תקופת ההמתנה בצבא
תקופת ההמתנה בצבא
ראש הממשלה, לוי אשכול, עשה ככל שביכולתו להרגעת האווירה אך תדמיתו המתונה הייתה בעוכריו וטעות טכנית שהתרחשה בעת שידור נאומו לאומה רק החריפה את המצב.
למרות התחושות הקשות בעורף, הרי שמבחינת הצבא נוצלה תקופת ההמתנה לשיפור הכשירות ולהכנה טובה של הלוחמים והיחידות לקראת הבאות. הפעם הקודמת בה לחם צה"ל על כל מערכיו הייתה יותר מעשור לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, בשנת 1956.
ב-1 ביוני הפכה ממשלת ישראל לממשלת אחדות ובלחץ הציבור פינה אשכול את כיסא שר הביטחון למשה דיין. לבסוף, לאחר התלבטות קשה, ב-5 ביוני החליטה מדינת ישראל לצאת למלחמת מנע שנודעה לימים כמלחמת ששת-הימים והיא נחשבת לאחד הניצחונות המזהירים של ישראל.
עשור לאחר המלחמה, כשהלחץ של תקופת ההמתנה נמצא הרחק מאחור וכשהניסיון המר של מלחמת יום הכיפורים שהחלה בתקיפת פתע של מדינות ערב נמצא ברקע, הסביר הרמטכ"ל בעת המלחמה את חשיבותה הרבה של ההכנה לניצחון המהיר.