'כרמלי' הקימו לראשונה בי"ח שדה 'נייד'. הצצה ראשונה מבפנים

דמיינו את התרחיש הבא: אמצע הלילה, צוות לוחמים נכנס לפעולה עשרות קילומטרים בעומק שטח האויב, בעקבות אינדיקציה מודיעינית. תוך דקות, מה שהחל כמשימה מבצעית מתוכננת לעילא, מסתבך: הכוח נקלע למארב, אש נפתחת לכיוונו, ואחד החיילים נפצע קשה. החובש מעניק טיפול ראשוני בשטח, אבל מהר מאוד מתברר שזה לא מספיק - הוא זקוק לניתוח דחוף, ועכשיו.

מכאן נפתח פרק זמן משתנה, לא קבוע או ידוע, אבל קצר, שחייב לפעול בו. בית החולים הקרוב - רחוק, לפעמים מדי. הצירים מורכבים, ובתנאי מזג אוויר מסוימים, פינוי מוסק לא בהכרח אפשרי או יעיל. גם אם יצליחו לבצע חילוץ מהיר, הדרך לחדר הניתוח עלולה לגזול זמן יקר, שפשוט לא עומד לרשותם.

לא מעט כוחות פגשו בסיטואציה דומה בשלוש השנים האחרונות, בין אם ברצועה, בלבנון, באיו"ש או בגזרת סוריה - בה פועלים לוחמי 'כרמלי' לראשונה מספטמבר האחרון. בדיוק מאותה הסיבה, ביום שני יצאה חטיבת המילואים לאירוע שנמשך יותר מ-24 שעות ללא הפסקה, וכמוהו עוד לא חוו: אימון הקמה לבית חולים שדה 'נייד', המאפשר לבצע ניתוחים כירורגיים מצילי חיים, גם מבלי להגיע לשטח הארץ.

"יש אזורי פעילות בעומק השטח שאם נפנה מהם פצוע, ייקח לנו לפחות שעה, ולפעמים גם שעה וחצי לבית החולים הקרוב", פותחת רס"ל (במיל') ז', חובשת קרבית בחטיבה, שהשתתפה באימון ותיקח חלק בתפעול בית החולים החדש, "במצב כזה, חלילה, המטופל עלול למות עד אז. זו הסיבה שנרצה קודם להכניס אותו לניתוח מהיר, ורק אחר כך להעביר אותו כשהוא במצב יותר יציב".

וזו, למעשה, כל התורה מאחורי המתחם החדש. עד כה, כפי שהיא מעידה, פעלה בחטיבה פלוגת החייאה קדמית (פלה"ק), והיא אמונה על קבלת פצועים, מתן טיפול ראשוני ומתקדם וייצוב מצבם לקראת הפינוי. עכשיו, כחלק מההתאמות לאופי הלחימה בגזרה, החלו אנשי הרפואה בתהליך הסבה לפלוגה כירורגית - פלכ"ר, שתוכל להעניק מענה גם למי שזקוק להתערבות ניתוחית דחופה.

בשונה מבית חולים רגיל, למתחם אין בהכרח כתובת קבועה. הוא נבנה כך שניתן יהיה לפרק אותו, להעבירו ולהקימו מחדש בהתאם לצורך המבצעי. בשלב הראשון הכוונה שיפעל סמוך ככל האפשר לגבול, ובמידת הצורך, בהמשך - גם מצידו השני: "כשנצטרך לפתוח ולתפעל אותו בזמן אמת, נוכל להגיע לכל מקום, ללא מגבלה".

כשהגענו למתחם - אוהל גדול ומקורה, הוא כבר עמד על תילו. החללים חולקו לאזורים, הציוד הרפואי הוצב במקומו ואנשי הצוות נערכו לקליטת הפצועים הראשונים. המטרה לא הייתה רק לבחון את עצם ההקמה, אלא בעיקר את מה שקורה מהרגע שהוא מתחיל לפעול ועד שהפצוע מסיים לקבל את הטיפול, מורכב ככל שיהיה.

כבר בכניסה אפשר להבחין בעמדת מיון, בה במידת הצורך, יקבלו את הפצוע, ינסו להבין במהירות המירבית מה מצבו, ויחליטו על סוג הטיפול ומידת הדחיפות. משם, המסלול מתפצל לכמה אזורים. "יש את אזור הביניים, שמיועד לטיפול והשגחה על הפצועים הקלים", מפרטת החובשת, "אחר כך יש את הטיפול הנמרץ, בו מטפלים בפצועים הקשים בצורה יותר אינטנסיבית. ואם צריך ניתוח אז יש חדר לזה, ומנתח ייעודי. לצד אלה הוקצה גם אזור לטיפול בנפגעי דחק (חרדה)".

