לוחם 669 על רגעי החילוץ הדרמטיים מעומק הרצועה

מסוק נוחת בעומק הרצועה, עננת עפר אופפת את עדשת המצלמה שמותקנת על קסדת הלוחם והצוות של 669 מסתער החוצה. כל אחד מהם עושה הכול כדי להביא את הפצוע משדה הקרב לבית החולים בצורה היעילה והבטוחה ביותר. התיעוד מלווה את הלוחמים ברגעי החילוץ הנועז, מההמראה ועד הנחיתה.

לוחמי 669 שתופסים כוננות מקבלים את הקריאה הידועה - 'זנק'. משמעותה: לוחם נפצע בעת פעילות מבצעית ברצועה. "אנחנו מוקפצים עם הסירנה", משחזר סמ"ר י', לוחם ביחידה, "רצים לרכב ומשם מזנקים למסוק. עוד לפני שאנחנו ממריאים, אנחנו מתעדכנים בכמות הפצועים באירוע, מה המיקום המדויק ועוד מידע בסיסי על המקרה".

"בזמן הטיסה ליעד, מידע נוסף מגיע אלינו ואנחנו בונים איתו תמונת מצב מפורטת יותר", הוא מוסיף, "למרות חוסר הידיעה החלקי, לוחם ב-669 חייב להיות רגוע וקר רוח. המסלול מכין אותך לזה. כשאתה באוויר, אתה מתכונן לפעולות שלך בזירה עצמה. אני יודע מה סוג הפציעה, איזה טיפול יהיה הכי אפקטיבי בשטח - ונושם עמוק".

ואז, המסוק נוחת - וחילוץ הפצועים תחת אש מתחיל. כאן, הביטוי "כל שנייה משנה", הופך מסיסמה למציאות. כל החלטה עלולה להיות גורלית. במקרי הקיצון, היא תהיה זו שתשמור את הפצוע בחיים עד לבית החולים.

"אנחנו נוחתים בעזה, הדלת נפתחת - ומפה הכול יכול לקרות", מתאר הלוחם את רגע האמת, "אנחנו מנתחים את הסיטואציה בשטח ובמקביל גם פועלים בהתאם, מנסים למצוא פתרון לכל בעיה. החילוץ מתבצע גם מהקרקע וגם מהאוויר, לצד כוחות החי"ר, ואם צריך - מצטרפים אליהם ופותחים באש".

"הגענו ללוחם הפצוע", הוא ממשיך, "הוא היה במצב רע מאוד, בקושי בהכרה ועם מדדי לחץ ונפח דם לא תקינים בכלל. הבנתי שאני חייב להכניס לו עירוי. לקחתי נשימה עמוקה כדי להישאר בפוקוס והתחלתי לטפל. זמן קצר לפני שנחתנו בבית החולים, הוא התעורר בזכות אותה מנת דם".

"חילוץ קורה מהר מאוד", מסכם הלוחם, "צריך להישאר קר רוח מההקפצה ועד לנחיתה בבית החולים, לדעת להשתמש בידע שאנחנו צוברים בכל פעילות. לדעת שאתה זה שהציל את החיים שלו ברגע כזה קריטי - זה הסיפוק הכי גדול שיש".