15 שנה למלחמת לבנון - איך תיראה המערכה הבאה?
15 שנים עברו מאז קיץ 2006. אותו הקיץ של מלחמת לבנון השנייה. מאז הרבה השתנה בגזרה: החל מאימונים מותאמים למתאר הצפוני, דרך אישור תוכניות אופרטיביות, ועד הכנת צוותי הקרב הגדודיים והגדלת בנק המטרות
בתום תהליך של שלוש שנים, משלים צה"ל בימים אלה את היערכותו למגוון רחב של מתארי לחימה מול חיזבאללה - כלומר, תהליכי האישור של התוכניות לתרחישי המלחמה הבאה בלבנון, מדרג המטכ"ל ועד לכוחות בשטח, עתידים להסתיים תוך חודש. מדובר בתהליך אסטרטגי בשם "פסיפס הצפון", במסגרתו, יצרו ותיקפו בפיקוד הצפון מנעד רחב של תוכניות אופרטיביות נגד ארגון הטרור.
הגדלת בנק המטרות פי 20
ב-12 ביולי 2006, בעקבות חטיפתם של רס"ר אהוד גולדווסר ורס"ל אלדד רגב ז"ל, והריגתם של שלושה חיילים - רס"ל שני תורג'מן, רס"ר וסים נאזל ורס''ל (במיל') אייל בנין ז"ל, יצא צה"ל למבצע רחב היקף. המבצע התפתח למלחמה שנמשכה 34 ימים והסתיימה בהפסקת אש. היא גבתה את חייהם של 44 אזרחים, ו-121 חיילים.
"אחרי לבנון השנייה חיזבאללה למד לקח שמחזיק כבר 15 שנים - אם תהיה מלחמה נוספת, הם ישלמו מחיר גבוה הרבה יותר", אמר מפקד פיקוד צפון, אלוף אמיר ברעם. כיוצא בזאת, אחד השינויים המשמעותיים מאז המלחמה הוא הגדלת בנק המטרות פי 20 מזה שהיה לפני כן. כזה שמכיל אלפי מטרות מוכנות לתקיפה, המבוססות מודיעין וטכנולוגיה מתקדמת וחדשנית.
אותו בנק יאפשר מהלומות נרחבות, קצב אש גבוה, ויכולת פגיעה חסרת תקדים באויב. ולא רק - מלבד כמות המטרות, יש גם גידול משמעותי בקצב הייצור שלהן בחזית הלבנונית בשנה האחרונה, ביחס לקצב הממוצע בשבע השנים האחרונות. תהליך שוטף מתנהל במקביל, בו מתקפים ומחדדים את המטרות הקיימות, כדי למנוע תקיפות לא רלוונטיות ולצמצם פגיעה בבלתי מעורבים.
הסוגיה של פגיעה בבלתי מעורבים היא קריטית, בייחוד לאור העובדה שחיזבאללה מרבה להציב אתרי אמל"ח ונכסים צבאיים בלב אוכלוסיות אזרחיות. "חיזבאללה מונע יציבות בלבנון ומסכן את חייהם של האזרחים כשהוא בוחר להסתתר מאחוריהם", הוסיף האלוף.
ההגנה מתחילה כבר בגבולות
ב-15 השנים האחרונות פעלו בפיקוד כדי להיות מוכנים למלחמה הבאה - כזו שלפי ההערכות, צפויה להיות עוצמתית יותר מ-2006. זה מתבטא בשיפור מוכנות התגובה והפעלת האש לגביית מחיר מהירה וקטלנית מהאויב, פיתוח טכניקות לחימה והגנה מותאמות לקו החזית, וארגון המרחב לקראת התרעה, ימי קרב ומלחמה.
ההגנה בפיקוד הצפון מתחילה מהמוצבים, דרך פריסת צוותי קרב לאורך קו החזית ובמרחב הגדר, ועד הצבת כוחות באזורים פחות חשופים. גם פריצות צירים חיוניים, חישוף מובלעות, ולראשונה בצה"ל, הקמת עמדות לחימה קדמיות במובלעות הן חלק מהמאמץ היום יומי.
בשנה האחרונה, למשל, הוקם מתחם "יערות הגליל", שנמצא מאות מטרים מהגבול ומדמה את המתאר הלבנוני. המתרגלים בו מקבלים הזדמנות להתכונן ללחימה, ובו זמנית משמשים ככוח כוננות נוסף בגזרה בזמן חירום מבצעי.
בחני רף פצ"ן - גם למילואים
בחני הרף היו גולת הכותרת של פיקוד הצפון בשנה וחצי האחרונות בהיבטי המוכנות למלחמה. הבוחן נבנה מתוך הצורך לתרגל לוחמים ומפקדים צעירים שלא חוו לחימה, ולהכין אותם לתמרון אגרסיבי וקטלני בשטח האויב. גדוד שלא עובר את הבוחן על פי הרף שנקבע, מוכרז כלא כשיר למלחמה ונדרש להמשיך להתאמן ולבצע אותו שוב, עד להצלחתו.
39 גדודים כבר עברו את הבוחן, והשנה יצטרפו לרשימה לראשונה גם הגדודים הקרביים של חטיבות המילואים לעבור את בוחן רף פצ"ן, מתוך ההבנה שהמוכנות והכשירות שלהם קריטית לניצחון במערכה הבאה, לא פחות מהיחידות הסדירות.
הפתעות לחיזבאללה
ע"פ ההערכות, המלחמה הבאה תחייב תמרון בעומק לבנון. המבנה הטופוגרפי בדרום המדינה מקנה יתרון לחיזבאללה. היכולות ההתקפיות שפיתח ארגון הטרור לצד יכולות ירי התמ"ס, רק מחדדים את החשיבות של התמרון היבשתי בזירה.
בעקבות ההבנה הזו, מלבד הצטיידות ואימון הכוחות בהתאם לאתגרי המלחמה הבאה, ותרגול והפעלתן של גיסות, הוקם בשנה האחרונה "פורום לבנון" - המורכב ממפקדים וקציני מטה. מטרתו לפתח טכניקות לחימה המותאמות לחזית, בהתאם ללקחי בחני רף פצ"ן ושיח מפקדים.
"מכת האש מהאוויר תהיה עוצמתית בשעות הראשונות של הלחימה. אך על מנת להכריע את האויב בשלב האופרטיבי, נידרש לתמרון יבשתי", אמר מאו"ג 36, תא"ל דן נוימן. "המסר שלנו לחיזבאללה", מסכם אלוף הפיקוד - "במערכה הבאה תפגשו מולכם צבא מאומן, קטלני ונחוש מאי פעם. אנחנו מכינים הפתעות להפתעות של חיזבאללה".