כך פועלת הנוסחה המבצעית של גדס"ר 9

בין חורשות הטבע, ההרים והנחלים של לבנון, ובמרחק קילומטרים בודדים מיישובי הצפון, פועלים כוחות צה"ל בחודש האחרון באמצעות פשיטות ממוקדות נגד חיזבאללה. בחסות החשיכה הם נכנסים לכפרים, משתלטים על מבני טרור, מאתרים פירים, מחרימים אמל"ח - והרבה ממנו.

מרביתם, חזרו לאחר מספר ימים אינטנסיביים לשטח ישראל להתרעננות קצרה, בטרם היציאה למשימות הבאות, אך אחרים - שהו מעבר לקו האויב הצפוני לפרק זמן ארוך יותר.

"זה מייצר רצף של למידה, היכרות עמוקה יותר עם חיזבאללה ועם התוכניות שלו", כך מנסה סא"ל (במיל') ניר, מפקד גדס"ר 9 ('עודד'), לתמצת את הפעילות החשובה שביצעו ב-15 הימים האחרונים בלבנון. במהלכה, איתרו כמויות של אמל"ח שאפשר לשקול בטונות, וגילו מנהרה אסטרטגית של חיזבאללה, שכמו 'סיפרה' להם את שזמם ארגון הטרור. 

"התשתית הזו אותרה אחרי סריקות משמעותיות במרחב", מעיד רס"ן (במיל') גלעד, מ"פ בגדס"ר, "מצאנו עשרות כלי נשק, רימונים וחבלה, וקיטבגים מוכנים, כשבכל אחד מהם ארוזים דגלי הארגון. אותם דגלים ככל הנראה היו מיועדים לכיבוש עשרות יישובים ישראליים במרחב, וביניהם גם הבית שלי בקיבוץ להבות הבשן".

בשלב מסוים, ממשיך המ"פ, החלו אנשי הגדס"ר לזהות מרחבים שנערכו לפגוע בכוחות המתמרנים: "אי אפשר לנדב יותר מדי פרטים, אבל כשאתה מצליח להשתלט ולהשמיד מלכודת או מטען שתוכננו לקחת חיים של חיילי צה"ל - זו תחושת סיפוק". 

למרות המשמעות האדירה, פרק הזמן הממושך מביא איתו גם אתגרים. "הקושי העיקרי הוא הניתוק", משתף סא"ל (במיל') ניר, "לא לדעת מה קורה בבית, להיכנס למעין מציאות אחרת שרק היחידה מתקיימת בה. בייחוד אצל אנשי מילואים, יש מין מתח שכזה בין העמידה במשימות שלנו כלוחמים לבין הרצון להחזיק ולתמוך במשפחה. גם מעבר לגבול זה מורגש וממלא את המחשבות שלנו כל הזמן".

"התנאים בלבנון מורכבים מאוד", אומר המג"ד, "זה מאתגר אותי כמפקד, ודורש ממני לוודא שהאנשים שלי נשארים הכי חדים, דרוכים וממוקדים".

עד לפני שנה, הוא עוד התגורר בהולנד עם משפחתו במסגרת רילוקיישן מהעבודה, אך כבר בערב 7 באוקטובר הוקפץ יחד עם החטיבה לצפון כקצין האג"ם שלה. במהלך קצת פחות מ-300 ימי מילואים, הוא הספיק להתחיל ולסיים קורס מפקדי גדודים, ולהוביל את הגדס"ר בקרב ההגנה שניהלו בגזרת הר דב. 

"לא כולם מבינים תמיד את המשמעות של המושג 'קרב הגנה'", הוא מדגיש, "זה אומר לעמוד על המשמר 7/24, ולדעת שאין מצב שתופסים אותך לא מוכן. לשהות במארבים במשך שעות, בקור ובחום, בין שיחים וקוצים, ולהיערך במקביל לתרחישי התקפה".

לדבריו, רבים ממתארי הלחימה אליהם נערכו, אכן הכינו אותם בצורה טובה לשטח, אך המציאות מביאה איתה כמובן גם הפתעות: "מה שמאפיין את הגדס"ר יותר מהכול זו הגמישות שלו והיכולת להתאים את עצמו למשימה. התרגלנו לשטח מהר מאוד, זה מה שנערכנו אליו מהיום הראשון שלנו בשירות הסדיר בגולני".

"יותר מהכול", חורץ סא"ל (במיל') ניר, "מה שהחזיק אותנו בפנים היו הקשרים הבין-אישיים והמוטיבציה הגבוהה. במהלך הפעילות שלנו בדרום לבנון, קיבלנו הוכחה אחר הוכחה לנחיצות של הפעילות הקרקעית. כשמצאנו תותח ללא רתע חבוי מתחת למטע זיתים, וידענו שלא הייתה לכוחותינו דרך לתקוף אותו מהאוויר - הבנו שאין תחליף לעשייה של החטיבה".