הרחפניסטים של פצ"ן עשו לנו (ולמאות לוחמים) בית ספר

כשדלת הרכב נפתחת אני שומעת אותו לראשונה. זמזום בלתי פוסק, שמתרחק ומתקרב. תוך דקות ספורות של בלבול, אני מבינה - מדובר במעופף הקטלני ביותר שראיתי, מחפש טרף. ברגע הזה מסתובב אליי מפעיל ה'עטלף', אוחז בשלט הרחב של הרחפן, עוטה משקפי מציאות מדומה, ומחייך: "מחבל ששומע את הסאונד הזה בשדה הקרב, מבין שלא נשאר לו הרבה זמן".

סככות ההפעלה בהן יושבים החניכים מזכירות שער כדורגל הפוך. הרשתות שעוטפות אותן, נועדו אומנם לשמור על כל מפעיל, מנוסה ככל שיהיה, מרחפן טועה - אך יש בהן גם משהו סימבולי. מעין סימן למגרש המשחקים העצום שנבנה כאן בעשרת החודשים האחרונים, מאז פתיחתו הרשמית של 'בית הספר להטסת רחפנים' - הבל"ר.

"בשבועות הראשונים למלחמה, הסתובבתי מוטרד בתפקיד שלי באגף המבצעים של פיקוד הצפון", פותח מפקד הבל"ר, רס"ן (במיל') ר', "ראיתי את האיום שמכינים האויבים, ואת הרחפנים שנכנסו לכאן בבוקר ה-7.10, וזיהיתי פער בתחום מהצד שלנו".

הרחפנים אומנם הצטרפו לסל הכלים של צה"ל עוד לפני המלחמה הנוכחית, אך הופעלו בעיקר על ידי היחידות המיוחדות. מה שהוביל לוחמים אחרים ללמוד את הכלי. "חקרתי את הנושא במשך מספר שבועות, בדקתי מה עושות מדינות אחרות בעולם שמשתמשות בכלים האלו כאמצעי לחימה, וחזרתי אל קצין האג"ם של פיקוד הצפון, ומאוחר יותר למפקד זרוע היבשה, עם רעיון", הוא מתאר את השתלשלות האירועים.

"חלמתי על מרכז אחד", ממשיך רס"ן (במיל') ר' בנשימה אחת, "כזה שיעשה סדר בתחום הפרוץ ובהכשרות העצמאיות שקמו, ויופקד על פיתוח תורת הלחימה והכשרת מקצועות הרחפנות".

במשך חודשיים הוא שקד על השגת כלל האישורים הנדרשים, ואז החל לדלות מומחים מיחידות שונות ולהרכיב את מה שיהפוך בסופו של דבר לסגל בית הספר, שמונה היום כ-50 מדריכים: "כולנו משרתי מילואים, אנשים שצברו ניסיון מבצעי בתפקידי לוחמה ויודעים לדבר בשפה של השטח. הזיקה של כל אחד מאיתנו לעולם הרחפנות מגיעה ממקום אחר: חלק עסקו בתחום באזרחות, וחלק רכשו את היכולות הטכנולוגיות הנדרשות במעלה הדרך".

במרץ האחרון השלימו את כתיבת התכנים והתמקמו בבא"פ אליקים, ומשם דברים החלו להתגלגל במהרה. "על הנייר, בית הספר פועל תחת פיקוד הצפון ועבורו, אך גם לנו וגם למפקדים הבכירים היה ברור מהרגע הראשון שהדלת שלנו פתוחה, ומאפשרת לכל לוחם הזדמנות לעבור את ההכשרה", מדגיש רס"ן (במיל') ר'.

הקורס הראשון שנפתח הוא הכשרת 'הטסה מבצעית': "מדובר בחמישה ימים הכוללים לימודי מטאורולוגיה ותכנים עיוניים אחרים, התנסות בניווט ובהטסה לזמן ארוך ולמרחקים גדולים, במתאר מבצעי וללא GPS. בנוסף, החניכים עוסקים בתכנון משימה, זיהוי והפללה, וכמובן במקרים שונים שעשויים להפתיע אותם בשדה הקרב".

לפני שהספיקו למצמץ, קיבלו בבית הספר מאות פניות. "השמועה התפשטה כמו אש בשדה קוצים", מספר המפקד, "מרבית הלוחמים הגיעו חסרי כל ניסיון בהפעלת רחפן, וגם מי שכן התנסו בתחום ידעו בעיקר איך להרים אותו לאוויר. תוך ימים ספורים ראינו איך אנחנו מצליחים להקנות להם את כל הכלים ולהחזיר אותם ליחידה עם אמצעי שלא היה להם בעבר".

