מלחמת היחיד של יוסי

מורשת קרב המביאה את סיפורו של סמל יוסי לפר, איש צוות שנותר לבדו בטנק בחאן יונס

והמשיך בלחימה עיקשת וממושכת נגד האויב עד לחילוצו.

• אוכלוסיית יעד: לוחמים ופיקוד זוטר.
• גזרה: דרום - חאן יונס.
• ערכים ודגשים העולים מהדיון: 
  • דבקות במשימה וחתירה לניצחון  מקצועיות.
  •  התמודדות עם אי-ודאות המאפיינת את שדה הקרב והשפעתה על הלוחם.
  •  חשיבותם של נהלים המשפיעים על שלמות המסגרת ("ירוק בעיניים", "צמדי ברזל" וכו').

תקציר האירוע:

ביום השני ללחימה, ה–6 ביוני, קיבל כוח שריון שהתרכז ברפיח את הפקודה "לנוע". היעד - עזה. בין הטנקים שהחלו דוהרים קדימה הייתה גם פלוגת טנקי "פאטון".

במהלך הפריצה לאחד הרחובות הראשיים בחאן יונס נפגע טנק המפקד, שהיה הראשון בכוח. לחיילים ניתנה פקודה לנטוש את הטנק, אולם סמל יוסי, שמילא את תפקיד הטען-קשר כאיש צוות חמישי, לא שמע את הפקודה ונותר לבדו בטנק התקוע.

יוסי פעל מיד באחריות וביוזמה ותפס את עמדת המפקד. בשלב זה ניצבה בפניו הדילמה - כיצד עליו לפעול? האם עליו להסתתר בטנק או באחד הבתים בסביבה, או שאולי לחתור למגע? בסופו של דבר יוסי החליט - יש טנק, יש תחמושת - נלחמים!

עד לחילוצו נלחם יוסי כטנק בודד והתמודד עם אתגרים רבים: לחימה מאומצת באויב תוך מילוי כלל התפקידים בטנק במקביל, שימוש בנשקו האישי, חשש ותהייה לגבי יכולת הישרדותו כלוחם בודד בסביבה עוינת, קושי בהנעת הטנק וביצירת קשר עם המפקד, תקלות בתפעול הטנק ופציעות גופניות קשות.

לאחר המלחמה הוענק ליוסי לפר עיטור הגבורה על פעולותיו.

שאלות לדיון:

טרם הצפייה יש לתאר לחיילים את הסיטואציה ולשאול אותם כיצד היו מגיבים (אתם בפעילות מבצעית עמוק בשטח האויב, איבדם לרגע את ההכרה וכשהתעוררתם גיליתם שנשארתם לבד. כיצד תגיבו? מה תעשו?)

לאחר הצפייה יש לשאול:

1. כיצד הרגשתם כשצפיתם בסיפור הקרב? האם יש רגע מסוים שהתחברתם אליו באופן מיוחד?

2. מה הניע את יוסי לפעול כפי שפעל? אילו ערכים באים לידי ביטוי בפעילותו?

3. כיצד ערך המקצועיות בא לידי ביטוי בפעולותיו בקרב?

4. האם אנחנו מקצועיים מספיק בתרגולות ובאמל"ח שלנו?  

5. האם אתם מרגישים מוכנים מבחינה מקצועית, ערכית ומנטאלית להתמודד עם אירועי קיצון בקרב? מה חסר לכם כדי להיות מוכנים יותר?

6. כיצד ניתן להתמודד עם אי-הוודאות השוררת בשדה הקרב ולחתור ליוזמה והתקפיות?  

7. למפקדים: ציינו פעולה חיובית ופעולה שלילית בפעולות מפקדיו של יוסי. מה ניתן ללמוד מהן?

דגשי מפקד לסיכום השיחה:

   דבקות במשימה וחתירה לניצחון - לאחר שיוסי הבין כי נותר לבדו בטנק, הוא התלבט כיצד לפעול ולבסוף החליט לחתור למגע - כל עוד יש תחמושת, עליו להמשיך להילחם. דבקות במשימה וחתירה לניצחון היא הקו המנחה בכל סיטואציה אליה נדרש החייל - בין אם במצבי קיצון בהם קיימת סכנה ממשית לחייו ובין אם בשגרה.

   לצד דבקות במשימה, אומץ וגבורה, הפגין יוסי רמת מקצועיות גבוהה - הידע המקצועי והמיומנויות שרכש הם אלו שאפשרו לו להפעיל את מערכות הטנק השונות ואת כלי הנשק המגוונים שעמדו לרשותו. מיומנויות אלו נטעו בו תחושת ביטחון ומסוגלות על אף המצב המורכב בו היה נתון. תחושת ביטחון זו מתפתחת בין היתר באמצעות אימונים המביאים את הלוחם לרמה מקצועית גבוהה ולתחושת מסוגלות.

   על אף תנאי הלחימה הקשים וחוסר הוודאות במצבו, יוסי לא פיתח "עקת קרב"¹. בסיפור ניתן לזהות שלוש נקודות מרכזיות שתרמו להתמודדותו המוצלחת של יוסי עם המצב אליו נקלע: מקצועיות, אחריות ודבקות במשימה וחתירה לניצחון.

¹ "עקת קרב" נובעת מתנאי הלחימה בשדה הקרב, משפיעה על חוסנו המנטאלי, הפיזי והנפשי של הלוחם ומובילה לתפקוד ירוד שלו.

בקרב אוכלוסיית המפקדים יש להוסיף:

   לחימת הגבורה של יוסי התחילה בכך שלא שמע את פקודת הנטישה ונשאר לבדו בטנק. עלינו המפקדים מוטלת האחריות לוודא שהפקודות שלנו מועברות עד אחרון החיילים. האחריות לשלמות הכוח והימצאות כל החיילים היא שלנו. לשם מימוש אחריות זו יש להקפיד על הנהלים והתרגולות המקובלים (למשל: מספרי ברזל, צמדי ברזל ונוהל "ירוק בעיניים").

   ניתן לראות כי יוסי רכש אמון רב במפקדו ובהתחייבותו שיגיעו ויחלצו אותו מן הטנק. אמון זה אפשר ליוסי להישאר ממוקד במשימתו ולדבוק בה. אירוע זה מדגיש את חשיבות בניית יחסי האמון בין המפקד לחייליו. יחסים אלו נשענים על מקצועיות גבוהה של המפקד, הקשב שהוא מקדיש לחייליו והאקלים שהוא יוצר ביחידה. ראוי לציין כי אלו נבנים ומתעצבים בשגרה ולא רק בשעת הקרב.

   היערכות והכנה נכונה של חיילינו בהיבט הפיזי והמנטאלי תקטין את הסיכוי לפיתוח "עקת קרב" ותעצים את יכולתם להשלים את המשימה.