הסיפור של ניצן בשרטי והראל איתח ז"ל

"לקחתי את הסטטוסקופ של הרופא וביקשתי לשמוע את דפיקות הלב שלו, עד האחרונה. מאז אותו יום, אני חווה את התואר החדש - בת זוג שכולה", כך מספרת סמל ניצן בשרטי שאיבדה במלחמה את בן זוגה סרן הראל איתח ז"ל. שמענו ממנה על מי שהוא היה, על ההנצחה והאהבה שהייתה וישנה עוד

07.10.24
גיא שטיין, מערכת את"צ

סמל ניצן בשרטי וסרן הראל איתח ז"ל, מפקדת בביה"ס לבקרה אווירית ומפק"ץ בסיירת גבעתי, החלו לצאת כחצי שנה לפני המלחמה. בזמן הקצר, האהבה ביניהם התעצמה והפכה למיוחדת ובולטת לכל מי שסביבם. אך במהלך התמרון, הראל נפצע בעזה ולאחר מכן נפטר מפצעיו, וניצן הפכה - לבת זוג שכולה. 

להאזנה לפרק הפודקאסט המלא

"ההתאהבות והפרפרים"


את אופי הזוגיות שנגדעה בטרם עת ניתן להבין ברגע אחד. "היה לי יום קשה, ישבתי לבד בחדר על הרצפה, עייפה ומותשת. התקשרתי להראל והוא צחק עליי שככה אני אוכלת את ארוחת הערב שלי", ניצן נזכרת, "אחרי כמה ימים, הוא כבר היה בתוך עזה - ופתאום אני מקבלת הודעה שהגיעו אליי שולחן וכיסא על שמו". 

סרן הראל ז"ל וסמל ניצן הכירו דרך אחותה, שהייתה קצינה בגבעתי. "הוא נתן לה סל תכונות שהוא מחפש בבת זוג, והיא ישר חיברה בינינו", היא מספרת בהתרגשות, "כשהכרנו, הראל בדיוק הוציא רישיון לאופנוע. אז סופ"שים כללו בעיקר לנסוע יחד לים, לשבת עם חברים ולנוח". 

"בשיא ההתאהבות והפרפרים", היא מתארת, "המלחמה פורצת". בשבת בבוקר הם מתעוררים מאזעקות, והראל ז"ל ישר מוקפץ אל נחל עוז עם הצוות שלו - צוות 'איתח'. לאורך התמרון, הם מצליחים להתראות רק לעיתים רחוקות. 

"הוא פינה עבורי שעה תוך כדי ההכנות לכניסה לרצועה, נסענו לבאר שבע ועשינו יום כיף עם חוויות ורגעים שנחקקו לי עמוק בזיכרון. קשה לי לעבור שם עד היום", היא משתפת, "הסתפקנו במועט אבל הפכנו כל זמן שיש לנו - כאילו באמת הוא היה אחרון". 

הפציעה


אך הכול השתנה ביום שישי, 22 בדצמבר 2023. "קיבלתי הודעה ממילואימניק שיש לו מכתב עבורי, ואם אוכל להגיע לאסוף אותו. זה היה מסר מהראל, על עיתון פלסטיני עם הכתב שלו", היא מספרת, "באותו יום בערב, רגע לפני הקידוש, אמא של הראל התקשרה לברר מה קורה - כי היא שמעה שהיה אירוע בצוות".

"הייתי מוכנה לאפשרות שמשהו כזה יקרה. הייתי ריאליסטית. ידעתי שהוא מוביל את הכוח ושרמת הסיכון גבוהה", ניצן מודה, "אבל באותה נשימה בחרתי להתרכז בכמה שהוא חזק, שאני גאה בו - ושאני סומכת עליו שיגן על המדינה".

בהתחלה הכול היה מעורפל תחת ענן של אי ודאות, לא היה ברור עדיין מה קרה בדיוק ומה חומרת המצב. "לאחר כמה זמן הבנו שהוא פצוע קשה - והלחץ השתלט", היא משחזרת בכאב, "בדרך לבית החולים הייתה דממה ברכב. הגענו וישר דיברנו עם הרופא. רק אז הבנו את גודל האירוע שנפל עלינו".

מאותו רגע החלו שמונה ימים ארוכים ומותחים בהם הראל ז"ל נלחם על חייו: "בית חולים זה מקום קשה, ולקבל כל יום עדכון על המצב שלו היה בעיטה בבטן כל פעם מחדש - רק רציתי שיגידו לי שהוא יצא מזה בחיים. אני אפילו מתגעגעת לימים שיכולתי להחזיק לו את היד בטיפול נמרץ".

המוות וההנצחה


שמעתי את דפיקות הלב שלו, עד האחרונה. אמרתי לו שזה הזמן לנוח ושאני אוהב אותו לנצח. מאז - אני בת זוג שכולה

ככל שהימים עברו, מצבו לא השתפר וניצן התבשרה שעליה להיפרד ממנו: "לקחתי את הסטטוסקופ של הרופא וביקשתי לשמוע את דפיקות הלב של הראל, עד האחרונה. הרגעתי אותו וחיבקתי אותו, אמרתי לו שזה הזמן לנוח ושאני אוהב אותו לנצח. מאז אותו יום, אני חווה את התואר החדש - בת זוג שכולה".

הדמות של הראל ממשיכה ללוות את ניצן, ואת כל מי שהכיר אותו, בכל יום. "הראל היה בן אדם ישר. הגינות ואמינות היו ערכים מובילים אצלו", ניצן מצהירה בגאווה, "אז על הסטיקרים שהוצאנו להנצחה כתבנו 'תהיה אמיתי, תהיה ככה תמיד' - משפט שמצאנו במחברת שלו מבה"ד 1".

גם בטיול אחרי צבא, ניצן וצוות 'איתח' ממשיכים להפיץ את רוחו של הראל ובשבועות האחרונים הם טיילו יחד בנפאל.

ניצן גם קעקעה בכתב ידו "יותר מתמיד" - כתזכורת מתוך המכתב שקיבלה מעזה ביום בו נפצע. אך הפרויקט הכי גדול שהיא מתכננת הוא הקמת מגדלור בשמורת טבע: "אני רוצה שכולם יראו - שיש בחור שקוראים לו הראל איתח, שאהב כל כך לגלוש בים".