"רגע אחד קוראים ספר, ודקה אחרי באמבולנס על ווסט וכפפות"

החטיבה המרחבית 769 מהווה את קו ההגנה הראשון בחזית הלבנונית - מרכס רמות נפתלי, דרך עמק החולה ועד הר דב שבמזרח, חיילי החטיבה הם הראשונים להגיב בכל אירוע חירום ביטחוני. לאור המיעוט היחסי בתחנות מד"א ובתי חולים בגזרה כה רחבה, מסייעים צוותי הרפואה הצבאיים גם במתן מענה למקרי חירום של אוכלוסייה אזרחית - ומצילים חיים בשגרה.  

עבור יחידת טיפול נמרץ צבאי (טנ"ץ) 769, מדובר בפעילות רציפה ויום-יומית במספר רב של ערים וכפרים. "יש כאן גם יישובים שמרחקם מהגבול שואף לאפס", אומר קצין הרפואה החטיבתי, סרן ד"ר אופיר פוגל, "והם עלולים להיות במרחק של יותר משעה ממוקדי רפואה. לכן, הרבה פעמים נדרשת עזרה בפינוי פצועים או קפיצה לאירוע - ואנחנו מנצלים את המשאבים והכלים המתקדמים שיש לנו כדי לשתף פעולה עם הארגונים האזרחיים".

מתוך השאיפה להעניק טיפול מיטבי ומהיר לאזרחים מרגע האירוע ועד ההגעה לביה"ח, הצוות הרפואי של הטנ"ץ לומד את הגזרה לעומקה. בהכשרה מדוקדקת, מכירים החיילים את הסיכונים, האתגרים ואת שמות כלל היישובים. "חובש לא תופס כוננות בטנ"ץ אם הוא לא מפגין ידע רפואי מעמיק, ויכולות מקצועיות ומבצעיות ברמה מספקת", מדגיש סרן ד"ר פוגל, "אחרת, הוא לא יצליח להתמודד עם האירועים האזרחיים והצבאיים בהם ייתקל".

לפני כשלושה חודשים, ממש בערב ראש השנה, אירעה תאונת דרכים מורכבת בסמוך לקיבוץ שמיר - חמישה בני אדם נפצעו קשה בעקבות התהפכות רכב ששקע אל תוך סבך. הטנ"ץ הוקפץ ותוך זמן קצר, כבר היה הראשון להגיע לנקודה. החובשים משו את הלכודים מהסבך, חילצו אותם מתוך המכונית בסיוע צוותי מד״א ולוחמי האש ופינו אותם לבית החולים.

"כשהגענו לזירה, לא היה אף אחד חוץ מאיתנו", נזכרת רב״ט ליאנה ויינברג, חובשת קרבית בטנ"ץ, "הענקנו לכל פצוע שחולץ מהרכב טיפול רפואי ראשוני. היינו צריכים לקבל החלטות בזמן אמת - מה מצב הנפגעים, את מי אנחנו מפנים ואיזה טיפול בדיוק נותנים לכל אחד". 

אותו אירוע היווה ציון דרך עבור רב"ט ויינברג, שעלתה לארץ מארה"ב במיוחד כדי לשרת כחובשת קרבית: "ברגע הזה נשטפתי בגל של משמעות - לפני שנתיים הייתי בפרברים של מנהטן, והיום אני עשר דקות מלבנון, רצה מאמבולנס לאמבולנס. העולם הצבאי והעולם האזרחי נפגשים, ובתפקיד שמטרתו הצלת חיים, זה בדיוק מה שבאנו לעשות".

"היום אני עשר דקות מלבנון, רצה מאמבולנס לאמבולנס". רב"ט ליאנה ויינברג.

"במציאות שלנו", היא ממשיכה, "הריחוק ממוקדי רפואה אזרחית מהווה אתגר גדול - לכן אנחנו תמיד שמחים לשתף פעולה. רגעי חירום עלולים לצוץ בכל מקום ובכל זמן - רגע אחד אני קוראת ספר, וברגע הבא אני באמבולנס על ווסט וכפפות. תמיד קיימת אצל כולנו הידיעה שבכל רגע משהו עלול לקרות".

"אם יש לנו יכולת לתת יד ולעזור אנחנו נעשה את זה, בכל מצב", מכריז סרן פוגל, "השת"פ עם מד"א וכוחות הכבאות וההצלה מוכיח את עצמו בכל יום מחדש, ונמשיך להעניק טיפול מיטבי ומהיר לכל מי שיזדקק".