"הדרך שעברתי הפתיעה את כל מי שהכיר אותי"
הדרך שאותה עברה הפתיעה את כל סביבתה, ויותר מכולם - אותה. רב"ט מגי צגלה, בוגרת קורס נתיב וסמינר א', משתפת בחוויה המשמעותית: "החוויות, הזיכרונות, ואפילו המכתבים ששמרתי מהפעילויות המשותפות, יישארו איתי לתמיד". טור אישי
כל מי שהכיר אותי בעבר, היה אומר שאני האדם האחרון שיסכים לצאת לקורס מהסוג הזה.
נושא ההשתתפות בקורס נתיב עלה בשיחה שלי עם המפקד שלי. האמת שבהתחלה היססתי ולא רציתי לצאת לקורס, אך לאחר שיחות עם אנשים, הרהורים אישיים והתלבטויות, בחרתי להגיע לקורס בראש פתוח.
הדרך שעברתי הפתיעה את כל חבריי מהבית: מפרובוקטורית מוחלטת וקיצונית בכל הקשור לדת, הצלחתי להתחבר ליהדות ולמסורת. מצאתי משהו מדהים ומרגיע בלקחת על עצמי משהו חדש בכל שלב של התהליך.
הגעתי לקורס במטרה ללמוד כמה שיותר ולהיחשף לקשת רחבה ככל הניתן של דעות והשקפות. כל אחד מהמורים הצליח לעניין אותי לפחות בנושא אחד (לרוב בהרבה יותר!), ולהיכנס ללב של כל חייל וחיילת, בלי קשר לרקע ממנו הגענו, לדת ולאופי החייל.
הלמידה על עצמי ועל קבלת האחר, השיעורים המיוחדים על חגים והשבתות שחווינו ביחד, העצימו אצלי כל רגש קטן שפיתחתי לדת. אני יכולה להעיד בלב שלם שהיום, כמה חודשים אחרי סיום הקורס, אני שלמה על התהליך שעברתי.
האנשים שזכיתי להכיר, החברים והמורים, הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי כיום. החוויות, הזיכרונות, ואפילו המכתבים ששמרתי מהפעילויות המשותפות, יישארו איתי לתמיד.
אחת המשאלות שלי אחרי הקורס היא שכל חייל בצה"ל יוכל לעבור את התהליך הזה, בלי קשר לדת שלו. אני חושבת שיש בו הרבה מעבר לעניין הדתי-הלכתי.
כל מי שקורא את דבריי ומתלבט האם לצאת לקורס - נסו. קודם כל בשביל עצמכם. תמיד אפשר להפסיק באמצע, אבל לא לנסות ולהצטער מאוחר יותר - זה פספוס.