היום, בית הספר מציע תשעה קורסים נוספים, המועברים בו מדי שבוע, לעשרות חיילים במקביל. ביניהם: קורס להפעלת רחפנים מטילים, קורס הטסת לילה, קורס איסוף מודיעין, קורס מפקדים לצוערי קק"ץ גפן, קורס מערכות אנליטיות, שלושה קורסים עוקבים להכשרה על רחפנים מתאבדים, הכוללים סימולציות ממוחשבות, התמקצעות בהטסתם ולמידת תורת הלחימה, ואחד אחרון שנפתח בימים אלה, עליו כדאי שאמעיט במילים.

הבל"ר קולט, כאמור, לוחמים מכל היחידות, הגדודים והזרועות השונים בצה"ל, אך לא כל אחד יכול להתקבל אליו: "הקורסים פה הם ממיינים. כדי להתחיל את ההכשרה, החניכים נדרשים לעבור בוחן קצר שבודק את היכולות שלהם ואת התאמתם לכאן".

"בנוסף, בסוף יש מבחן סיכום מאוד קשוח", מבהיר המפקד, "זאת כי אנחנו מבינים שלוחם שמסיים את ההכשרה הוא אדם שאנחנו חותמים עליו ועל המוכנות שלו. בין אם זה לשמור על הכוח שהוא אמור לאבטח, לדעת להכווין את האש על האויב וכן הלאה. רחפניסט טוב מסוגל להציל חיים של עשרות חיילים ולחסל עשרות מחבלים, אבל רחפניסט רע, או אפילו בינוני, עלול לגרום נזק ממשי".

עד כה, יכולות הניבוי של הסגל המקצועי מוכיחות את עצמן עם יותר מ-90% הצלחה של מאות הניגשים למבחני הסיכום. "יש לנו עשרות בוגרים שהתחילו את הקורסים הראשוניים ללא ידע כלל, והיום ממשיכים להגיע ולהתמקצע בתחום", מבהיר רס"ן (במיל') ר'.

הצלחתי לתפוס את אחד מאותם בוגרים בשטח האימונים, המשתתף בקורס המשך מתקדם. "אני זוכר שהיינו עם הצק"ח בחאן יונס לפני מספר חודשים וקיבלנו משימה לאבטח פיר מסוים", משחזר סמל ג', לוחם בצוות רחפנים בגדוד 101 של הצנחנים.

"לא היינו בטוחים אם יש שם מחבלים או לא, אז העלנו רחפן ואחזנו את הפיר", הוא נזכר, "באותו זמן הגיע D9 למקום סמוך כדי ליצור מגנן, ופתאום צץ מהפיר מחבל עם משגר RPG. קלטנו אותו עולה במדרגות ומכוון על הכלי ההנדסי, אז העלנו במהירות רחפן מטיל, מיקמנו אותו ישירות מעל הפיר ושיגרנו. הצלחנו לחסל שם שלושה מחבלים, והכי חשוב - להציל חיים".

את חשיבות המקצוע מתאר מפקד בית הספר כך: "משחר ההיסטוריה האבולוציה של הנשק התבססה על הטווח אליו הוא מסוגל להגיע. בהתחלה בני האדם נלחמו בחרבות, לאחר מכן בחץ וקשת, מקלעים מסוגים שונים ולבסוף בנשק הקל שנמצא איתנו גם היום. הרחפנים הם הצעד הבא בעולם הזה, הם מאפשרים ללוחם לתקוף גם במרחק קילומטרים מהמקום בו הוא נמצא. מעבר לאינספור חיילים שהכלי הזה יכול להציל, הוא גם משמש כמכפיל כוח אמיתי".

בדרך חזרה לבסיס, אני מבחינה בסמל שאימצה לעצמה היחידה החדשה, הכלאה בין רחפן, דבורה והסניץ' המוזהב של הוגוורטס. הזמזום השקט חוזר וממלא לי את האוזניים, ובראש מתנוססת תמונה של נחיל רחפנים אדיר, שעולה לאיטו השמיימה. אני אולי לא רואה אותו, אבל הוא שם. צופה, עומד על המשמר, וממתין לפקודה הבאה.