איך מוציאים לפועל 70 מבצעים מתחת לאף של חיזבאללה?

עשרות מבצעים חוצי גבול יצאו מבור פיקוד הצפון תוך פחות משנה, מדצמבר 2023 ועד תחילת הפעילות הקרקעית הממוקדת. לפעמים, כמה מהם בלילה אחד. לאורך תקופה הם נשמרו בסוד ומתחת לרדאר, בעודם מנטרלים ופוגעים עוד ועוד ביכולות חיזבאללה. הנה הצצה אל מאחורי המסך שהורם

10.04.25
אביגיל רחל לוי, מערכת את"צ

ב-1 בדצמבר 2023, כחודשיים לפרוץ המלחמה, התכנס צוות קטן וחשאי בחדר סגור, עמוק במסדרונות בור פיקוד הצפון. על אחד הקירות שממול, פרוסה מפה רחבה של המרחב הצפוני ועליה כ-40 נקודות שנבחרו בקפידה. כולן, במרחק קילומטרים בודדים מגבול ישראל - אל תוך לבנון.

בחוץ כבר ירד החושך ורק אורות הפלורסנט המשיכו לרצד על הפנים הרציניות של יושבי החדר. בעוד ימים ספורים, הם יוציאו לפועל את המבצע הראשון מבין עשרות בצידו השני של הגבול. מטרתו - לאסוף מידע על התשתיות התת-קרקעיות של חיזבאללה ולמנוע את התחזקות ארגון הטרור בגזרה.

"זו אחריות כבדה", מבהיר אל"ם י', מפקד מכלול מבצעים מיוחדים בפצ"ן, "מדובר במשהו בסדר גודל אחר. הכניסה הראשונה היא הכי מאתגרת, על אף שהיא לא משיגה את המטרה לבדה. 70 מבצעים לעומת זאת, זה סיפור אחר. צריך לקחת נשימה עמוקה - ולצלול למים".

המבצעים הראשונים - ולמידת האויב


האיתור נבחר, נ"צ חשוד ממערב לאחד הקיבוצים בגליל - והכוח יצא לדרך. צוות מיומן של לוחמי מילואים חצה ללבנון, לראשונה מזה שנים ארוכות: "התקדמנו תחילה לאט ובחשאיות, לא ידענו מה יהיה שם, אולי נתקל באויב, או שבכלל נחשפנו ואורבים לנו מאחור".

הקפיצה למים הוכיחה את עצמה - הצוות איתר מחסן אמל"ח משמעותי ועמדת תצפית עם גישה למצלמות שמכוונות אל שטח המדינה. "זה נתן לנו עוד דחיפה קדימה", הוא מעיד, "מצאנו קצה חוט, וידענו שעכשיו מוכרחים להמשיך ולפרום את 'סוודר הטרור'". 

בחודש הראשון הושלמו כ-10 מבצעים - כל אחד מהם הניב תוצאות: גילוי מחסני נשק, תת"ק ואמצעים טכנולוגיים. "כל פעם שהכוחות חזרו", נזכר מפקד המכלול, "המציאות התבהרה עוד ועוד. באחד בינואר התכנסנו שוב, וחידדנו את המטרה - לנקות את קו יישובי הצפון מתשתיות הטרור של חיזבאללה".

כל האיתורים שנמצאו מולכדו והושמדו, או סומנו בחשאיות, אבל לא לפני שנאסף מהן מודיעין חיוני. "אני כמובן לא יכול להרחיב", מדגיש אל"ם י', "אבל בואי נגיד שמצאנו דברים - שחיפשנו במשך שנים".

ואז, יעד אחר יעד, הפעילות התרחבה קילומטרים אל תוך לבנון. בין שטחים סבוכים וגבעות אותרו אזורי היערכות של האויב. עד אפריל כבר יצאו לפועל עשרות פעולות מהותיות, המורכבות שבהן ארכו יממות.

ועם כל אחת כזאת, כוחותינו למדו יותר על דרכי הפעולה של האויב: "גילינו שתשתיות רבות מוסתרות היטב. המחבלים יוצרים 'מרעולים' - מסדרונות צפופים בצמחייה. ברגע שמוצאים אחד כזה הוא מוביל לרשת שלמה וכשהולכים בעקבות הפתחים, חייבים להיות מוכנים לכל מה שנמצא שם מעבר".

הבאת כלל הממצאים לארץ הייתה מלאכה לא פשוטה. כוח קטן וממוקד אומנם מסוגל לחמוק מתחת לרדאר ולהסתוות היטב, אך ביכולתו לסחוב משקל מוגבל. "הבאנו דגימות מכל מקום וכל סוג אמל"ח. את הממצאים חקרנו לעומק, וכך הצלחנו להעמיק את ההבנה שלנו על ארגון הטרור - באיזה כלי נשק הוא משתמש ומתי". האמצעים שלא הושמדו או הגיעו לשטח הארץ - נוקו בשיטתיות כשהתרחבה הפעילות הקרקעית. 

מהמפה, לתוכנית פעולה ועד למבצע


כאמור, אי אפשר בכלל לצאת לדרך ללא תכנון מקדים, שמסתכל על התמונה הגדולה, וצולל במקביל לפרטים הקטנים. אבל בתוך מפה עמוסה קווי גובה, כיפות הרים, ושטחים עמוסים - איך דוקרים את הנקודה המדויקת שתתאים? "לעיתים זו מרגישה החלטה כמעט בלתי אפשרית, אך כשמפרקים את התמונה לגורמים, זה מתחיל להתבהר בהדרגה". 

בדרך לבחירה יש המון 'דילמות'. כל אחת מהן תשפיע על ההחלטה. הירח מלא הלילה? האם אויב נצפה בקרבת הנקודה לאחרונה? מה מצב הקרקע? כמה עצים יש במרחב? 

ובסוף, כשמסתכלים על כל המשתנים יחד, הם מתכנסים לשאלה אחת: האם אפשר להרכיב מזה מבצע? אם התשובה חיובית, השלב הבא, הוא לוודא שהמציאות מתאימה לתוכנית שנרקמה מבעוד מועד. "אנחנו בודקים אם אפשרי לחצות את הגדר בנקודה שתוכננה. אם נגיע לשם ופתאום יש שכבות של תיל או שדה מוקשים למשל - צריך להיערך לזה מראש".

ואז, מתחילים להתאמן. "עבדנו בזריזות. שבוע מרגע שהיעד נבחר, הכוח כבר החל בתנועה. לקראת כל פעם נבנו מודלים ייעודיים, הצוותים יצאו לתרגולים, נוהל קרב אחרון - ויוצאים לדרך", אל"ם י' מדגים שלב אחר שלב, "ככל שיצאנו למשימות ומיפינו את השטח לפרטי פרטים, יכולנו להצביע על עוד יותר יעדים אסטרטגיים. לא רק הכוחות בקצה הפכו מיומנים ממבצע אחד למשנהו, גם אנחנו בפיקוד קיבלו אישור לתוקף ההחלטות שלנו".

מטקטיקה - לאסטרטגיה 


"באפריל הפעילות שלנו הפכה אסטרטגית", קובע אל"ם י', וממהר להסביר כשהוא מבחין במבט המבולבל על פניי, "למבצע אחד אין השפעה רוחבית ממשית. לארבעה מבצעים שנערכו באזור של אותו היישוב, לדוגמה, יש השפעה טקטית על המרחב, במקרה הזה - היישוב".

"לאחר עשרות מבצעים הידע מתגבש לתפיסה כללית על המערכה", הוא ממשיך, "לכן, הרחבנו את את הפעילות עד לרכס רמים - אזור בנוי ללא סבך, ולכוחות הצטרפו גם אגוז וסיירות נוספות".

כשמדובר בסדרת מבצעים מורכבים, חשאיים וממוקדים כמו אלה, העברת ידע בין הכוחות היא קריטית: "בסוף כל פעילות קיימנו תחקיר, שעבר בהמשך ליתר היחידות. כל מידע טקטי, גם כזה שנראה מינורי, עוזר ללוחמים שבקצה להיות מדויקים, חדים ויעילים".

הרמת מסך וכניסה קרקעית


איתור אחר איתור, נקודה אחר נקודה, לאורך חודשים, חצו הלוחמים את הגבול ללבנון - בלי שאף אחד ידע. "בשיא שלנו הוצאנו ארבע פעילויות באותו לילה. אין אח ורע לסדר הגודל הזה".

בבוקר 1 באוקטובר יצא צה"ל באופן גלוי לפעולה קרקעית ממוקדת ומתוחמת נגד יעדי טרור של חיזבאללה במרחב הסמוך לגבול. באותה נקודת זמן, בוצעו כבר יותר מ-70 מבצעים בכל הגזרה. בהם, הושמדו עשרות מחסני אמל"ח והוחרמו כמעט 20 טון של כלי נשק וחומרי נפץ. ההיכרות המעמיקה עם הקו אפשרה לפיקוד לעדכן את תפיסות ההגנה ולהגיע מיומנים לרגע הזה.

סדרי הגודל השתנו, ואת הצוותים המצומצמים החליפו חטיבות מעובות, שלמדו את מה שממתין בצד השני. "סימנו מראש תשתיות שידענו שצריך כמות מסיבית של כלים כדי לסכל אותן. שם יש מנהרה של 20 מטר, כאן של מאה ומדרום שני פתחי פירים - הם ידעו למה להתכונן".

"אני תושב הצפון בעצמי", משתף אל"ם י' וטון הדיבור שלו לפתע משתנה, "חשוב לי גם באופן אישי שהגבול יהיה נקי מאיומים ככל הניתן. זו זכות לדעת שכמעט מול כל יישוב בקו המגע פעלנו". 

מי יודע אילו סודות נוספים טומן בחובו הבור של פיקוד הצפון. ועל אילו מבצעים נועזים נשמע רק בעוד שנים ארוכות, כשמעטה החשאיות יוסר.