הכירו את התאג"ד הצה"לי שמטפל באזרחים

ברגע שמגיעה קריאה מאחד היישובים השוכנים בחטמ"ר 300 של פיקוד הצפון, זה יכול להיות כל דבר. החל מאירועים צבאיים, דרך תאונת דרכים אזרחית ועד לאישה הכורעת ללדת. "הייתי בחתונה", נזכרת סרן שלי סילוק, קצינת הרפואה החטיבתית של חטמ"ר 300, "ואזרח התקשר לנייד שלי במקום למד"א כדי לקבל טיפול רפואי. זה מראה על הקרבה שלנו לאזרחים השוכנים באזור". 

התאג"ד, שידוע גם כצוות טנ"צ (טיפול נמרץ צבאי - א.ר), אחראי על הטיפול הרפואי בחטיבה המרחבית 300, החולשת על הגזרה המערבית של הגבול בין ישראל ללבנון, אמון לא רק על טיפול בחיילים בגזרה, אלא גם באזרחים בעשרות היישובים באזור - המרוחקים מבתי חולים. 

"מאזור יערה ועד אביבים אין אמבולנסים, ולכן אנחנו מסייעים לפי הצורך", אומרת סרן סילוק. "עם זאת יש לנו שיתוף פעולה מלא עם מד"א. כשאנחנו נוסעים לבית של אזרח, הם לרוב באים וממשיכים את האירוע כדי שאנחנו נוכל להישאר כאן בסביבה והם יוכלו לפנות את החולה או את הפצוע לבית החולים".

יש מספר דרכים בהן מוקפצים החיילים לזירת האירוע - הדרך השכיחה ביותר היא קריאה ממוקדנית של מד"א, אך גם רכז הביטחון השוטף של היישוב ואזרחים פרטיים מתקשרים אליהם לקבלת סיוע.

"לפעמים, כשיש הקפצה בלילה ואני לא כונן, אני מרגיש תחושת פספוס ואני רוצה להצטרף", משתף סמ"ר טאפש, מנהל אירוע וחובש בתאג"ד. "יש המון אדרנלין בגוף ברגע שקוראים לנו בשעות כאלה, אנחנו מבינים שיש אירוע רציני. האירועים האלה מכניסים אותך לפרופורציות בחיים, אני מרגיש שאני עושה שירות משמעותי ושלסופי השבוע והלילות בהם אנחנו בבסיס יש סיבה".

גם בגזרת יהודה ושומרון מטפלים התאג"דים השונים באזרחים, אך עדיין קיים הבדל ברור - במקרה של אירועים באזור איו"ש, כמו תאונות דרכים למשל, התאג"ד יטפל גם באזרחים, אבל החיילים באזורים אלו לא יגיעו לבתי המשפחות ביישובים לאירועים שאינם ביטחוניים.

"לפני כמה חודשים הגענו לבית באחד היישובים ונאלצנו להתחיל בהחייאה על מטופל, אבל הקושי הגדול באירוע היה דווקא להרגיע את משפחתו", נזכר סמ"ר טאפש. "זה היה אחד הרגעים הקשים בשירות שלי, הבן של המטופל היה בפאניקה והייתי צריך לצאת איתו החוצה ולהרגיע אותו. אם לא הייתי עושה זאת, היה לשאר הצוות קשה מאוד לטפל באירוע בצורה הטובה ביותר. חלק חשוב כשנכנסים לבית של מטופל הוא להתייחס גם למצב של בני המשפחה".

לתאג"ד של שומרה יש יתרון אחד ברור מסבירה סמל דפנה עוז, חובשת בתאג"ד: "בגלל שאנחנו חיילים אנחנו תמיד רוצים להוכיח את היכולת שלנו ומסורים מאוד לתפקיד, המטופלים שלנו מרגישים שאנחנו נותנים את הכול".

"זה נכון שבהתחלה רוב המטופלים והמשפחות שלהם מרימים גבה כשהם רואים חיילים", היא מוסיפה, "אבל במהירות הם מגלים שאנחנו יודעים להעניק טיפול מקצועי, ואם הם יזדקקו שוב לסיוע, הם יקראו לנו".