הגדוד שפרץ את הדרך עבור גבול קטלני ומבוצר יותר

בכל משרד, בסיס ומחנה אליהם תיכנסו באוגדה 91, תמצאו שלט ועליו הכתובת: "הגנה על תושבי הצפון, ניצחון האויב בחזית". הוא לא נמצא שם סתם - השלט עומד כמטרה וקו מנחה ללוחמים ולמפקדים שתופסים קו בגזרת לבנון.  

במהלך החודשים האחרונים גברה המתיחות הביטחונית בזירה הצפונית, כששיאה הגיע בפסח האחרון, במהלכו נורו עשרות רקטות אל עבר יישובי הגליל המערבי, מטולה ורמת הגולן. כך, ביממה בלבד, הפכה הגזרה הפסטורלית ביותר לנפיצה. בימים אלו המצב ברגיעה, אך הכוחות עדיין בדריכות גבוהה ולא מתפשרת.

לפני שמונה חודשים, גדוד 71 של חטיבה 188 עלה לתפוס קו בגזרת החטיבה המרחבית 769 - הגזרה המזרחית של הגבול בין ישראל ללבנון, הכוללת בין השאר את אצבע הגליל, רכס רמים והר דב. 

עם ההתחממות, השתנתה כמובן בהתאם השגרה המבצעית של לוחמי ומפקדי החטיבה. הם הוקפצו מבתיהם לתפוס עמדות טנקים לאורך הגבול בחג הפסח, והתמודדו מול אתגרים רבים.

"המציאות השתנתה כי האויב השתנה", מסביר מג"ד 71, סא"ל ארז גבאי, "הוא מתנהל מול צה"ל באופן אינטנסיבי יותר. פעילי חיזבאללה מגיעים לגדר בתדירות גבוהה יותר מבעבר, מטרידים לוחמים וזורקים אבנים. לעיתים אנחנו מתמודדים עם הפרות סדר רציניות, כמו באיו"ש. חווינו אחת כזו ביום ירושלים האיראני". 

בעקבות זאת, יצאו בשמונת החודשים האחרונים לוחמי הגדוד בסדרת פעולות, בעיקר הנדסיות, לעיצוב מציאות הגבול שבקרקע ולחיזוק ההגנה על הגבול הצפוני.

"הלוחמים נכנסו עם הטנקים למובלעות, והגיעו עד הקו הכחול", מספר סא"ל גבאי, "הם סללו תעלות בצמוד אליו, פרצו צירים והניחו תלתליות. כל אלו יקשו על חיזבאללה לחדור לשטח ישראל ויסייעו לנו בשעת פקודה". 

"מדובר בפעולות חדשניות, שבוצעו בכמה מקטעים חשובים ולקחו לנו לא מעט זמן", הוא מוסיף, "פעילות משמעותית אחת הייתה ליד קיבוץ משגב עם, שבקצה הצפוני ביותר של הרכס. הקיבוץ נמצא 200 מ' בלבד מגדר הגבול בין ישראל ולבנון, ולכן במהלך העבודה במקטעים כאלו ברור לנו עד כמה הפעילות שלנו חשובה. אנחנו ממש רואים בעיניים את התושבים עליהם אנחנו מגינים".

בשבוע שעבר סיים הגדוד את התע"ם בחטיבה 769, אך הגדודים שיגיעו אחריו ימשיכו את אותה פעילות פורצת דרך. 

כשאני שואלת את סא"ל גבאי על החשיבות של פעילויות כאלה באופן ספציפי, ותעסוקה מבצעית באזור הזה בכלל, התשובה מבחינתו פשוטה: "כל מה שאנחנו עושים הוא עבור תושבי הצפון. נכון, המציאות על גבול לבנון מורכבת - מי שלא חי או לא משרת שם לא יבין עד כמה. הקו הכחול הוא אכן גבולה הריבוני והבינלאומי של ישראל, אך צריך לעבור את הגדר על מנת להגיע אליו. חציית הגבול הופכת את הפעילות למורכבת יותר - הרי אין מכשול פיזי שיפריד בינינו לבין האויב". 

"בפעילות מובלעת פשוטה אתה יכול לראות מולך חייל לבנוני שמנסה להזיז את התלתלית שבדיוק הנחת, משמאלו חייל או"ם שמנסה לשמור על שקט, ומימינו פעיל חיזבאללה שמפריע לכוחות תוך כדי. אי אפשר להסביר עד כמה קשה להתנהל שם, ובעקבות כך - עד כמה חשוב למצות את כל היכולות שיש לנו למען התושבים".

ומעבר, כשמדברים על פעילות בגזרה הצפונית, חייבים להבין דבר אחד מרכזי - כל דבר שנעשה, טוב או רע, ישפיע על כל הגזרה ברמה האסטרטגית. 

"החיים פה נעים בין הקו הטקטי לקו האסטרטגי כי אנחנו יודעים שכל חיכוך עם חיזבאללה עלול להוביל להתלקחות מהירה של כל האזור",  מדגיש סא"ל גבאי, "אני רוצה להאמין שהפעולות היזומות שביצענו השפיעו גם על היחסים האסטרטגים שלנו עם האויב, והבהירו שאנחנו כאן בשביל להגן ולשמור על מדינת ישראל - וגם להגיב בעוצמה במידת הצורך".

ובמבט לעתיד הוא מסכם: "אני רואה את גבול הצפון הרבה יותר חכם, מבוצר וקטלני. אני רואה אותנו, הלוחמים הלוחמות, המפקדים והמפקדות, ממצים את כל היכולות שיש לצה"ל להגנה נכונה יותר. זה מתחיל ממספר הטנקים שנמצאים בכל אזור ומסתיים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים וחכמים, הפרוסים לאורך כל הגדר. אבל כמו שאמרתי לגדוד בשיחת סיכום התע"ם, תמיד נראה טנקים עומדים על הגבול - ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן".