפשר לנו לשכלל את הטכניקות והאמל"ח שלנו - וזה בדיוק מה שעשינו".

בעקבות המבצע, היחידה הכניסה לשורותיה כלי צמ"ה חדשים ומטענים משוכללים שלא נראו בה קודם, וזאת לצד שיפור התרגולות והמודיעין שעברו שינוי משמעותי בעצמם.

"גם מסלול ההכשרה שלנו, מתוקף התפקיד הדינמי, נמצא בשינוי תמידי לאור האתגרים בצפון ובדרום", מגלה סא"ל ר', "אז כמובן שאחרי אירוע כל כך גדול ביצענו התאמות גם בו. זה שיפר וחישל את היכולות שלנו גם למצב של מלחמה".

בשביל היחידה הכסופה, אחת ההשפעות המעניינות שהיו למבצע כלל לא נגעו רק בפן האופרטיבי, אלא דווקא לדרך בה תופסים ומסתכלים על עבודת היחידה, הן מבפנים והן מבחוץ.

"הרוב המוחלט של הפעילות שלנו מתבצע במחשכים ורק הכוחות שמשתתפים במשימות עצמן - יודעים ומבינים את סדר הגודל שלהן ואת החשיבות", ממשיך סא"ל ר', "מגן צפוני פתח זרקור על העבודה שלנו, וזה אפשר גם ללוחמים וגם למלש"בים שרוצים להגיע לקרבי לראות מה היחידה עושה בשגרה ובחירום, בעוצמה הכי גבוהה שיש. זה יצר מוטיבציה גבוהה להגיע אלינו, ובצדק".

כשנשאל על הרגע שהכי זכור לו מהמבצע, סא"ל ר' השיב כמעט מיד - ערב קר וגשום במיוחד בשער פאטמה, בו הוא וחייליו החליטו להדליק נרות חנוכה. 

"התושבים במטולה, קריית שמונה והסביבה פשוט הגיעו אלינו עם סופגניות, לביבות ובגדים חמים", הוא משחזר בהתרגשות, "זה רגע שאני אקח איתי לכל החיים - לשמוע מהתושבים עד כמה הם גאים ומודים לנו על העבודה כאן, ולא להפסיק לחשוב על מה היה עלול לקרות לאותם אנשים אם לא היינו מוצאים את המנהרות בזמן. פתאום אתה מבין איזו זכות עצומה יש לך לשמור על החיים שלהם".

המעטפת

גילוי מנהרות הוא משימה לא פשוטה בפני עצמה, אך כאשר מוסיפים למשוואה את מזג האוויר המקפיא והגשום של דצמבר, המשימה הופכת קשה כפליים. וכאן בדיוק נכנסו אנשי הלוגיסטיקה לתמונה.

רס"ן צח בוגטוס, קצין הלוגיסטיקה החטיבתי של חטמ"ר 769, חווה את הכול מקרוב. במקום להיות עם אשתו בבית, שלושה שבועות לפני שבנו השני נולד, הוא קיבל שיחת טלפון ששינתה את הכול ברגע.

"המח"ט היה על הקו, ובשיחה הוא אמר - 'תגיע אליי, בעוד 48 שעות יתחיל המבצע הכי גדול שנראה בפיקוד הצפון מאז 2006", נזכר רס"ן בוגטוס, "הייתי רק חודשיים בתפקיד בזמנו וחשבתי שהוא צוחק בהתחלה. אבל כששמעתי את מה שיש לו להגיד הבנתי שזה הזמן להרים את הכפפה".

עוד באותו ערב, היה על רס"ן בוגטוס לבנות תוכנית לוגיסטית מאפס. כזאת שתכלול קליטת סד"כ משולשת מזו שהייתה באותו רגע נתון, מתן מענה לכוחות ההנדסה מבחינת דלק, מזג האוויר וצורת תמרון נכונה בצל כל הפעילויות שצפויות להיעשות במרחב.

"ביום שלמחרת, אנשים כבר התחילו לחשוד שמשהו קורה בגלל כמות הציוד שהתחילה להגיע, אבל הניחו שכנראה מדובר בתרגיל", הוא צוחק, "תוך שעות בודדות המרחב התמלא במאות אוהלי תצפית ואוהלים לבנים, שירותים כימיים שפיזרנו, תחנות דלק ניידות, וגנרטורים כדי לשמור על החום".

לפני המבצע, במסגרת הצורך בקליטת כמות אדירה של כוחות, עברו המוצבים הלא מאוישים בגזרה הצפונית מתיחת פנים "אקספרס" - כך שהדגש היה לוודא כי ישנה תשתית מים פעילה, שירותים ומקלחות ניידות, קליטה ומקום להכיל גדוד. עד היום המוצבים פעילים ומוכנים לקליטה מהירה של סד"כ רב במידת הצורך.

"נדרשנו לתת מענה אחזקתי למשימות מבצעיות", הוא מגלה, "לקראת סוף המבצע, בזמן הדלקת נרות במטולה, היכן שהתבצעו כמה מהפעולות הפותחות של המבצע, הבנו שמכפר כילא, מעבר לגבול, קל לתצפת עלינו ולראות מה אנחנו עושים. אז היינו צריכים ליצור תשתית בינוי שחסמה את האזור ואת טווח הראייה של האויב".

מספר ימים לתוך המבצע, ההערכה המודיעינית הצביעה על כך שהאויב הופתע ושהוא לא מתכוון להגיב כרגע. עובדה זו אפשרה למעטפת הלוגיסטית לקחת צעד קדימה, ולפנק את האנשים בשטח גם בתה חם, מרקים, פיצות וסופגניות ברוח החג.

"אחרי יום שלם של עבודה עד השעות הקטנות של הלילה, ברוחות ובקור - אלו בדיוק הדברים הקטנים שנותנים עוד דחיפה להמשיך ומראים לחיילים שחושבים עליהם", אומר הקל"ח, "אני מאמין שלאורך המבצע הכוח הלוגיסטי הפגין חוסן ואפקטיביות מרשימה, ושכעת יש בידינו יכולות הרבה יותר נרחבות למתן אספקה לאורך זמן - ובכל מקום אליו נידרש".

6 מנהרות.

41 ימים ולילות.

יותר מ-4 שנות תכנון קפדני.

מבצע אחד מוצלח.

בהסתכלות לאחור, קשה שלא להידהם מהמקצועיות, החדות והדיוק המופתי שהפגינו הלוחמים והחיילים שלקחו חלק במגן צפוני. רק בזכותם נמנעו תרחישים ביטחוניים חמורים, והסיפור על "איך הורסים פרויקט מושקע של האויב ב-40 יום" - נחקק בדפי ההיסטוריה.

"אנחנו ממשיכים לנטר את פעולות חיזבאללה, ונמצאים במעקב מודיעיני וטכנולוגי יומיומי", מסכם רמ"ד לת"ק, "המנהרות משמשות אותנו ללמידה ולמחקר, הקמנו פלוגת מנהור חדשה ואנחנו מוכנים יותר מתמיד לצעד הבא שלהם. יותר מכפי שהם אי פעם ידעו".