מה קורה כש-2 אוגדות משלבות כוחות ל-48 שעות?
מעבר משגרה לחירום, תרגול פשיטה בשטח לבנון ותפעול אר"ן - את כל אלו דימו כוחות פצ"ן בתרגיל דו-אוגדתי במשך 48 שעות. שמענו מאחד המפקדים על האתגרים, השת"פ הקריטי עם יישובי הגזרה והמנוע להמשיך - גם בסבב החמישי של המילואים
בשבוע האחרון הפך הצפון לזירת אימונים אינטנסיבית, כשעוצבות 'הגליל' (91) ו'המפץ' (146) יצאו יחדיו לשטח, בליווי כוחות מחיל האוויר וחיל הים, ותחת ניצוחו של המרכז הלאומי לאימוני יבשה (מל"י). המטרה? לשפר מוכנות, לחדד יכולות ולוודא שכולם בכוננות שיא גם לתרחישים מורכבים ביותר.
התרגיל אומנם תוכנן מראש כחלק מגרף האימונים השנתי, אבל בשטח, כל אירוע הרגיש אמיתי. האימון דימה תרחיש מלחמתי רחב היקף, בדומה לאירועי 7 באוקטובר, וכלל לחימה במספר מוקדים וגזרות.
"דימינו כאן, לעיתים אפילו במקביל, ירי תלול מסלול (תמ"ס), טילי נ"ט וחדירה משמעותית של מחבלים", פותח סרן (במיל') י', סמ"פ בחטיבת כרמלי הפועלת תחת חטמ"ר 300, עוצבת 'הגליל', "נערכנו ללחימה מול סדרי כוחות אויב גדולים. זאת כחלק משינוי תפיסתי משמעותי מאז תחילת המלחמה".
האירוע יצא לדרך בגזרת הצפון, עם פקודת הגנה שהתמקדה בחסימת נתיבי חדירה אפשריים: "התמקמנו בעמדות באופן משמעותי, תוך הצמדת מקלות לקרקע לסימון קווים. בשלב מסוים, האירוע התפתח והוביל להקפצת כוחות המילואים מהבית. בתחילה, התכוננו לקראת הגעת האויב עם הפעלת אש ארטילרית ואמצעי לחימה נוספים".
לאחר מכן, התנהל חצי יום של לחימה במרחב של חטמ"ר 300, שבסופו עברו לשלב הבא של התרגיל - 'כניסה' מדומה לשטח לבנון וכיבוש מספר נקודות יעד של האויב: "במהלך התרגיל, כוח מסוים מהסד"כ 'נפגע' ונאלץ לצאת מהשלב השני של הלחימה. לכן, גם כחלק מהיערכות למצבי חירום, ביצעו תרגול של פינוי וטיפול בנפגעים מדומים".
"בנוסף", מסביר המפקד בכרמלי, "התמודדנו עם תרחיש שכלל אירוע בני ערובה, שריפות מבנים ותיאום עם כוחות כיבוי אש, חדירה של כוחות מיוחדים ושיתוף פעולה עם האמרים ששימשו לדימוי טנקים".
ומי השתתף בתרגיל? או יותר נכון מי לא? כי זה מתחיל בלוחמי אוגדה 146 ו-91, ממשיך ביחידות מיוחדות שהוקפצו לאירוע, ספינות חיל הים, כוחות ומטוסי חיל האוויר, שריון, מחוזות חוף וגליל במשטרת ישראל, כיבוי אש, מד"א , מחלקות הגנת היישוב וגם גורמי ביטחון נוספים.
"ה'מתרחשות' היו חיילות מהפלגות האדומות, או בשמן השני 'מדמות אויב'", מציין סרן (במיל') י', "אלו חיילות שלמדו את תורת הלחימה ודרכי הפעולה של חיזבאללה לפרטי פרטים, ועוסקות בדימוי כוחות עוינים במשך כל ההכשרה והשירות שלהן".
חוליה חשובה בתראו"ג ובפעילות צה"ל בצפון בשנה וחצי האחרונות, היא הקשר הרציף עם היישובים. "כיתת הכוננות השתתפה בתרגיל, כאשר מחלקת הגנת היישוב ניהלה את האחריות על השטח", מסביר הסמ"פ, "והתמקדה במעקב אחרי מידע שמתקבל מהתושבים על תרחישים בשטח, תוך וידוא מתמשך אם ישנם אנשים בבתים או לא. היא גם מקבלת עדכונים בזמן אמת על אירועים שונים, ומבצעת חלוקה מסודרת של היישוב, כך שכל כוח פועל לפי גבולות ברורים".
כפי שסרן י' חוזר ואומר לאורך השיחה איתו, תרגולים משותפים כמו אלה חשובים יותר ממה שנראה אולי על פני השטח: "זאת הזדמנות לחשוב באמת איך אנחנו מתמודדים עם מצבים קיצוניים. כשיש דימוי של אויב חזק, כמו עם "הפלגה האדומה", אנחנו מבינים את עומק האתגרים ומתרגלים איך להיערך אליהם בצורה הכי אפקטיבית. זה לא משחק, זו הכנה אמיתית גם למקרים קשים שעלולים לקרות, ואנחנו כאן כדי לתת מענה וביטחון".
הכוחות פרוסים כעת לאורך גבול לבנון ובחמש נקודות בדרום לבנון, במטרה להגן על יישובי ותושבי הגליל, וממשיכים להיערך למגוון תרחישים: "לוחמי חטיבת המילואים כרמלי נמצאים בסבב חמישי. זה לא פשוט, יש לא מעט ויתורים וקשיים, אבל מה שמחזיק אותנו באמת, זה התושבים וחזרתם הביתה. זה מחבר אותנו למאבק הזה ומזכיר לנו למה אנחנו כאן – כי הכוח לא מגיע רק מהלוחמים בשדה הקרב, אלא גם מהקהילה שמחזיקה אותנו".