תקופת ההמתנה בעורף

תקופת ההמתנה בעורף

התקופה שלפני מלחמת ששת הימים נודעה בכינוי "תקופת ההמתנה". במהלך חודשי האביב של שנת 1967 עלתה המתיחות בין ישראל לבין סוריה; מאחר וסוריה הייתה קשורה עם מצרים בהסכמי הגנה החל במקביל המתח לעלות אף בגזרה הדרומית.

ב-7 באפריל 1967 אירעה תקרית בדרום הכינרת, במהלכה הופלו שישה מטוסים סוריים. מצרים הגבירה אף היא את הכוננות, וב-14 במאי 1967 החלה להכניס כוחות לסיני. כעבור מספר ימים חסמו המצרים את מיצרי טיראן למעבר של אוניות שיעדן הוא אילת. צעד זה טמן בחובו נזק כבד לישראל והיווה הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי ועילה למלחמה.

לאחר התלבטויות בחרה הממשלה להמתין פרק זמן ולמצות את הדרך המדינית. כל אותה עת נמשך תגבור הצבא המצרי בסיני, ובישראל החל גיוס מילואים. האווירה הציבורית בישראל הייתה קשה וגבלה בחרדה שרק עלתה עם הגברת הכוננות וגיוס המילואים הנרחב.

בקרב הציבור הישראלי שנדרש להתכונן למלחמה, לחפור שוחות ולהתכונן להפגזות רווחו תחושות קשות ומתח רב מפני הבאות.