"כשאני קם בבוקר ורואה שהטילים שחימשתי יורטו, אני מבין שאני עושה משהו חשוב"

"את פרוץ המלחמה ראיתי בעיניים. ב-7.10 קמתי כרגיל לשמירה בשש וחצי בבוקר ומיד התחלתי לראות כמויות לא נתפסות של יירוטים - אורות בשמיים ובומים חזקים. מיד הבנתי שקורה במדינה דבר גדול ושצפויה לנו עבודה קשה".

"כשהמפקד מעיר אותי באמצע הלילה כדי לחמש את המשגר, כשאני עייף ואין לי כוח, אני מזכיר לעצמי כמה חשובה העבודה שאנחנו עושים, ושבזכות זה האזרחים מוגנים יותר. כשאני קם בבוקר שאחרי ורואה שהטילים שחימשתי יורטו, אני באמת מבין שאני עושה משהו חשוב".

"מאז שאני ילד אני רגיל לקום בשבת בבוקר ולאכול ג'חנון יחד עם אמא שלי. בצבא אין לי את זה, יש שבתות שאמא שלי מגיעה לבקר עם סיר ג'חנונים. זה הופך את החוויה שלי האישית למשותפת ואני מרגיש שהבאתי את הבית לצבא. בעקבות המלחמה הזאת כולנו התבגרנו, הרגשתי איך ברגע הגוף והמחשבה שלי משתנים. אנחנו מתמודדים עם מציאות שלא חשבנו שנהיה בה וזה קשה, אבל למרות הקושי, אנחנו צריכים לעשות את כל המאמצים לנצח במלחמה".

"שירים כמו 'יהיה טוב' של יסמין מועלם ו'לצאת מדיכאון' של יגל אושרי עוזרים לי מאוד בשמירות בלילה, כשלפעמים יש תחושה שהזמן לא זז - אני מתחיל לזמזם לעצמי שירים אופטימיים. זה משפר את התחושה ונותן קצת תקווה".