על הנייר, החלוקה הזו נשמעת פשוטה למדי. אלא שבשעת אמת, ובטח כשמדובר באר"ן, הצוות הרפואי לא יכול להרשות לעצמו לטפל בפצוע בנפרד ורק אז להתפנות לבא אחריו. הם צריכים להבין תוך זמן קצר מי בסכנת חיים מיידית, מי יכול להמתין, איזה צוות יטפל בכל אחד, ומה עושים כשכמה מקרים דחופים מגיעים כמעט באותו הרגע. 

כך, בשעות הערב של יום שני, החלו לזרום למתחם הפצועים המדומים. כ-15 חיילים שגויסו לצורך התרגיל דימו פגיעות בדרגות חומרה משתנות, חלקן מורכבות יותר, אחרות פחות. הם הוכנסו בזה אחר זה, לעיתים בהפרש קצר מאוד, והצוותים נדרשו לקלוט, למיין ולהעניק טיפול במקביל.

"אנחנו לא יודעים מראש מה התרחישים שיקרו", מתארת רס"ל (במיל') ז', רגע לפני תחילת התרגול, "אמרו לנו שיהיו לא מעט פצועים, אבל מכאן - זה המבחן שלנו. הם אמורים להפתיע אותנו, שלא נהיה מוכנים מראש".

גם מצבו של כל פצוע, היא מבהירה, לא היה ידוע לצוותים עד שהגיע אליהם. "הוא יכול להיות בהכרה אבל בפועל תתגלה פציעה מאוד קשה, ומנגד יכול להיות גם לא בתפקוד בכלל", היא מדגימה, "וכשהוא מגיע אליי, לטיפול נמרץ, אני מצפה שכבר נדע מה קרה, ומשם אנחנו צריכים מיד לטפל בו".

במהלך האימון נבחנו גם המעברים של המידע הרפואי בין הצוותים. את הקמת המתחם והפעלתו, ליוו גורמים נוספים בחטיבה, כחלק מהצורך לתרגל את המעטפת שנדרשת כדי שבית חולים כזה יוכל לפעול בשטח.

לצד כל אלה, החידוש המשמעותי ביותר חיכה לשלב השיא של האימון - חדר הניתוח, אליו לא נכנסו עד היום במסגרת יכולות הפלה"ק החטיבתי. "מדובר בחלל שהותאם במיוחד לביצוע פעולות כירורגיות, עם ציוד, מכשור וצוות רפואי ייעודיים", היא מספרת, "כאן, יוכלו לבצע גם התערבויות ניתוחיות דחופות, בעיקר במקרים של פגיעות בטן, שבהם ההמתנה לפינוי עלולה לסכן חיים".

גם הרכב הצוות של בית החולים, נבנה בהתאמה לפי צרכי המשימה החדשה: "לצד המנתח, הצטרפו לאימון אנשי רפואה בעלי התמחויות שונות. וביניהם אח חדר ניתוח מנוסה שסופח במיוחד או רופא מומחה בנפרולוגיה המיועד להשתלב בטיפול הנמרץ".

בכך, למעשה, נבחנה לראשונה בחטיבה שרשרת הטיפול המלאה. ועד כמה שהיכולת הזו משמעותית, הם מדגישים שבית החולים לא נועד להחליף את הטיפול לטווח הארוך, אלא לצמצם את פרק הזמן הקריטי שבין הפציעה לקבלת הטיפול המתאים, ולאפשר לפצועים להגיע להמשך טיפול כשהם יציבים יותר.

אחרי יותר מיממה של תרגול, הסתיים רצף התרחישים וחדר הניתוח החדש חתם את אימונו הראשון. אבל עבור הצוות הרפואי של 'כרמלי', זו רק ההתחלה. "היכולת שנבחנה השבוע סמוך לגבול", מסכמת החובשת, "נועדה לאפשר בעתיד הקמה והפעלה של אותו בית חולים גם במקומות אחרים, בהתאם לצורך המבצעי ולמה שהכוחות צריכים, וזה המון. זה משנה מציאות".