זה קרה בימים הראשונים של אוגוסט האחרון, כאשר במהלך ההתרעה בגבול לבנון, התצפיתניות בגזרת החטיבה 300 שבפיקוד הצפון הבחינו בפעילים מארגון הטרור חיזבאללה מאיישים שתי עמדות של "ירוק ללא גבולות" בדרום לבנון - אגודה פיקטיבית לאיכות הסביבה, המשמשת כסיפור כיסוי עבור פעילותם.

כפי שרואים בשניות הראשונות של הסרטון, אותם מחבלים צופים בלוחמינו הפועלים בגבול הצפוני. בעקבות הזיהוי וההבנה שמדובר בעמדות אסטרטגיות מהן עלול האויב לבצע פעילויות טרור, הוכנסו העמדות ל'בנק המטרות' שאוסף המודיעין בגזרה.

נקפוץ כמה שבועות קדימה, ל-25 באוגוסט, 22:40 בלילה. בגזרה 769 מתבצע ניסיון צליפה כושל מצד חיזבאללה לעבר צוות לוחמים שפעל במנרה. הצוות מגיב מיד באש, ותוך דקות, פגזי עשן ותאורות נורים למרחב, במטרה לחשוף את הצלפים ולסכל ניסיון נוסף מצידם.

צה"ל לא עובר על אותו אירוע חמור בשתיקה: ממש באותו הלילה, מעט אחרי חצות, תוקפים מסוק קרב וכלי טיס של צה"ל את העמדות שמוצגות בתחילת הסרטון ומשמידים אותן.

באותם הרגעים, חיילי מכלול סיוע האש של חטמ"ר 300, האחראים על תפעול גדוד התותחנים שיושב בגזרה והפעלת אש מדויקת, עקבו מקרוב אחר המתרחש באמצעות מסכי החמ"ל. "אחרי הפצצת העמדות, היינו מוכנים ודרוכים להפעיל פצצות עשן ותאורה, וכל הסוללות היו בעמדות, ערוכות להפעיל אמל"ח נגד מטרות", מתאר קצין סיוע האש בחטמ"ר 300, סגן איתי לרנר. 

"אני אפילו לא זוכר מתי בדיוק כל דבר התרחש - כי השעות הארוכות התמזגו לפעילות אחת ממושכת", משתף אותי קצין סיוע האש, שלא נח שנייה כל אותו הלילה.

מה שהוביל להצלחת התקיפה, כך הוא  מספר, היה שיתוף הפעולה ההדוק בין אנשי המודיעין שסימנו את המטרות, צוותי הסיוע שהפעילו את האש, וכוחות האיסוף שצפו בנקודות וכיוונו את הכוחות בשטח.

"הייתה תחושה מטורפת בחמ"ל. זה דבר שאנחנו ערוכים אליו הרבה זמן, למטרה הזו התגייסנו - ויצא לנו לממש את זה", מדגיש סגן לרנר, "לרגע בהתחלה צריך להבין מה קורה, אבל מהר מאוד נכנסים לזה. למרות שניסיון הצליפה הכושל היה בחטמ"ר 769, אנחנו לא נחים - כל החמ"ל מאויש, המח"ט נותן פקודות והסוללות בהיכון, כי בסופו של דבר אנחנו כולנו אוגדה אחת".

"אני חושב שהאירוע הזה מעיד על כמה ההיערכות שלנו חזקה בגבול הצפוני. עובדה - אנשים לא חששו להגיע לאזור, לטייל ולנפוש כאן לפני הסגר, וזה כי הם הרגישו בטוחים", הוא מסכם, "כשלא קורה כלום אנחנו מתכוננים, וכשקורה - אנחנו מגיבים בצורה חריפה. יצרנו הרתעה, והתקיפה בוצעה בצורה מדויקת וללא נפגעים".

רגע לפני סיום השיחה, אני מצליחה יותר ויותר להבין את תחושת השליחות החזקה של חיילי הגזרה, כשאני שואלת את סגן לרנר כמה שבתות הוא סגר מתחילת תקופת הכוננות, ומופתעת כשהוא משיב באדישות גמורה '9'. הוא מכריז ללא שמץ של ציניות או ניסיון להרשים: "למען אירועים כאלו התגייסתי - אם בשבילם אני לא אשאר, אז למה בחרתי להיות קצין?"